שאלה לדיון: עשיה בהתנדבות בדרך לשינ

Gali112

New member
שאלה לדיון: עשיה בהתנדבות בדרך לשינ

אני מעלה כאן סוגיה שמאוד מטרידה אותי בזמן האחרון בדרך לביצוע שינוי משמעותי של בניית מסלול קריירה חדש אני מוצאת את עצמי נעזרת ונתמכת באנשים בלעדיהם השינוי לא היה מתאפשר ומתוך תחושת חובה של החזרת טובה ושמירה על הקשרים שנוצרו אני עושה לא פעם עבודה ללא תמורה כספית אין לי ספק שחלק מתהליך השינוי הוא לעשות פעולות בסגנון "שלח לחמך על פני המים" שהתמורה להן אולי תגיע בעתיד בדרך זו או אחרת אבל אני יותר ויותר מרגישה שעבודה שנעשית ללא תמורה איננה מוערכת כראוי גם בקרב אנשים שיקרים לי ואני יודעת שהם רוצים בטובתי ואני לא מצליחה למצוא את האיזון ואני מוצאת את עצמי עובדת קשה מאוד בלי תמורה כספית ראויה ובלי איזשהו ביטחון שההשקעה הזו תשתלם בעתיד מה דעתכם? מה אתם עושים או הייתם מוכנים לעשות ללא תמורה בדרך לשינוי מקצועי?
 

לקשמי

New member
עניין של הרגשה

אני כבר כמה שנים טובות, בלי קשר לתוכנית לשינוי כלשהי, מתנדבת הן במרכז ליוגה שבו אני לומדת והן בארגון שמעניק סיוע לנזקקים, על ידי חלוקת מזון. אני דווקא לא שותפה להרגשתך, אני שמה לב שדווקא עבודות שאני עושה בהתנדבות נותנות לי באופן אישי הרגשה נפלאה, של פתיחת הלב והרבה שמחה. לדעת שעזרתי למישהו, זה כבר מה שמעלה חיוך על פניי ובליבי. בתור מורה חדשה ליוגה, בזמן הקרוב אני אתנסה בהוראת יוגה בהתנדבות. אני אעשה את זה בעיקר במרכז ליוגה אבל מקווה שיהיו לי הזדמנויות לעשות את זה גם במקומות אחרים. (יש לי כבר תלמידה מועמדת שזאת אחותי, אבל עוד לא מצאנו מקום מתאים להעביר בו את השיעורים
) העניין הוא שכאשר אני עובדת בהתנדבות אני לא חושבת על התמורה אלא רק על עצם העשייה. אבל בכל אופן התחושה הטובה שבאה אחר כך, מבחינתי היא כשלעצמה התמורה.
 
מסכימה עם לקשמי

אני חושבת שעשייה בהתנדבות היא מבורכת, בעיקר עבור אנשים שמסייעים לך, אבל כמובן צריך, לשים לזה גבולות אפשר מהר מאוד להתגלגל לכיוון שאת מאבדת הרבה מאוד כסף בגלל זה. את צריכה לשים את הגבולות שלך איפה כן ואיפה לא. ואני בטוחה שעבודה מסוג כזה תביא לך גם ברכה בהמשך. זה גם מאוד נפוץ לבצע עבודות בהתנדבות כדי להשתפשף, גם אני עשיתי זאת, אבל העדפתי לעשות זאת במקומות שבאמת צריכים את הסיוע הזה. ולקשמי ברכותיי, לא ידעתי שסיימת כבר את קורס המורים, שכל כך חלמת עליו
 

Gali112

New member
אני מסכימה עם שתיכן

על הברכה בהתנדבות אבל הקושי שלי זה לשים לזה גבולות, הרי גם שתיכן לא מוכנות רק להתנדב אלא גם תרצנה להתפרנס בעתיד ובכבוד מהמקצוע שרכשתן אני כבר מעבר לשלב של צורך "להשתפשף" ובכל זאת מאוד קשה לי לבקש תשלום עבור עבודה מקצועית מאוד שאני נדרשת לעשות: למשל נניח שבניתן הרצאה שדורשת מומחיות די גבוהה- האם הייתן מוכנות לתת אותה ללא תשלום? ואם כן כמה פעמים? ואם מבקשים תשלום האם סימלי או שכר מרצה המקובל בתחום שלכם? אין לי מושג איך לשים גבולות ואיך לתמחר את העבודה שאני עושה כך שאוכל להתפרנס ממנה באופן סביר
 

גור42

New member
זה תלוי - לאיזו מטרה?

