שאלה לחגית

ערגלית1

New member
שאלה לחגית

שלום חגית, המשפחה שלי עברה משבר גדול לאחרונה, ולאחר שיחה משותפת החלטנו לפנות לטיפול משפחתי (החלטה שהייתה צריכה להיעשות מזמן, אך הוריי סרבו). המשבר סובב סביב הידרדרות במצבה של אחותי הסובלת מדיכאון. היא מטופלת אצל פסיכיאטרית, אך איננו מרוצים. אנו רוצים להפנות אותה לפסיכיאטר אחר ובמקביל להשיג טיפול פסיכולוגי תכוף (מה שלא קיבלה עד כה). השאלה שלי היא האם כדאי שאותו פסיכולוג יטפל באחותי באופן יחידני וגם בכולנו כמשפחה? ולגבי הפסיכיאטר- עד כמה חשוב שהפסיכולוג והפסיכיאטר יכירו אחד את השני? (הכוונה שיהיו שני אנשים שכבר עובדים יחד ומכירים עוד מלפני הטיפול הנוכחי) שאלה אחרונה - מה ההבדל בין פסיכולוג קליני לפסיכותרפיסט ואיזה מאנשי המקצוע מתאים יותר לטיפול במקרה של דיכאון ונטיות אובדניות? מקווה שלא העמסתי מדי בשאלות. תודה מראש על התייחסותך וחג שמח
 
כאשר יש מצב משברי כפי שאת מתארת מומלץ מאד

ללכת יחד לטיפול משפחתי, באופן הזה המטפלת רואה את כל המשפחה וההתייחסויות השונות ומה שעוד טוב זה שיורד העול מה"בעייתי" מי שבגללו הולכים לטיפול. בקשר לאנשי טיפול נוספים, הפסיכאטר הוא איש טיפול שצריך להיות יותר ברקע ולקבל מידע על התגובה של הטיפול התרופתי ולהגיע לפגישות מעקב , אין צורך שיהיה חלק מהטיפול. באשר למטפלת המשפחתית והפסיכולגית המטפלת זה תלוי, אפשר למצוא אשת מקצוע שעושה גם וגם וזה יכול להתאים וזה תלוי גם באחותך. יש יתרון למי שרואה את הפציינט בניפרד וגם בקונטקסט המשפחתי אבל זה יכול גם לאיים על המטופל הפרטי ולגרום לו להיות פחות פתוח ומשתף בגלל שיש קשר עם ההורים ואף פוגשים אותם בטיפול. לא ציינת בת כמה אחותך אבל אם רלוונטי אפשר לשאול אותה מה עדיף לה. פסיכולגיה קלינית ופסיכותרפיה נותנים את אותו מענה שהוא טיפול פסיכולוגי ויוכלו לטפל בקשיים של אחותך, לא העמסת בשאלות ואם ישנן נוספות את מוזמנת.
 

ערגלית1

New member
../images/Emo51.gif

חגית, תודה על ההתייחסות, עזרת לי מאוד
. חג שמח. דרך אגב - אחותי בת 23.
 
למעלה