שאלה לי אליכם

[salt of earth]

שאלה לי אליכם

אני מצידי רוצה להניח לרגע את הדיון המייגע של הימים האחרונה. את העמדה שלי אני הבהרתי ואני מקווה שכל אחד יוכל להפיק את הלקחים משם. אז בואו נחזור לאט לאט לעניינים

יש לי שאלה אליכם: שקשור לעובדה שרובנו אני מניחה משרתים את אלוהים ואת מילת אלוהים בקהילות ובכנסיות שלנו- השאלה שלי... לא יוצא מצב שאתם נשחקים?? מתעייפים?? מרגישים שאתם לבד בעשייה המבורכת??? לא עוברים אצלכם כאלה רגשות, למרות שאתם בטוחים ורוצים לתרום ולתת ומרגישים כי העשייה הזו היא שליחות שלכם. עכשיו אני יודעת כי בטוח תגידו כי אין ייאוש עם המשיח, וכי צריכים תמיד לתת בשמחה ובאהבה... נכון מאוד, אבל בכל זאת

הרי כולנו בני אדם שנחלשים מידי פעם. .זה קרה לכם

 

[My Shepherd]

../images/Emo23.gifקרה..וקורה..../images/Emo201.gif

ובעיקר כי ישוע האהוב יודע שאנו בני אדם ונועדנו לחולשות ושחיקות בגופנו..הוא דאג להשאיר לנו במילותיו המבורכות הרבה הבטחות להתחזקות וחידוש כוח והכוונת רוח הקודש. ומבחינה מעשית..הכי עוזר לי זה לשבת ולשוחח על התחושות שלי עם אשה מבורכת קרובה מאוד מאוד לליבי, אחות אהובה בישוע וגם מורה רוחנית שבצמוד אליה התחלתי את דרכי עם האדון.. ותמיד נוח ונחמד ומחזק לשוחח איתה.. עוברת תקופה כזו בימים אלו ממש..שיש שחיקה בעשייה מכל הצדדים

ואתמול הייתי במצב רוח כלכך לא טוב שלא יכולתי להתפלל..רק ישבתי ומלמלתי מתוך כאב..שאין לי מלים אדון..אני עייפה מדי.. פשוט יושבת בשקט לרגליך, ומתפללת שתרים אותי מהתקיעה הזו שאליה נכנסתי.. זה לקח קצת זמן.. וקצת דמעות.. ולאט לאט הרוח הפיחה חיים בתוכי, לא היה מהפך..אבל קיבלתי קצת אנרגיה פנימית, והיום שוב פעם..אני יודעת שצריכה להחזיק חזק בישוע..אין חוף מבטחים אחר, הסערה לפעמים מתישה..ואני חלשה כבן אדם..אך גיבורה עם האדון..וצריך לא להפסיק להגיד את זה..ולחכות שהענן הזה יעבור..כי הוא תמיד עובר

מלח

 

[lion 7]

יסוע הולך לנגב עם מטלית

בידו כל דמעה מעינינו , זו הבטחה , לעומת הקשיים שעוברים זה כלום ממה שרואים אצל בני אומתנו במזרח , אם לא נהיה כנים ואמירת האמת חייבת לצאת לאור גם במחיר קשה , ראי איך אלסייד אלרב לקח שוט וגירש את הסוחרים (סוחרי הדת) , יוחנן המטביל לא היה צבוע , אמר מה שאמר נגד הוריה ומשפחת השועלים של הורדוס (כתבתי עליהם כאן) , מחיר האמת עלה ליוחנא בעריפת ראשו , מחיר האמת שלם אסטיפנוס שהיד הראשון בכנסיה עם הסטורית ההמשך המפוארת , אני מצטט מהזכרון את פוליקרפוס תלמיד יוחנן תלמיד ישוע ואבן חאלתו , 80 או 88 שנה לא בגד בי או עזב אותי ועכשיו אתם רוצים שאני אבגוד בו , האמירה הזאת יחד עם תחנוני הקיסר לא עזרו והקדוש הועלה באש חיה , אומרים שהריחו ריח כמו נרדין מהשריפה של הקדוש ואחד מאבות הכנסיה שמבלים עכשיו בחיק ה` , אלה הם דברי הערבים הנוצרים לפני שהועלו בשריפה בתימן בעידן הרדיפות על ידי המלך מסרוק היהודי , יא רב אסרע אלא נגדאתינא תעאל יא יסוע , אלה אחרוני המלים של בני הכנסיה נשים וגברים שהועלו באש ב3 או 4 המאות הראשונות אחרי ישוע . המחיר כבד אבל זה כמובן למען שאין לנו פה כלום אלא חיינו הם חיי מעבר .. כתוב גם שאין מה להשות בין הצרות (המשך