אם מדובר במקצוע שלך, אז ברירת המחדל היא שאת מקבלת תשלום. התנדבות זה אחלה, אבל לא כדרך עבודה קבועה. צריכה להיות לך סיבה מאוד טובה וספציפית בשביל לעשות עבודה מקצועית בחינם. אם, למשל, איזו עמותה שאת מאוד מתחברת אליה מבקשת ממך לתת הרצאה, ואת מרגישה רצון לתת אותה בחינם כתרומה לאותה עמותה - זה נהדר. אבל סתם כך, לעבוד בהתנדבות כי "קשה לדרוש כסף", זו לא נראה לי לעניין. רק לפני כמה שבועות היתה לי דילמה בעניין דומה. אחיין שלי רצה שאתן לו עותק מהמשחק שכתבתי בחינם. לכאורה - אם בן משפחה מבקש ממך מוצר שלך בחינם, זה רק טבעי לומר כן, נכון? ובכן, אחרי התלבטות לא קלה, החלטתי לומר לא. נכון שמדובר בבן משפחה, אבל כל עוד אני לא מרוויח מספיק כדי לפרנס את עצמי ולו בדוחק, אני לא יכול להתחיל לחלק מוצרים בחינם.
 

גור42

New member
יש עוד סוגי תמורה, מלבד תמורה כספית

את עצמך אומרת שאת עושה דברים בהתנדבות כדי לשמור על הקשרים שנוצרו - וגם זה סוג של תמורה. ואם את עושה דברים בהתנדבות כדי לצבור ניסיון וללמוד - גם זו תמורה. ואפילו אם כל מה שאת מקבלת מההתנדבות זה את הסיפוק שבנתינה (כמו שאמרו לקשמי וליאת) - זוהי תמורה. לדעתי, אם אנחנו לא מרגישים שהעשייה ההתנדבותית נותנת לנו משהו *כרגע*, אז אין הרבה טעם להמשיך בה. אם אנחנו מרגישים "פרייארים" ומנוצלים, וממשיכים לעשות את הדברים רק בגלל הסיכוי שנקבל אי פעם תמורה כלשהי - זהו הימור גדול מדי, לטעמי. אני גם חושב, שברגע שאנחנו מגיעים למצב שבו תחושת החובה מונעת מאיתנו לומר "לא", אנחנו מטרפדים במו ידינו כל סיכוי שהצד השני יעריך אותנו. מי שלא יודע להגיד "לא", פשוט מזמין אנשים לדרוך עליו ולנצל אותו. החוכמה היא להגיד "כן" רק כאשר אנחנו באמת רוצים לעזור לצד השני, ולומר "לא" כשאיננו רוצים - רק אז נזכה להערכה כנה.
 

venesa1

New member
מסכימה עם גור42

הרצון לתת בהתנדבות הוא זה שצריך להניע אותנו ןלא המחשבה מה אני יקבל בתמורה... וכל זה צריך לבוא במידה ואנחנו משלימים עם ההתנדבות מלכתחילה... ובכלל צריך לקחת אתהדברים בפרופורציות הנכונות כך שנהיה מסוגלים להתמודד עם הנתינה ללא חזרה בה... שיהיה לנו סופשבוע
נעים!
 

