שאלה לירושלמים ולזקו

[powo]

שאלה לירושלמים ולזקו

הגיע אלי אמצעי לתשלום מחנות מכלת געשקע ענגילשטיין.והיום הוא היה יכול להיות אנגלשטיין.אבל מה שמעניין אותי זה שהוא נתן בהקפה בחמישה גרש.והגרוש היה בתקופה העותומנית .האם מישהו מכיר???

 

[ז ק ו]

הגרוש היה מיצרי. אבל מכולת ענגילשטיין לא נתן בהקפה

אלה נהפוך הוא: הוא נטל כסף מראש, ונתן תמורתו את התוית הזו. זה יכול היה להיות ממש הלוואה למימון מלאי, ויכול להיות שזה שימש את משקי הבית של הקונים, במקום כסף מזומן, למשל כששולחים ילדים לקנות, או בשביל להבטיח שהכסף ילך רק למכולת.

 

[אספן 3]

זה אכן נראה כמקרה הפוך

בכל אופן עד כמה שאני יודע המנהג של מכירה בהקפה ללקוחות קבועים עדיין קיים פה ושם בחנויות מכולת שכונתיות קטנות בירושלים. פעם בעלי המכולות היה רושמים קניות כאלה על שם הקונה במחברת ואחר כך עברו לכרטיסיות. הקונה היה משלם את חובו בדרך כלל לא יאוחר מאחת לחודש. גם היום, בעידן כרטיסי האשראי, ישנם אנשים שעדיין זקוקים לסידור הזה.

 

[סבתא רותרות]

לא רק בירושלים...גם ברמת השרון אני 'רושמת' במינימרקט ומשלמת

כשהסכום מצטבר.

 

[אספן 3]

עוד דבר שראיתי בזמנו שקרה במכולת שכונתית

בעל המכולת איפשר ללקוחות קבועים שלו לפדות אצלו צ'קים. כלומר אם לקוח כזה היה זקוק למזומנים בסכום סביר, נאמר עד כמה מאות שקלים, הוא נתן צ'ק אישי שלו בסכום המבוקש לבעל המכולת וקיבל את תמורתו במזומן.

 

[powo]

אפשר גם להמשיך.ולהיות משכונאי

לתת שעון או טבעת זהב.ולקבל מזומן.וכל פריט יכול להיות אמצעי לתשלום עבור.........

 

[אספן 3]

מי יודע...

זה מזכיר לי שחנויות של משכונאים ראיתי רק בסרטים. מעולם לא שמעתי שהיתה חנות כזאת בירושלים. מעניין אם בכל זאת התופעה הזאת הגיעה מתישהו גם לארץ.

 

[סבתא רותרות]

אם כך זה אמצעי תשלום קלאסי. בדיוק מה שאברהם אוסף.

הפוך - זה סתם היה רישום על חוב.

 

[כ חיים]

מדוע אתה חושב שהתלוש מזמן העותומנים

הרי אין כל תאריך. אם ננקב בגרוש אמנם סביר שהיה זה
גרוש מצרי למרות שגם העותמנים השתמשו במונח גרוש (קירש).

 

[powo]

חיים זאת בדיוק הסיבה שחשבתי כך

באם היה המחיר במיל.זה היה אומר לי שזה יכול להיות בשנים 1927 ועד 1948.ומאחר שמצויין גרוש התקופה היא אחרת.ולגבי האפשרות סיבת התלוש.יכול להיות שהוא ניתן כעודף.אבל מה שמענייןאותי יותר הוא החנות עצמה כמו שכתוב מאחור."אחוה ירושלים"

 

[ז ק ו]

המושג "גרוש" משמש עד היום, במידה מועטה מאוד.

והשימוש בו הולך ודועך.
התלוש לא ניתן כעודף, אלא כ"שטר חוב" שהתבטא מסחורה ממלאי החנות.
בקשר לאחוה: אחוה היא שכונה בירושלים בין זכרון משה ובין גאולה.

 

[כ חיים]

השימוש במטבע המצרי

בגרוש מצרי החלו להשתמש בארץ מיד עם כיבוש הארץ מידי התורכים ב1918 ועד 1927 עת נכנס לשימוש המטבע המנדטורי, כלומר מסיום המלחמה ב1918 המונח גרוש למטבע כבר היה נפוץ בארץ.

 

[powo]

תודה חיים.אז נשארתי עם סימן השאלה

איך אני אדע לתארך את האמצעי שבידי?????

 

[כ חיים]

מעריך שהפריט שבידך

בסבירות גבוהה שהוא בין השנים 1918 ל1927, כלומר מהשנים הראשונות לתחילת המנדט הבריטי על א"י.

 

[כ חיים]

כמו שזקו ציין

המונח גרוש היה בשימוש זמן רב, גם לאחר קום המדינה. בתקופת המנדט הבריטי קראו גרוש למטבע 10 מיל כך שאולי לזה התכוון התלוש שבידך.

 

[powo]

מישהו שלח לי קצת חומר על השכונה אחוה

ובטח מי שלא ירושלמי לא יודע.אישית לי .ירושלים זה קצת חו"ל וחבל
https://l.facebook.com/l.php?u=http...XSTUqeBYhFMmsoWOxr_888Oa44d8XVLs6rh1G9qiEcvfA

 

[אספן 3]

ירושלים פתוחה למבקרים...

אפשר להגיע ברכב פרטי, בתחבורה ציבורית ובמהרה בימינו גם ברכבת מהירה מתל אביב.
בחול המועד סוכות העיר מוצפת במיוחד במבקרים מערים אחרות וכמובן גם מחו"ל.
באשר לשכונות השונות של ירושלים, הירושלמים הוותיקים יודעים בדרך כלל פחות או יותר איפה הן נמצאות, אבל מעטים מאוד יודעים מה הם הגבולות המדויקים של שכונה זו או אחרת. גם באשר לשכונה שבה אתה גר, אם אתה לא מברר, קשה לדעת מאיזה רחוב או אולי אפילו אמצע רחוב מתחילה שכונה סמוכה.

 

[powo]

ואין צורך בדרכון????

 

[ז ק ו]

אם יש לך שאלות בעיניני שכונות בירושלים שאל

 

[אספן 3]

תודה, אין לי שאלה מיוחדת כרגע