שאלה לדר' קרני - ילדים של חולי טרשת

N האחת

New member
שאלה לדר' קרני - ילדים של חולי טרשת

דר' קרני שלום , אני חולת טרשת מזה כמה שנים (כנראה משנות העשרים הממש מוקדמות שלי ויתכן שאף לפני כן -היום אני בת 35) , אך אובחנתי רק לפני כ- 7 חודשים. אני יודעת שטרשת אינה מחלה תורשתית ושהסיכוי שילדי יהיו חולים הוא 2% בלבד - שזה סיכוי נמוך מאד . אני גם יודעת שהסיכוי שילדים בגילאים נמוכים ילקו במחלה הוא אפסי. אבל, אבל, אבל - דר' קרני - יש לי בן 7 שהוא ממש שידור חוזר שלי !!! יש לו הרדמויות אברים בתכיפות גבוהה , כאבי שרירים ופרקים וכאבים בכלל ש"נודדים בגוף" , הוא מרגיש לעיתים קרובות מאד עייפות בלתי מוסברת (והוא ילד פעיל ונורמלי לחלוטין) , כבר קרה לו ש"ברח" לו פיפי בלי שהיתה לו שליטה על כך (ולא , לא היו לו כלל בעיות של הרטבה...), יש לו הרבה מאד פעמים "נמלים" ברגליים , זרמים ועוד כמה תופעות אחרות שמאד מאד מזכירות את התופעות שיש לי. כל פעם שהוא אומר שכואבת לו הרגל/יד (כל פעם איבר אחר), או שנרדמה לו היד או הכתף - אני מתחלחלת. דיברתי עם רופא הילדים והוא הפנה אותי כבר פעם אחת לניורולוג ילדים שבדק אותו. כמובן שהבדיקה הניורולוגית היתה בסדר גמור - ואני יודעת מנסיון שבדיקה ניורולוגית רגילה לא אומרת הרבה - גם אני עוברת בדיקות כאלה והן יוצאות בסדר גמור ועדיין יש לי בעיות חמורות. בקיצור, רציתי לשאול, האם יש סיכוי שחלילה מדובר בטרשת? איך אפשר לאבחן טרשת אצל ילדים ? לאן יש לפנות חוץ מניורולוג ילדים ? מה עושים ? אני מתנצלת על ההודעה הארוכה . אודה מאד לתשובתך. N.
 
תגובה

לא ברור לי אופי התלונות של בנך וכמה משכם כל פעם. אופי תלונותיו בכל אופן אינו ספציפי והאפשרות של טרשת מאד מאד רחוקה. כידוע לך טרשת מאובחנת לאחר שישנו ביטוי נוירולוגי שניכר בבדיקה כך שאם לא נמצאה בעיה נוירולוגית בבדיקתו - בדבר מאד מעודד מכל בחינה נוירולוגית. אם היעוץ שקיבלת אינו מספק ניתן לפנות לנוירולוג ילדים אחר. לא הייתי ממליץ לדחוף את ילדך לבירור נוירולוגי כמו MRI או ניקור מותני באם אין זו המלצת הרופא
 

o33

New member
שאלה

איזה בעיות אחרות עלולות לגרום לתופעות שהוזכרו? ואלו בדיקות מומלץ שתבדוק?
 
תגובה

הבעיות הרפואיות האפשריות והבדיקות עבורן נגזרות מאופי התלונות וממצאי הבדיקה הגופנית. אלו מביאים להתרשמות הרופא ממידת החולי ואופיו. היות התופעות בלתי ספציפיות, כלומר שיתכן שנגרמות ממגוון רחב של אפשרויות כאשר גם האפשרות שאין מדובר במחלה ממשית קיימת. רק ההתרשמות לאחר הבדיקה יכולה לכוון באם מדובר בבעיה נוירולוגית, ואם כן, האם ממע' העצבים ההקפית או המרכזית וכן הלאה ובהתאם הבירור...
 

m י כ ל

New member
מאחלת ל-N האחת ולבנה הרבה בריאות

ומקווה ששום דבר משמעותי לא יימצא בבדיקות. במקביל, אני רוצה להעלות נקודה שלא הוזכרה כאן, והיא האפקט הפסיכולוגי שיש למחלתו של הורה על ילדיו. אמנם לא השלמתי את השכלתי בתחום הפסיכולוגיה (בחרתי בתחום שונה לחלוטין), אבל משילוב של קצת ידע ואינטואיציה, אני חושבת שיש כאן היבט חשוב, במיוחד שאת מתארת את הדמיון העצום בין הסימפטומים. אולי במהלך ה-7 חודשים שאת מאובחנת, והיית עסוקה בבדיקות, רופאים ושאר טרדות שקשורות לאבחון, בנך היה חרד ומודאג בעצמו, מבלי לדעת בדיוק למה (רק מעצם העובדה שמשהו משגרת החיים השתנה). אולי הוא שמע פיסות מידע שלא לגמרי הבין, ואולי הוא פשוט מאוד רוצה לחזור בחזרה למצב שבו הוא היה במרכז, וכל תשומת הלב, או מירבה, היתה מופנית אליו. עצם העובדה שכתבת: "כל פעם שהוא אומר שכואבת לו הרגל/יד (כל פעם איבר אחר), או שנרדמה לו היד או הכתף - אני מתחלחלת"..., אולי זו הדרך שלו לבקש, ולקבל, את תשומת לבך?! אני חושבת שההיבט הזה של הדברים גם הוא שווה בדיקה ובירור, כמובן אחרי שתשלל (ואני מקווה, מאחלת ומאמינה שכך יהיה) כל סיבה פתולוגית לסימפטומים שלו. יתכן ואיש מקצוע נייטרלי, ולא מעורב רגשית כמוך, ייטיב להבין מה עובר על בנך, ולהקל עליו (וכמובן גם עליך). מאחלת לך כל טוב.
 
אני חושבת שמיכל מאד צודקת

גם אני חשבתי על אופציה כזו כאשר קראתי את דבריך בקשר לבנך. נחיתת המחלה התרחשה לא מזמן והמשפחה עברה בוודאי טלטלה רצינית (כמו אצל כולנו...). ילדים "מאמצים" פעמים רבות מצבים שאינם נוגעים להם באופן ישיר, כדי לחוש הזדהות וגם כדי להשיג תשומת לב. שווה בדיקה! המון בריאות!
 
תגובה

זו הערה מאד רלוונטית,כשבכוונה לא כללתי אותה בתשובתי היות שלדעתי נדרשתי לבירור הנוירולוגי המתבקש ולדרך של שלילת מחלה נוירולוגית שלאחריה הסיבות הפסיכולוגיות מסבירות את התלונות. יש סיכוי רב שזה אכן המצב ואני מקווה שזה אכן כך.
 
למעלה