שאלה לי אליכם..

Golden apple

New member
שאלה לי אליכם..

מה נחשב הערצה בעינכם
האם אפשר למדוד הערצה לזמר\ת מסויים
איזה סוג מעריצים אתם
, מה הם הגבולות שלכם
ועד איפה אתם מסוגלים ללכת עם הערצה שלכם
והאם אתם חושבים שזה נכון שאומרים שהערצה לפעמים לאדם מסויים נובעת בגלל שאנחנו לא מסוגלים.. ואין לנו אומץ "ללכת על זה". או שהערצה היא סתם דבר שקשור לפנים יפות קול סביר בלי שום עניין אישי מעבר.. אני חושב, שבתור פורום מעריצים (לגדולה מכולן ריטה) זה באמת מעניין..
 

Golden apple

New member
אולי תבינו למה אני מתכוון מהתשובה

בעיני הערצה היא כמובן להכיר בכישרון של הזמר, מעבר למראה החיצוני והשירים או תקציב סרט וכו'...קול,כישרון משחק,אופי וכו' וכו'...כשזמר משנה סגנון או יוצא עם שיר שנוגד את "כללי התעשייה" (פופי,קצבי,מסחרי) אבל הוא בא ממקום אמיתי והיכולת הקולית והכישרון מתבטאים בו בצורה הכי טובה... לא לקטול זה נקרא מבחינתי "להכיר בכישרון". וכמובן שהערצה מבחינתי לא ניתנת למדידה, דוגמה: אי אפשר להגיד שלזמר X יש הרבה מעריצים מכיוון שהערצה זה דבר יחסי שמשתנה ומעטים מאוד בימנו מעריכים כישרון ועושים את ההבדל בין כישרון למסחריות. ולכן מן הסתם אני חושב שבמקרים מסויימים הערצה נובעת מחלום להיות שמה במקום. "אני מעריץ אותו כי הוא מסוגל","הוא מודל החיקוי שלי.." ולפעמים כמובן יש אנשים שמה שמרגש אותם הוא בסה"כ הקליפ הבא שיצא באמ.טי.וי.. לא מעניין אותם מי באמת עומד מאחורי השיר. למה הוא נכתב. איך, ע"י מי, וכו'..
 

DIRRTY

New member
תשובה שלי

הערצה בעיניי זה פשוט להתאהב בכישרון של הזמרת (במקרה שלי אנסטסיה,קלי קלארקסון וכריסטינה אגילרה) אני מהסוג של ה"מופרעים" (כל הכיתה שלי משתגעת מהערצה שלי לכריסטינה קבלו ציטוט של אחד החבריםש לי "יואו אלוהים איך אתה אוהב אותה זה ממש לא אנושי") בעניין כריסטינה ואנסטסיה אין לי גבולות לזמרות האחרות שאני מעריץ (קלי קלארסון וביונסה) יש גבול של מחירי התקליטים אני מקווה ללכת הכי רחוק שאפשר אני חושב שכל אחד מוצא סיבה להעריץ אני למשל מעריץ את כריסטינה בעיקר מהמשפט "אני אוהבת לזעזע" כי גמני מהאלה שאוהבים לזעזע ואני אוהב את הנועזות שלה נגד כל עולם המיוזיק - - - - והערות את הזמרות סלין דיון וריטה אני מעריך בצורה מדהימה לא מעריץ מעריך
 

Golden apple

New member
בקשר לגבולות..

אני לא מסוג המעריצים שמטורפים, אני מספיק לי אוזניות ודיסק של האמן שאני הכי אוהב ומשם אני נכנס ל"עולם שלי"..
כנ"ל לגבי הופעות.
 

avni avril girl

New member
תשמעו תקשיבו.......

