בכולנו שתולות דעות קדומות? לא בטוחה מצד שני, מהיום הראשון שהקטנה שלנו (שלא ינקה כ"כ הרבה, כי קבלה הרוב שאוב..לא כ"כ משנה למה) התעוררה בלילה, אני היחידה ששומעת אותה. הייתי בטוחה, שבעלי, האב המושלם, יקום בלילה כמו גדול וישמע אותה כמוני. והנה, חארטה בננה, כלום, נישט, נאדה- אני היחידה ששומעת ומקסימום שולחת אותו לעזרת הקטנה. בעלי, לא רק אב מושלם, אלא גם גבר רב אשכולות, מסוגל, לצערי לעבוד בשיטת החץ למטרה בלבד-תבקש ממנו לבשל יותר מתבשיל אחד כל פעם, והוא משתגע. כמה שלא אמרתי משפטים נוסח "נו, עד שההוא נגמר, נעשה את זה, בינתים נריץ פה עוד משהו קטן" נתקלתי במבטי שיטנה עזים בנוסח "תעזבי אותי, באמא שלך, ותני לי לעבוד לבד...לכי תנוחי או משהו" (שזה יפה בפני עצמו). ומה הדוגמאות האלו באות להראות? שזה לא קשור בדעות קדומות. אני בטוחה שיש גברים ששומעים בלילה, ויש גברים מולטיטסקינג בענק, אבל בלי קשר לדעות קדומות, אצלנו בבית זה פשוט לא עובד. נקודה. וזה לא קשור לדעות קדומות. זה עובדה. אבל, אני לא גוזרת מזה שום דבר. זה לחא הופך את האבהות לשונה מאימהות. כי יחד עם זה שהוא לא מולטי טסקיונל, ולא שומע בלילה, הוא מחתל נפלא, ויש לו אינטואיציה ענקית לגבי הקטנה. לא פעם אני הייתי זו "שנגועה" בדעות קדומות "שהאכילו" אותי- אמרו לי "תראי, היא תיוולד והכל יבוא לך טבעי". אז נכון המון בא לי טבעי. אבל המון בא גם לו טבעי- והרבה פעמים הוא ידע בדיוק מה לעשות כדי להרגיע ולהצחיק ואני עמדתי נפעמת מהצד, כשאין לי ולו שמץ של מושג איך הוא עשה את זה. אבל, זה מוכיח בגדול את התיאוריה הבסיסית, שאימהות ואבהות הן שוות- כשאנחנו מגדלים ילד, אין לאמהות שום פלוס על האבות. שנינו לומדים את התינוק ומפתחים לגביו אינטואיציות. הדרך אולי מעט שונה, כמו כל שני אנשים שאינם זהים. אבל נקודת הבסיס המקובלת, שהאמא יודעת יותר טוב, היא מוטעית, ובזה אני מסכימה איתך, היא אולי באה ממקום שבו לא נותנים לאבות לנסות בכלל לפתח אינטואיציה, כי מיד "מורידים" אותו מהטיפול בתינוק. אבל אם אב לוקח חלק שווה, הוא בהחלט דומה בכל דבר לאמא, ואז ההורים חולקים בשיוויון את הגידול. אבל, ככל בני האדם, הדרך שונה.