Gali112

New member
כנראה שאני צריכה ללמוד להגיד גם לא

ולסנן מה כן לעשות ומה לו וגם ללמוד לבקש תמורה עבור עבודה
 
היי גלי ,

לדעתי אדם מקצועי שזקוק לפרנסה לא יכול להרשות לעצמו לעבוד בהתנדבות משום שברוב הפעמים ( הייתי רוצה להגיד בכל הפעמים ) לא מגיעים מהתנדבות לקבלת שכר . למה? ככה . ואם את צריכה לפרנס את עצמך ואו אם יש לך ילדים אז עניי ביתך קודמים להתנדבות אצל אחרים . דרכו של עולם שכאשר את עובדת בלי שכר פחות מעריכים את מה שיש לך לתת ולכן אני אישית מסרבת בתור אדם מקצועי לעבוד בחינם ! למדתי השקעתי רכשתי מקצוע הכנתי הרצאה ( במקרה שציינת) אני מוכנה למסור אותה אך ורק בתשלום . לגבי שכר התחלתי אז באמת בהתחלה את יכולה לקחת שכר יותר נמוך עד שיכירו אותך ואז בהמשך תוכלי לבקש שכר שמקובל במשק . אנשים פנסיונרים שיש להן פנסיה והם מסודרים כלכלית ורוצים בשביל הנפש לצאת ולמסור הרצאה בחינם ? בבקשה מקובל. או אנשים בכלל שמסודרים כלכלית זכותם. אבל אם את לומדת משקיעה וזקוקה להכנסה? מדוע שתוותרי על התשלום שלך?
 
לדעתי את באמת צריכה ללמוד לאמר לא

זה לא נעים כאשר מתחילים לקחת אותנו כמובן מאליו. ברגע שלוקחים אותנו ואת מעשינו כמובנים מאליהם אנו מרגישים לא מוערכים. לכן, ברגע שתגידי פעם אחת "לא" הסובבים אותך יבינו שהם לא יכולים לבקש ממך לעשות דבר כזה או אחר ללא התחשבות בך ובמה שאת מסוגלת או רוצה לעשות עבורם. וברגע שכן תסכימי לעשות משהו הם יעריכו אותך ואת מעשיך יותר, בין היתר כי הם ירגישו צורך לאמר לך "תודה" על מעשיך,
 
שאלה מאוד מעניינת ורלוונטית בעיניי

מצד אחד אני יכולה לומר שאת הצעדים הראשונים בקריירה שלי שאני אוהבת מאוד ונהנית ממנה כיום, בניתי על התנדבות. ועשיתי המון מזה: פתחתי את האתר שלי, בניתי אותו וזה לקח מאות שעות, כתבתי בכל שבוע מאמר שדרש המון השקעה. אימנתי אנשים בחינם, או כמעט בחינם. עשיתי את זה כדי לצבור לעצמי ניסיון ושם, בכתיבה, באימון ובעבודה עם אנשים. יחד עם זאת, עבדתי במקביל על פיתוח המיומנות שלי לקחת כסף. בהתחלה ממש מעט, אחר-כך הגדלתי בכל פעם את הסכום בקצת. מהתנדבות מקבלים המון. מצד שני, תמורה כספית ראויה היא ממש צעד בסיסי בעיניי בשביל להרגיש טוב ולהנות ממש שעושים, וגם כדי שהאנרגיות שלנו יישמרו. אני לקחתי לעצמי זמן מוגבל לעשות את זה ואז לאט לאט התחלתי לבקש כסף. בסופו של דבר גם הבנתי שאנשים שמחים לשלם תמורת משהו שהם רואים את הערך שלו. כך שהיום אין לי בעיה עם זה. יחד עם זאת, עד היום חלק קטן מהעבודה שלי הוא בהתנדבות. אני מאוד מאמינה בתרומה, בפרו-בונו - בעצמי נעזרתי בדרך שלי לא אחת באנשים כשלא היה לי כלום מה לשלם להם. והיום זאת הדרך שלי להגיד להם תודה - ולהמשיך את שרשרת התרומה שלי לעולם. אני גם מאמינה שנתינה היא בסיס לקבלה ולשפע כך שזו עוד סיבה שאני עושה דברים ללא תשלום. בקיצור, העניין הוא איזון והרגשה פנימית לדעתי. כל אחד כמה שמרגיש לו נוח לעשות.
 
למעלה