בעניין הגבולות... אני למשל, בשביל המישהו שאני מעריצה, שאני כבר חושבת שזה נהפך די לאהבה וידידות איתו... אבל גם אם יעלה כרטיס לאיזה הופעה שלו או לשידורים שלו 7689453750786978947647947097 שקל אני אלך, כי זה הוא... אבל בכללי בעיני הערצה זה לאהוב את האומן את מה שהוא עושה ו... זהו
 
אני יענה (כי יא-קיר ביקש ממני)

טוב, אז ככה... הערצה בעיני זה להתאהב בעיקר בכישרון של זמר/ת או שחקן/ית או כל מישהו אחר. וכן, אפשר למדוד הערצה, במוגזם, רגיל.... אני מעריץ ענק של בריטני ספירס. אין לי כמעט גבולות בקשר אליה, אני קונה כל דיסק, כל סינגל, כל DVD... שהיא מוציאה. אבל אני לא יעשה דברים מוגזמים בשבילה.... לא עד כדי כך... ולדעתי, הערצה לפעמים נובעת בגלל שהמעריץ אינו מסוגל ואין לו אומץ, ולפעמים בגלל המראה והכישרון בלבד. במקרה שלי, זה משניהם, החלום שלי זה להיות זמר פופ ענק, ולהגיע להישגים כמו בריטני, אבל אני גם אוהב את המראה שלה ואת הכישרון שלה (שיש לה
).
 

NoWords

New member
../images/Emo12.gifאוקיי אז ככה...(זה ארוך)../images/Emo178.gif

*באתי בשליחות המנהל* חחח
מה נחשב הערצה בעיני
להעריץ בנאדם זה להעריך כל צעד שהוא עושה לא משנה אם זה לטוב או לרע. להתאהב בהכול... בקול, בהתנהגות, בלבוש, ושירים.
האם אפשר למדוד הערצה לזמר מסוים
(ובתוך התשובה הארוכה הזו נמצאת גם התשובה לשאלה- מה הם הגבולות שלכם
) לא חושבת. יש אנשים שלדעתם הערצה לבנאדם כלשהו זה טיפשי ופתטי אז אם הם יראו מעריץ שהולך ברחוב עם חולצה (לדוגמא-) של בריטני ספירס זה יראה להם 'מעריץ פנאטי' ובשביל אנשים שללבוש חולצה של מי שהם אוהבים ברחוב לא נראה כזה 'ביג דיל' יבינו שלובש החולצה אוהב את דמות החולצה אבל חולצה לא יכולה להשפיע. בקיצור הסתבכתי עם עצמי בקטע הזה
הכול תלוי כמה זמן ומאמץ משקיעים להערצה. יופי! זה משפט המחץ שלי בכל הזיבול שכל הזה. הערצה נמדדת על ידי השקעה של זמן ומאמץ לאהוב ת'בנאדם
איזה סוג מעריצה אני
אני לא מעריצה פאנטית, קודם כל לשם הרקורד- אני מעריצה את כריסטינה אגילרה
ואני קונה דיסקים שלה, DVD, חורשת על השירים, יודעת חלק בעל פה, יש לי המון פוסטרים שלה אבל אני לא תולה אותם בחדר... אני אוהבת להדביק בקלסר שלי וכאלה
ואני לא מעריצה ש-קונה חולצות שלה
,וכל פעם שאני שומעת ת'שיר שלה באיזה ערוץ מוזיקה אני מתחרפנת
, וגם אם יצא לי לראות אותה במציאות אני לא מאלה שיתעלפו חח.. אני אנסה להתנהג כמה שיותר בטבעיות, לא אצרח ולא אקפוץ עליה, ולא אפחיד אותה בכל דרך אחרת שמעריץ פאנטי היה עושה
כלומר אני אוהבת אותה-מאודדדד אבל במידה מסוימת של שפיות
עד איפה אני מוכנה ללכת עם ההערצה שלי
אוקיי זו שאלה קשה. ניסיתי לשכנע ת'הורים שלי שיטיסו אותי להופעה של כריסטינה (וג'סטין טימברלייק- בימים אלה!!!) כי טיסות לא עולות לנו כסף... וזה רק ללילה אחד... אבל זה גם עולה מלון ואוכל וכרטיס להופעה וזה דורש המון כוחות ואני גם לא יכולה לטוס לבד ולהסתדר בארץ זרה אני כולה בת 14... לכן זה היה רעיון מוזר ומטורף מצידי בכלל לחשוב על אפשרות שיסכימו לי. אבל תמיד טוב לנסות. (נראה לי שזה הדבר הכי רחוק שקרה לי עד עכשיו)
בקשר ל-האם אתם חושבים שזה נכון שאומרים שהערצה לפעמים לאדם מסויים נובעת בגלל שאנחנו לא מסוגלים.. ואין לנו אומץ "ללכת על זה"
אמממ אני יודעת שהערצה שלי לכריסטינה אגילרה לא נובעת מהסיבה הזו. אני לא אוהבת אותה כי לי אין קול יפה ואני לא מסוגלת "ללכת על זה" אני לא רוצה ללכת על זה. אני לא בקטע של שירה בכלל. אני אוהבת לשמוע אותה שרה וזהו
הערצה היא סתם דבר שקשור לפנים יפות קול סביר בלי שום עניין אישי מעבר..
ממש לא
זה בהחלט עניין אישי ולא רק קול ופנים יפות. עם הזמן אתה מתחבר לסלבריטי שאתה מעריץ. תומך בו בהחלטות שהוא מקבל בחיים. משתתף איתו בצער או בשמחה אפילו אם הוא לא יודע את זה, וזה ממרחק של כמה שעות טיסה נחמדות... העניין הופך לרגשי ומשמעותי. וככול שהערצה למישהו מתגברת, ככה ההערצה יותר אישית ומיוחדת.
מי שקרא את כל זה מקבל צל"ש אישית ממני
 

