ישר על הזהב.... Close To The Edge של יס, יכול להיות שהמתחיל יגיד בפעם הראשונה שהוא יקשיב "הם לא נורמאלים, זה מוזיקה?" אבל אחרי הפעם החמישית שהוא יקשיב.... חייו ישתנו מבלי הכר...... אצל אמרסון, טרילוגי....
בעיני השיא של yes הוא Close To The Edge. אחרי זה בא Tales From Topographic Oceans, ו-Relayer. Fragile מכיל פנינים אך לא סוחב כאלבום (מרגיש כאוסף יצירות שאין שמץ של קשר ביניהן). The Yes Album כנ"ל, רק שהפנינים בו פחות מלוטשות. Going For The One מכיל פשוט פחות פנינים, ודי הרבה "זכוכית". זו דעתי.