שאלה לחברי הפורום (לכבוד החירות)

[אופנוע שחור]

שאלה לחברי הפורום (לכבוד החירות)

במידה והיה באפשרותכם לבחור, באיזה תקופה הייתם בוחרים לחיות ?

 

[la la המקורי]

הממממממממממ

אני חושב שבתחילת המאה ה19... הייתי רוצה להחיות בתקופה הזאת. או בתקופת האדם הקדמון...אחת מהשתיים האלה.

 

[אופנוע שחור]

../images/Emo2.gif

 

[ט י נ ה]

הייתי רוצה להיות בוודסטוק.....

הי אופנוע מדליק ושחור אני הייתי רוצה להיות התקופה של וודסטוק להיות על הבמה מול מליון היפים ערומים מתבוצצים בבוץ מאושרים מעושנים ללא דאגות ללא מחשבה על טרור שאז פשוט לא היה קיים. אומנם זה היה דור של פוסטטרוואמה וויטנאם אבל לא כמו שאנו חיים הצל הפחד מהטרור. כמו כן הייתי חוזרת בכיף לילדות של הקיבוץ של הטיולים בטבע עם סנדלים ושינה בחיק הטבע,וים ים ים בקיצור רוצה לחזור להיות ילדה של חופש

 

[אופנוע שחור]

יש משהו דומה בין הבחירה שלך..

לשלי. אני דווקא הייתי רוצה להיות בגיל 16-18 באמצע -סוף שנות ה- 80 בתל אביב של המועדונים, שנדמה לי שכ"כ פיספסתי. כל הרוק והגל החדש ששטפו אז את העיר הזאת, הנאיביות הכ"כ חביבה שנראית היום כאשר משווים אותה לדור הצעיר של ימינו, לך הזדמנה החוויה להופיע בפני אלה ואני דווקא אז הייתי רוצה לחרוש כל מועדון נידח, כל מופע אלמונימי. למעשה בירושלים ישנו מקום שנרא "מייק'ס פלייס" שבו להקות צעירות שרות חומר מקורי באנגלית ונורא מזכיר או מחזיר למקום ההוא. המקום הקטנטן והמדליק הזה כ"כ הצליח עד שהמועדון עבר למקום גדול יותר (ששם לא הייתי) ואפילו מייק הזה פתח סניף שלו בת"א. אין לי מושג איך זה נראה שם ואיך זה נשמע היום, אבל המקום הישן היה פשוט כמו משהו מאמצע שנות ה- 80. כלומר מכל תקופה שהיא, רציתי דווקא לחיות ולנשום יותר מוסיקה חיה, רוק ונשמה כי זה עושה לי כ"כ טוב.... באנדרגראונד של פעם פעם בירושלים גם היו מופיעות להקות כאלה מגניבות בחומר מקורי, היום זה משהו איכסי ביותר. אני חושב שיש משהו באנשים האלה של התקופה, שמעוררים בי געגועים. אלה אנשים שהיום גדולים ממני אולי בעשור. וכמובן, הטרור היה אבל במונחים ובמינוחים אחרים לגמריי. וכשאת כותבת פה בפורום שלעלות עם להקה לבמה זה לא עסק כ"כ פשוט, זה פשוט עצוב, עצוב מאוד. חוסר הביקוש הכללי הזה, למוסיקת רוק אמיתית ומקפיצה.

 

[actress]

יווווווווווו אתה לא מתאר לעצמך איזו

טלפתיה

אני כ"כ הייתי רוצה לחזור גם לשנות ה 80 ואולי להיוולד בשנות ה 70 וגם עכשיו להעביר חוויות כמוכם מאותם תקופות של הלוגוס והפינגווין וחכם סיני אחד בשם אהבה עבודה וחדר קטן אמר לי שטוב שנולדתי בשנות ה 80 כי אני מרויחה יותר, בשנות ה 80 הייתי תינוקת אבל עקבתי דרך המדיה

אבל עדיין אם היה אפשר הייתי חוזרת אחורה מצד שני טוב לי גם בשנות האלפיים כי אני מרויחה בענק

בקיצור תלוי איך מסתכלים על זה

 

[אופנוע שחור]

הי מיכל, מסתבר ש...

מי שאוהב את המוסיקה הזו ואת הסגנון, רצה / רוצה לעבור את החוויה של שנות ה- 80 אי שם בתל אביב של הרוקנרול. המדיה - בסדר, אך אל תשכחי שהמדיה של אז הייתה בערך ערוץ 1 וירדן 1 ו-2 וגם מה שהיה אז היה מאוד שמרני - במיוחד אם משווים אותה להיום, אני זוכר תמונת ילדות, לא זוכר ממתי, אבל אני זוכר שזה היה כשהייתי ביסודי מתישהו, ראיתי ביום שישי איזה כתבה על נוער מועדונים שמבלה בהופעות, הם הוצגו שם לא באור הכי חיובי שבעולם, אבל אני חשבתי "אוי, איזה כייף להם להיות בהופעות כאלה ולהשתולל, לשתות, לרקוד, להשתטות". פעם ה"מוזרים האלה" של התקשורת הם היום האנשים הכי חביבים שאני מכיר.