SivAn 4u

New member
וואו כולם עשו מגילות.... לי אין...

הרבה מה להגיד... הערצה בעיני היא... שאני אוהבת את הזמר או הזמרת.. ואת החומר שהם עושים... שירים קליפים וכו... ואפשר גם להגיד שאוהבים את המראה שלהם... למרות שזה פרט שולי... כי אני יכולה רק לאהוב מוזיקה של זמר מסויים ולא לאהוב אותו... אממ.. ניראה לי שאפשר למדוד הערצה... כי כל אחד אוהב את הזמר בדרך שלו.. לא יודעת.. אני מסוג המעריצים... שממש מעריצים ומעריכים את הזמר אבל אולי לא מבטאים מספיק... לדוגמא אם אני יראה את כריטינה אגילרה או בריטני (קצת ניסחפתי) או כל אחד אחר שאני ממש מעריצה.. אני לא אחת כזאת שקופצת ובוכה.. אני יותר ניכנסת לשוק ומתעלפת... חח.. הגבולות שלי... הקטע הוא שאין לי גבולות אבל לא לצד השלילי אלא לחיובי... בטח לא הבנתם אותי... לא משנה.. ואני לא חושבת ששהערצה נובעת בגלל שאנחנו לא מסוגלים ואין לנו אומץ "ללכת על זה"... פשוט שמישהו אוהב משהו.. ובמיקרה הזה זה זמר או סוג של מוזיקה זה אחרת לגמרי... פשוט נדלקים וזהו! אממ.. זהו.. נכון..?! חחחח.. מקווה שעזרתי... אחלה פורום יקיר! המשך הצלחה...!
 
