שאלה לחידוד על המגילה

שאלה לחידוד על המגילה

(מגילת אסתר...) בתחילת המגילה נאמר "בימים ההם כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו אשר בשושן הבירה" וכן כמה וכמה פעמים אנחנו רואים שנאמר "שושן הבירה", אולם אנחנו גם רואים שנאמר "שושן" בלי "הבירה" לדוגמא, "והעיר שושן נבוכה" "ותאמר אסתר אל מרדכי לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן"... השאלה הנשאלת היא, מדוע שינויי הנוסחאות הללו? או שתמיד יכתב "שושן הבירה" או "שושן" לבד בלי "הבירה" אך מדוע פעמים שכן נאמר "שושן הבירה" ופעמים שלא נאמר "הבירה"?
 

gdisrael

New member
תשובה

לקוח מתוך "ימים הפורים בהלכה ובאגדה" על כסא מלכותו אשר בשושון הבירה : אף על פי שלא מצאנו בתקופה זו ששושן היתה עיר הבירה, אם כן היאך הגיע כסא מלכותו של אחשורוש לשושן? אלא מספר המדרש, שכסאו של שלמה המלך ע"ה (עליו השלום) נלקח בשבי למצרים באחת המלחמות על ידי פרעה נכה. וכאשר ניסה לעלות ולשבת עליו, הכישו האריה שבכסא ונפל ממנו. ומאז לא העיזו עוד לעלות על כסא זה, לקיים מה שנאמר "על כסאו לא ישב זר". כסא זה - לא היה לו דומה בעולם כולו. שבע מדרגות של שזה היו לו, וכל מדרגה הייתה משובצת באבני חן, ובשני צדי הכסזא עמדו גפנים של זהב. ושני אריות חלולים בתוכו ממולאים במיני בשמים וריחות טובים, שבשעה שעלה המלך על כסאו היה המנגון מתחיל לפעול, והיו הבשמים מתפזרים על המלך. ועל ידם האריות היו כותבים כמה פסוקי תורה המזרזים את הדיין לדון בצדק. ןכשהיה המלך רוצה לעלות על הכסא, היה הנשר פושט כנפיו לתמוך במלך. וכשהיה יושב הייתה יונה של זהב נותנת בידו ספר התור, והאריה מן הצד השמאלי היה מושיט את ידו ונתן את הכתר בראשו של המלך. ומיד היו הנשרים פורשים כנפיהם למעלה מראשו, והיו עושים כמין אוהל מעל ראשו. ועל ראש הכיסא הייתה מנורת זהב. אחשורוש שבא ממשפחה נחותה ופחותה (חלק אומרים בנו של כורש, וחלק אומרים שבכלל לא בא מזרע המלוכה), חפץ היה להראות ולהפגין מלכות ולבנות כסא מלכותי כדוגמת כסא זה. האומנים לבניית הכסא נמצאו בעיר שושן, ולכן שם נעשתה מלאת בניית הכסא. משהושלמה המלאכה נוכחו לראות כי הכסא גדול וכבד, ולא יוכלו להעבירו לעיר הבירה מחשש שישבר בדרך, אי לכך החליט אחשורוש לקבוע את בירתו בשושן. "לב מלכים ושרים ביד זה" - כל זאת סיבב הקב"ה ( הקדוש ברוך הוא), כדי להקדים תרופה למכה, שהרי "איש יהודי היה ("היה" בהדגשה) בשושן הבירה, ושמו מרדכי..." ועל ידו רצה ה' יתברך לסובב את נס הצלתם של עם ישראל. אז לכן שושן לא באמת הייתה בירה, אלא רק נהפכה לבירה לאחרי כן. עכשיו זה לידע הכללי, לקוח מאותו הקובץ. אם אחשורש היה לא מזרע המלוכה, איך יתכן שנהפך למלך (מה בדיוק שמוכיח גם , שהרי מלכי פרס לא היו מתחתנים עם נשים שלא מצאצי המלוכה - לעומת ושתי שהייתה, אבל כמו אסתר שהייתה יהודיה פשוטת עם, אלא גם שבחר בה בגלל החן היוצא דופן שה' נחן בה, אבל גם מפני שאחשורש בעצמו לא היה מזרע המלוכה, אולי אפילו בגלל זה לא נזכר בספרי ההיסטוריה הפרסיים). "יחוסו" של אחשורוש : מי היה אחשורוש? יש אומרים שהיה זה בנו של כורש מלך פרס. אך הדעה הרווחת היא שאחשורוש לא היה כלל וכלל מזרע המלוכה, אלא מלך בכוחות עצמו, על ידי הכסף הרב שהיה לו. ומנין צבר לעצמו כסף כה רב? מספר המדרש, כי בשעה שהחריב נבוכדנצר את בית המקדש, לקח עמו את את כל אוצרות בית ה'. וכשהגיע שעתו למות, לא רצה להשאיר לבנו אויל מורדך (שבכלל ההיסטוריונים המפגרים חושב שזה היה מרדכי, אם אני לא טועה, לפי ה"כתובים" שהם מצאו בפרס. שבכלל את כל הסיפור כתבו בגמרא, האנשים שחיו אז - ומן הסתם ידעו - טיפשים !!!) את כל הממון, מאחר שיחסיו עם בנו, לא היו טובים, ועל כן ציוה לעשות לו אוניות גדולות מנחושת, ומילא אותם בכסף וזהב, וחפר בור ענק בנהר פרת וטמן שם את כל הממון, שאף אחד לא יהנה מזה. אוצר גדול זה מצא אחשורוש, ונתעשר עושר רב. ובכסף זה שילם שוחד לאנשי השלטון שימליכוהו למלך. אך מכיון שלא היה מזרע המלוכה, לא הייתה מלכותה מספיק יציבה, ורק בשנה השלישית למולכו התיישב די הצורך במלכותו. וזה שפותחת המגילה: "בימים ההם כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו אשר בשושן הבירה. בשנת שלוש למלכו עשה משתה.." - ושואלת הגמרא במסכת מגילה: מהו "כשבת המלך...", כשמתבאר שעכשיו ישב , והלא נאמר "בשנת שלוש ("שלוש" בהדגשה) למולכו"? אלא שרק בשנה השלישית נתיישב במלכותו די הצורך, ולכן ערך משתה גדול.
 