 

[leocat]

been there - done that

אני הייתי כזה, כמו שאתם מתארים, וממקור ראשון אומר לכם זה בכלל לא זוהר כמו שזה נשמע, אבל יש בכל זאת זיכרונות רבים ומדהימים. ככשמעתי לראשונה את "קונפורמיסט" של מוניקה סקס, מצאתי את עצמי בוכה. יהלי, שהוא בן-גילי, הצליח להעביר בשיר תימצוט של התקופה, ועורר בי גלי נוסטלגיה (והשנים מדברות מגרונו של ליאו, שניה לפני שהוא בולע את השניים הטוטבות). אבל אחרי הכל, למרות שאני בקיע ושומע טווח רחב ביותר של מוסיקה (עבודתי כמנהל תחנת רדיו - מחייב), עדיין המוסיקה שאני הכי אוהב להשמיע ולתקלט זו מוסיקת שנות השמונים, בעיקר אלטרנטיבי, אך גם מייןסטרים ופופ הולך, והרבה ישראלי מאותה התקופה הפורחת בארץ (וסי כמובן בינהם). אבל אם תשאלו אותי, הרבה פעמים אני מוצה את עצמי דווקא מייחל להיות בני-גילכם, כי למרות כל מה שעברתי ועשיתי בחיים, אני מאמין שאם הייתי נולד בשנות השמונים ולא השבעים, הייתי יכול ללמוד יותר, מוקדם יותר, ולהספיק למצות את הפוטנציאל של מוחי הקודח ואין ספור תחומי העניין והעיסוק שלי.

 

[אופנוע שחור]

שמע,

נראה לי כי אנוכי בערך בן גילך, רק שאת המחצית השנייה של שנות ה- 80 העברתי לא במקום שלדעתי הייתה ה"סצינה האמיתית" (ולא אותה "סצינת מועדונים" עליה מדברים היום) ומתוקף הנסיבות הייתי פחות מודע לכל מה שהולך סביב המועדונים בהם מנגנים רוקנרול, ושכבר ידעתי, התחלתי להיות ו"הודבקתי" בטרנד (התברר רק בדיעבד כי מדובר בטרנד) הוא חלף עבר כלא היה (כמעט). לתקופה הזו שכ"כ החמצתי/פיספסתי אני מתגעגע או משווע. אגב, אני בניגוד לעמדתך, שמח מאוד שנולדתי בשנות ה- 70. אני חושב שאם הייתי נולד בשנות ה- 80 הייתי יודע פחות, ויתכן שתחומי העניין שלי היו קטנים יותר, ועוד ועוד...אולם מדובר בדיון פילוסופי מעניין (הקשור לתפיסתי את מערכת החינוך והמעגלים הנלווים אליו החל מקום המדינה ועד לשנות האלפיים) לשרשור ועיתוי אחרים לגמרי....... בכל אופן, wellcome אלינו וחג שמח!!!

 

[ט י נ ה]

הכל אמת ונכון ועדיין ........

יש המון להקות שכן עולות אבי ,ויש כאלו שעולות רק בפאבים כמו מייקס פלייס ,פשוט עבורי כאישה עם שני ילדים זוהי צורת חיים שהיום לא מאפשרת חיים בכבוד אבל עובדה שהמוסיקה שלי פורשת לה כנפיים יום יום ושים לב לדור החדש כמו אותה מעיין שכתבה למעלה והגיבת אליה ,בשבילה זו להקה לכל דבר והמסר עובר אליה העוצמה הכל כל המרכיבים שמה רק כמות האנשים המיקום והסאונד שונים. עכשיו לגבי ממיקס פלייס יש סניף בתל אביב על הטיילת מופיעהשם המתופפת שלי המקסימה סגית שיר כל שבוע עם הרכב שלה בואו נלך יום אחד כולנו וניתן לה צ'אנס ? ימי חמישי אחרי חצות זו השעה שלה ושל הלהקה שלה היא הסולנית הם לם לא עושים רוק אלא משהו כמו ג'אז עדין אבל מגיע להם צ'אנס נשיקות סי

 

[אופנוע שחור]

מסכים לחלוטין.

רק תסכימי איתי (או שלא) שיש משהו מאוד חזק בסוג המקומות האלה. אינני חושב שאת צריכה להופיע במקומות כאלה, להופעה שלך הייתי בא להיכל הגדול ביותר, אבל בפינגווין גם התחלת... שם מתחילות להקות ובכלל מגיעות להקות שאולי אף פעם לא יפציעו אבל בכל זאת אני אוהב את סגנונן ושם יש לי את ההזדמנות לראות ולשמוע אותן. חוצמזה, אני בעד אחד מימי החמישי במייק'ס פלייס בת"א, בכלל אפשר להפוך את זה ל"ערב פורום" כמו שהועלה פה כמה פעמים ויכול להיות מדליק. CC: מיכל.

 

[תהלמאבדתשליטה]

וואלה......גם אני !!! ../images/Emo3.gif../images/Emo127.gif

 

[leocat]

עכשיו שאני חושב על זה

באמת יש בך משהו מ"ג'יניס ג'ופלין", סי.

 

[Charmbracelet]

תקופת השלום.