ראשית, שפה לא ממציאים
הטקסט הראשון ביידיש הידוע לנו הוא משפט אחד בתוך מחזור וורמס שנת לב 1272. זהו משפט בחרוזים שמהלל את זה שיישא את המחזור הכבד לבית הכנסת. (אני אחפש את הלשון המדויקת יותר מאוחר). המחזור היה בביתו של עשיר העיירה ובשבתות מיוחדות היו לוקחים אותו לבית הכנסת. הוא באמת מאד כבד. בטקסט הזה מעורבבות מלים מגרמנית ומלשון קודש כמו ספר ובית כנסת ומכאן שזו יידיש. הטקסט הבא נמצא בגניזה הקהירית והוא נכתב ב- 1348 (אם אני לא טועה). הוא מכיל כמה שירות על אישים מהמקרא כמו יוסף הצדיק ואברהם אבינו וטקסט גרמני לא יהודי. בטקסט הזה אין אף מלה ממוצא לשון קודש. יותר מאוחר שילנו אפוסים שנכתבו עפ"י המקרא שנכתבו, כנראה במאה ה-15 כמו שמואל בוך, מלכים בוך. במאה ה-16 כבר יש לנו ספרות עשירה ביידיש שכוללת תרגומים מעברית, ערבית, ספרי הלכה פשוטים וכד´. הספר המפורסם הוא בבא בוך שנדפס בבזל 1602 וכולל כמה מאות סיפורים מתורגמים מן המקרא, מקוריים שנכתבו ביידיש על חבורתו של יהודה חסיד ושמואל חסיד. במאה ה-17 התפתחה ספרות עשירה במיוחד בצפון איטליה. זה על קצה המזלג.