שאלה לדיון (?)
בעקבות השירשור של כתומית, תהיתי לעצמי העבודה בה בחרנו היא עבודה שואבת נורא, שלוקחת ממנו הרבה לפעמים אפילו מבטלת אותנו, לפעמים אנחנו יכולים להרגיש שלא נשאר בנו כלום חוץ ממי שאנחנו בעבודה, נשאר רק המדריך או המדריכה בתוכנו, [ואני מניחה שלמדריכים עם משפחה העניין קשה עוד יותר, כי באיזשהו מקום גם כשנהפכים להורים, מרגישים על חלק מ"אובדן הזהות" של עצמנו הפרטיים. (אני מקווה שמבינים..)] איך אפשר לשמור על גבולות? לדעת מתי העבודה באה על חשבון חיינו הפרטיים ומתי היא לא?
בעקבות השירשור של כתומית, תהיתי לעצמי העבודה בה בחרנו היא עבודה שואבת נורא, שלוקחת ממנו הרבה לפעמים אפילו מבטלת אותנו, לפעמים אנחנו יכולים להרגיש שלא נשאר בנו כלום חוץ ממי שאנחנו בעבודה, נשאר רק המדריך או המדריכה בתוכנו, [ואני מניחה שלמדריכים עם משפחה העניין קשה עוד יותר, כי באיזשהו מקום גם כשנהפכים להורים, מרגישים על חלק מ"אובדן הזהות" של עצמנו הפרטיים. (אני מקווה שמבינים..)] איך אפשר לשמור על גבולות? לדעת מתי העבודה באה על חשבון חיינו הפרטיים ומתי היא לא?
