שאלה לדיון שכזה.

שאלה לדיון שכזה.

יש אצלנו בפנימיה מדריכה שעובדת איתנו רק בשבתות. היא עוזרת לנו המון. היא הייתה מדריכה שנה שעברה בפנימיה ועזבה אחרי שכמעט כל הקבוצה שלה התפרקה והעבירו את הילדים מהקבוצה שלה אליינו. בנתיים רוב הקבוצה עזבה כיוון שמדובר בקבוצת הבוגרים של הפנימיה . נשארו רק שניים מאותה קבוצה ושניהם מסוכסכים איתה ולא מוכנים לדבר איתה. אחד מהם הבוגר יותר חתום על הסכם שהוא לא עושה שבתות בפנימיה אז איתו יש פחות בעיות למרות שהוא רוצה לעשות שבתות. הבעיה היא עם אחיו הקטן יותר שגם הוא לא מכון לומר לנו למה הוא כל כך שונא אותה אבל הוא לא מוכן לדבר עליה או יותר גרוע הוא לא מוכן להקשיב לה או להתייחס למה שהיא אומרת לו . ונוצר מצב שהוא היה הופך לנו את כל הקבוצה נגדה והשבתות היו פשוט סיוט! השבת היחידה שהייתה נורמלית הייתה שבת ששניהם לא היו בה בפנימיה. אנחנו הגענו למסקנה שכמובן אין להם שום ברירה אלה להסתדר איתה כי אנחנו צריכים אותה בתור אחת מהצוות שלנו ואין מה לעשות. אבל הם מצידם מחריבים את הבית
השבוע המדרכיה האישית של הצעיר ישבה ודיברה איתו והם הגיעו להסכם שאומר בעצם שאנחנו עוזרים לו להתקרר מהקריזה עליה ע"י כך שאנחנו גורמים לכמה שפחות חיכוך בין שניהם ואם הוא צריך משהו שיפנה אליינו ולא אליה. הכל היה בסדר או לפחות ככה חשבנו , רק כשהיא הגיעה למשמרת היא לא ממש הסכימה להסכם הזה למרות שהיא ידעה עליו מראש יש לציין לא הנחתנו את זה עליה או משו כזה. היא ניסתה לדבר איתו מה שגרם לו להתקפת קריזה ולקח לי מלא זמן להרגיע אותו. אחרי שדיברתי איתו והוא נרגע התפנתי לדבר איתה על זה והיא כמובן הסבירה לי למה היא נגד כל הסיפור הזה. הסברתי לה שלדעתי אם הוא ירגע הקבוצה תרגע האנטי יופחת והיה בסדר אבל הוא חייב להרגע! בקיצור מאותה שיחה היא נהפכה לעציץ ונורא כעסה עלי ועל המדריכה השניה ואמרה שהיא איבדה את המקום שלה ולא מרגישה עם זה טוב בכלל. המצב כרגע הוא שהיא ממש כועסת אבל אנחנו ממש חושבות שזה לא ממש נכון ושאם היא תפקח את העניים שלה היא תבין את ההגיון שלנו . אחרי הכל היא רואה את הילד פעם בשבועיים לכמה שעות בשישי ובשבת ואנחנו איתו כל יום.. מה אתם הייתם עושים ?
 

joyjoy

New member
מורי היקרה ../images/Emo13.gif

האמת שלקח לי זמן לחשוב על דעתי בעניין כי זה באמת לא פשוט ובסופו של דבר אני אגיד לך את דעתי למרות שלא נראה לי שתסכימי איתי לפי הדברים שכתבת. אני קודם כל מבינה את התיסכול שנובע מכך שכל הבלאגן הזה הוא סביב המפגש של הילד עם אדם שעובד רק כמה שעות פעם בשבועיים אבל (!) -לדעתי זה לא הענין הקריטי פה ולכן אני מסכימה עם המדריכה שטוענת שאיבדה את מקומה ושזה לא רעיון טוב להגיד לו שזה בסדר שהוא מסרב להכיר בסמכות של אחד מאנשי הצוות [לא משנה מי זה ולא משנה מאיזו סיבה] לדעתי זה בעייתי משום שברגע שנותנים לילד כח כזה הוא לומד לצפות שהוא יקבע מה יקרה ועם מי ומתי ואחרת הוא יחריב את הקבוצה כמו שאמרת . נכון שבגלל שבסך הכל היא לא נמצאת הרבה - יותר קל לעקוף את הבעיה אבל העניין המהותי הוא שהוא חושב שמותר לו לא להקשיב לה ואף להקים מרד מסיבות שהוא אפילו לא מוכן לפרט לכן ובסופו של דבר כופה את רצונו בכח. נשאלת השאלה מה תעשו כשתהיה לו בעיה עם אחת/ד מהצוות שנמצא בסביבה יותר מכמה שעות בשבועיים. במצבים שיש להם דמיון למה שתיארת אנחנו הסברנו לילד באופן חד משמעי שהוא יכול לבחור דברים מסוימים אבל לא כל דבר- כלומר- הוא יכול לבחור לא לשתף איש צוות מסוים בסודותיו, בשיחות אישיות, לא להיות קרוב אליו ולא להעביר איתו זמן חופשי וכו' אבל הוא לא יכול לבחור למי הוא יקשיב ולמי לא. ולהגיד לילד שהוא יכול להתנהג כאילו היא לא קיימת זה בעייתי. בכל אופן שיהיה לך המון בהצלחה עם זה
ואני אשמח לשמוע איך זה התפתח.
 
בעיקרון

מה שקרה נכון לעכשיו זה שאתה מדריכה עזבה בגלל ההרגשות שלה. למען האמת לי זה לא עצוב כל כך לאור אותה שבת .. וג'וי אני מבינה את כל מה שכתבת באמת
 
למעלה