ultra ortodox

New member
תשובה אפשרית

לא בדקתי את כל המקומות אך מהדוגמאות שאתה הבאת אולי אפשר לומר שכאשר מדברים על המלך מצויין שהוא היה בשושן שהיתה עיר הבירה כיאה למלך. אך בשאר המקומות זה בא רק לציון העיר לכן אין עניין לומר שהיא היתה עיר הבירה.
 
קרוב מאוד...

הבאת שלושת רבעי תשובה... אשלים את התשובה יותר מאוחר, או אם תרצה להשלים אותה אז בכבוד! :)
 
התשובה היא

בפסוק ``בימים ההם כשבת המלך... אשר בשושן הבירה`` הפירוש הוא, שושן זה שם העיר, והבירה זה הארמון. (עיין אבן עזרא על המקום) כך בכל המגילה, היכן שכתוב שושן לבד, הכוונה לעיר שושן, והיכן שכתוב שושן הבירה הכוונה לארמון שאחשורוש העביר לשושן... ולא ששושן היתה עיר הבירה באמת. עיין עוד בדניאל פרק ח` פסוק ב` באבן עזרא במקום וגם במצודת ציון המחזקים את הדברים. אולם יש לי שאלה שאין לי תירוץ עליה, הרס``ג על דניאל (היכן שציינתי) אומר שלא היה נהר בשושן, וזכור לי שראיתי איפה שהוא בגמ` שבשושן כן היה נהר, שמרדכי עבר בנהר כדי לכנוס את כל היהודים... והרס``ג אומר שלא היה שם נהר... השאלה שלי, איך אפשר ליישב את דברי הרס``ג? הרי זה פלא עצום, שהרי הרס``ג (ר` סעדיה גאון) היה בתקופת הגאונים שהיא לא היתה רחוקה מתקופת התנאים והאמוראים, ולא יתכן שהוא לא ידע את הגמ` הזאת... וגם לא יתכן שהרס``ג יחלוק על דברי הגמ` כי גאון לא יכול לחלוק על תנאים/אמוראים... אשמח לקבל תשובה.
 

gdisrael

New member
עניתי לך

על כן שלא באמת הייתה שושן הבירה... וכאשר מתייחסים אליה בתור בירה "זה בתור העיר שבה נמצא המלך" ואשר "איש יהודי היה בשושן הבירה" אבל שמתייחסים בכללי בתור העיר. שהרי לא הייתה הבירה. אז זה עיר שושן. אבל אני אמצא עוד מקורות, ויותר נימוק לתשובה.
 
למעלה