 

[lion 7]

המשך

|אין מה להשוות בין הצרות העכשויים לבין התהילה שנקבל במלכות במה שהכין לנו האב .. שלושת הישיות עסוקים אך ורק במה שטוב לאדם , האם שמעתם על תוצר שמתכנניו עסוקים בו יום ולילה כבובת עיניהם , לאחרונה יצאו ממפעל טויוטה הוראה להחזיר איזה 2 מליון רכב בחזרה בטענה שיש דפקט מה (אם אני בטוח זה קשור לדושות שקשור לבטיחות ) מי היה מאמין שיצרנית הרכב המעולה ומס אחד בארה``ב ברכב היפני האמין שחלק מתוצרותיו מיועדות למטוסים או למנועי המטוסים .. ישוע הבן האב הרוח עסוקים בנו יום ולילה , כדאי להתחזק במלים של החיים , ולצבור חוכמה ונסיון אחרי הרבה זמן , מחושלים או בשפת המקצוע שלי מחוסמים נגד החטא, וגם נדע שאנו עדיין קטנים ותלוים רק בו . נזכור רק המלים אלה בערבית פי אלדועף תכמול קואתי .

 

[ל נ צ ח]

המקווים לה' יחליפו כח חדש בכל עת. ../images/Emo23.gif

ישעיה מ (כח) הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם לֹא שָׁמַעְתָּ אֱלֹהֵי עוֹלָם יְהֹוָה בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ: (כט) נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה: (ל) וְיִעֲפוּ נְעָרִים וְיִגָעוּ וּבַחוּרִים כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ: (לא) וְקוֵֹי יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ: פירוש מצודות דוד על ישעיה פרק מ פסוק לא (לא) וקוי ה' - אבל המקווים לה' יחליפו כח חדש בכל עת. יעלו אבר - יגדלו כנף כנשרים פירוש מלבי"ם על ישעיה פרק מ פסוק לא - חלק באור הענין (לא) וקוי ה' יחליפו כח - עד שיעלו אבר לעוף פתאום אל במתי שמים כנשרים, ועי' באור המלות:

 

[lion 7]

טוב

2אדיד אשעיא 40 31 , האי ניעמה מין עינד אלרב.. ויש כמובן את הדוגמא לפאולוס רסול אלמסיחיה , היה לו בעיה גופנית שאמר אי פעם שזה מטריד אבל זה סבל בכדי שלא יתגאה אלא יתהלל בו הבן .. אם קשה צריך לנוח , ראי משל 2 האחיות , אם עושים אז צריך לעשות מהלב , לאו דוקא שירות האל אלא בכל עבודה שהיא , הכל ובכל למען תהילת בן האלוהים , אחרי הכל אנחנו ממנו והוא חלק מאיתנו , נכתב גם בלי תאפוף (בלי לרטון או לומר אוף ואך) עושים הכל בשקט ובשמחה , מגאנאן אחזתום מגאנאן אעטום .. אני פוגש ילדי החיים בצמתים , פניהם שחורות קבצנים , אולי בשירות קבלן אכזר וחסר חיים שמעסיק אותם , בתכלס רוצה לרדת מהאוטו ולחבק אותם חזק כמו הבנים שלי, השקל או החמשה לא יזיקו לי , אני לא בעד עידוד קבצנים אבל מה לעשות הלב והרגשות מתעלים על זה .. יונה או יונאן ברח מהמשימה והאל החזיר אותו בחזרה , אחרי שגמר ובישר בניוא אלעזימה אמר לו אלוהים בוינה הבנת אני רחמני גם על החיות שם . שלמה ביקש חריצות ומשל הנמלה שלמדנו איזהאב אלא אלנמלה , טוב נשחקים אבל רואים בסוף שיש פרי , בעבודה כאשר מוציא קלינט מרוצה אחרי שנסחטת מהעבודה וגם מהורדת מחיר , אתה נהנה שאומרים יפה עב. מושקעת .