*אההמ* התשובה שלי *אההמ*

הערצה בעיני זה להעריך את אותו אחד במקרה הזה זאת ריטה על מה שהיא..על הקול המדהים שיש לה על השירים המקסימים שיש לה. אי אפשר למדוד הערצה לזמר מסויים. יש כאלה שידביקו בכל פינה בחדר תמונה של הזמר אותו הוא מעריץ ויש כאלה שיאהבו בלי להדביק בכל חור(מקווה שאתם מבינים למה התכוונתי כי אני לא
) אני לא מעריצה פנאטית,לא מדביקה תמונות ופוסטרים. אני ע"י כך שאני אוהבת את ריטה ואת השירים שלה זה בשבילי הערצה. אני לא הולכת להופעות מכל מיני סיבות. הגבולות שלי? זה לא לחדור לפרטיות של זה שאני מעריצה אותו,לאהוב אותו עד גבול מסויים. אני חושבת שהערצה שלי לריטה זה בגלל שיש לה קול מדהים ושירים מדהימים וגם בגלל שזה ריטה אני לא חושבת שבזה שאני לא הולכת להופעות אני לא מעריצה שלה. יש לי דיסקים שלה וזה נראה לי מספיק. אתם תגידו שאני לא מעריצה אבל מה לעשות כל אחד וסוג הערצה שלו.. כמו שמישהי כתבה פה..שהיא שומעת את הזמר שלה שר גם אני..שאני שומעת את ריטה שרה אני משתגעת כי זה הקול שלה עושה את זה.. טוב אני מקווה שהבנתם את סוג הערצה שלי למרות שלא יצא לי כ"כ ברור ומובן.
 

The Juck

New member
אז עכשיו תורי...אני יקצר...(ינסה...

אז ככה.. הערצה בעיני זה להתאהב לא רק בכישרון ריקוד..ובשירה.. גם להתאהב בבנאדם עצמו..באישיות שלו..הנדיבות..הערכה..כי אני מכיר את ריטה גם טוב כבנאדם.. אז אני מעריץ "שרןף" של ריטה..פוסטרים, כל הדיסקים, הרבה מאוד הופעות (60 ומשהו)וידאו..אין יותר מידי חומרי הערצה לריטה..ככה שיש לי את המקסימום..
 

michalm83

New member
אז הגיע תורי ...../images/Emo3.gif

"הערצה", לפי מילון אבן שושן, פירושה "כבוד רב, יחס על יראת כבוד". או קיי, אז יש כמה דרגות של הערצה כלפי ריטה, הערצה שלי מתבטאת בכך שאשתדל ללכת לכל ההופעות שאני יכולה, לקנות את הדיסקים ישר שהם על המדפים בחנויות....... הערצה שלי מתבטאת בכך שכל הופעה של ריטה, כל שיחה עם ריטה נותנים לי את התחושה הכי משולמת שבעולם וממלאים לי את המצברים עד לפעם הבאה..... הערצה שלי מתבטאת בכך שריטה היא מעל הכל, לשמוע שיר של ריטה כל פעם נותן לי הרגשה הכי טובה, למרות שזו הפעם המליון שאני שומעת.....הערצה שלי מתבטאת בכך שאני לא מעריצה רק את ריטה הזמרת אלא את כל כישוריה, כשחקנית, כרקדנית ומעל הכל כאדם. וכמובן יש לי כל חומר עליה, כל דיסק ולכל ההופעות אני מנסה להגיע... אממממ... אין לי עוד מה להוסיף.... שבת שלום.... ה-
שלי היא...... (יש צורך להגיד?..)...
 

The Juck

New member
חחחח מיכל..

הסטאר שלך... בקרוב כולכם תבינו על מה צחקתי..
 
הייתי נערה וגם זקנתי...

ואני כ"כ זקנה שאני מתביישת להגיד את מי הערצתי, אבל ראיתי את ההודעה בשער והייתי חייבת להכנס. בנערותי הערצתי וכיום אני מעריכה, מוכירה, מודה ונהנית מהכשרון של אנשים רבים. זמרים, שחקנים, נגנים ואמנים שונים. אפילו בעלי מלאכה... וכשאני עושה את ההשוואה, ברור לי שבמוטיב ההערצה הנערית משולבים יסודות רבים של ההתאהבות. לחץ הדם, הדופק, ההתרגשות, הרצון לגעת או להתקרב פיסית, לנשק, לחבק, לתת, לעזור, והצימאון לכל פרט ופריט שיוכל לתת יותר קירבה וקשר עם מושא ההערצה. לפעמים יש את ההרגשה שבלעדיו אין עתיד ואין חיים.. עכשו נשאר לשאול מהי התאהבות...מממ....זה כבר יותר קשה. אבל גם על זה יש המון תשובות. שישיה לכם בכיף, ריטה באמת זמרת נפלאה!
 