 

[My Shepherd]

../images/Emo23.gifואת מלוחה..../images/Emo201.gifאיך מתמודדת בתקופה שיש

שחיקה?

 

[salt of earth]

ממממ

אני מקווה שאני ביציאה מתקופת השחיקה ... חרוצה ומשקיענית זה תואר שאני מקבלת הרבה מאנשים שאני לומדת איתם, עובדת איתם, ואפילו אנשים בפורום אמרו לי את זה

למרות שאינם מכירים אותי באופן אישי. כך זה אני, תכונה זו עוזרת מאוד בקידום בחיים אבל גם מעייפת אותי נורא

בגלל שאני כזאת, אז יצא לי לתמרן במשך הרבה זמן בין לימודים, עבודה במשרה מלאה, ושירות בכנסייה. ובגלל שאני אחראית כל כך יחסית לבנות בגילי אז גם נמסרו לידיי אחריות של כמה דברים. סבבה, קיבלתי את זה בשמחה, ובמשך שנתיים ראיתי בזאת בתור שליחות, אבל זה זה התחיל להיסדק. מכמה סיבות, אני הפכתי להיות יותר עסוקה והתחלתי לעבוד במקצוע שלי, ויצא לי לעבוד בכמה פרויקטים עם אנשים שהם לא הכי אחראיים בעולם... למרות שאני מעולם לא ניסיתי להשוות את עצמי לאנשים אחרים והאמנתי כי אלוהים נותן לכל אחד את המתנה והיכולת שבה הוא יוכל להשתמש. הגעתי למצב שבו הרגשתי עייפות נפשית כי הייתי צריכה להתמודד עם אנשים כאמור שיווצרים, לא כל כך אחראיים, ופשוט התחלתי להתייאש ולאבד את המוטיבציה, הרגשתי את עצמי לבד... איך התמודדתי? לקחתי קצת הפסקה, פשוט כדי לנשום, להחזיר לעצמי את המוטיבציה, וקצת להתרחק מאווירה מתוחה. הייתי חייבת לעצמי קצת הפסקה, כי כל התקופה הזאת הייתה לא קלה עבורי. אני מהסוג שעושה דברים מתוך אהבה ופשוט היה לי קשה מאוד לעשות את הדברים מתוך הכרח כי פשוט הפסקתי לאהוב את מה שעשיתי, לא בגלל הדברים אלא שהאווירה קצת השפיעה עליי. אבל כמובן לא ניתקתי קשר, נשארתי שם אבל עמדתי קצת מרחוק. התפללתי חזק לאלוהים שייתן לי את הכוח ויעזור לי בתקופה הזו, לא אהבתי את עצמי אז, היה בי כעס, עצב. ולכן הייתי חייבת לקחת הפסקה.

 

[My Shepherd]

../images/Emo23.gif../images/Emo201.gifמקווה איתך שאת בדרך החוצה מתקופה

מתישה ולא מתחשבת כזו

 

[יעקב אחד]

הרבה פעמים

יש לא פעם כמעט בכל דבר שעשיתי עד כה. במיוחד בתחום של הבישור, תחושה של לבד. הרבה פעמים התחושה הזאת באה מהסיבה שאין הרבה פועלים, והקציר רב. בדברים אחרים, השיגרה יכולה להביא ומביאה לרוב למצב של שחיקה. אלו הם הזמנים שבהם האדון מקדש ומטהר אותנו. השבח לאל, ותודה לאדון ישוע, שתמיד נותן את העידוד בזמנים השקטים, ושניתן למצוא תמיד נחמה גדולה בדברו. ואם אנחנו מדברים על המדבר הרוחני, שעל כל מאמין לעבור, אז בטח שזהו זמן שבו אפילו אם לא מרגישים את האדון, האמונה בו והצמיחה הרוחנית של המאמין מקבלים ביטוי עמוק יותר.