Queen BItch

New member
איזה נושא מעניין...!

גם אני הייתי חייבת להגיב. הערצה היא הערכה גדולה מאד לאדם מסויים בכל כישרונו, מראהו, תכונותיו, מעשיו, או כל דבר אחר שיכול למשוך את תשומת הלב ו"לעורר" משהו בליבו של המעריץ. היא לא מתבטא רק בהערצת כוכבי קולנוע או מוזיקאים אלה גם כל מושא אחר-אפילו מישהו מאד קרוב. בגיל צעיר (12-13) אני מניחה שמדובר במן דגם מאד ראשוני של התאהבות. יש את כל ה"פרפרים בבטן" והפנטאזיות עליו או עליה. אחר כך כשאנשים "אמיתיים" נכנסים לתמונה (בעיקר מהמין השני) זה גולש יותר להערצה על בסיס כישרון בלבד. לרוב זה נעלם עם הזמן. אבל היי...זה רק מהנסיון שלי!
איך אפשר למדוד הערצה למישהו?! אי אפשר! כמו שכל אחד מקבל דברים אחרת ומביע אותם ככה גם בהערצה למישהו. פגשתי כמה וכמה פעמים אנשים שאמרו לי שהם לא מצליחים בכלל להבין את המושג הזה ולמה מישהו "יבזבז" את זמנו על מישהו/הי שהוא בכלל לא מכיר. פגשתי כאלה גם שאמרו לי שנאי לא יודעת מה היא "הערצה אמיתית!". ככה שלמדוד אי אפשר. אפשר לשים נקודה ברורה בין הערצה "בריאה" לבין משהו חולני בכך שאדם בריא לא יירצה לפגוע במושא ההערצה שלו, להתקרב אליו בכח, או כל דבר כזה. לזה קוראים אובססיה ומיטב התרופות מטפלות בזה. הגבול שלי, כיום (בגילי המתקדם עאלק) מבוסס בעיקר על תנאים מציאותיים. אני לא אעמוד שעה וחצי אחראי הופעה של מישהו בשביל חתימה (דבר שעשיתי בשימחה בגיל 16!!!)-כי יש עבודה מחר!!!
וגם כי לא ממש בא לי... אבל בשורה תחתונה-כל הערצה אובססיבית של גיל הנעורים נגמרת כשאתה מבין שהאדם אותו אתה מעריץ הוא בדיוק כמוך ויש לו פאקים ודברים טובים ורעים כמו לכל אחד! את מי אני הערצתי מגיל ממש צעיר...בוא נראה...: יו 2 ובונו. יואן מגרגור דייויד בואי נירוונה ואר אי אם. פוסטרים בחדר, דיסקים וכל החבילה! היום זה...קונאן אובריין. כי אני חושבת שהוא בן אדם מצחיק ו...אני רוצה להיות כמוהו!
 

oRockGirLr

New member
אמממממ

קודם כל אני מעריצה את ה-ל-ה-ק-ה שהיא היהודים ואני חושבת שהערצה זה לאהוב את הזמר/להקה לקנות רק דיסקים מקוריים שלו ולא סתם להוריד ואני לא חושבת שהערצה לפעמים לאדם מסויים נובעת בגלל שאנחנו לא מסוגלית ואין לנו אומץ "ללכת על זה" בוא אני אגדיר לך הערצה בשבילי הערצה זה אהדה ואהבה למוזיקה מסויימת ולזמר או להקה שעושים את המוזיקה הזאת ולדאוג לא להרוס ללהקה או זמר את הפרנסה וללכת להופעות לקנות דיסקים מקוריים בלבד וגם להגן על הלהקה אם מישהו מלכלך עליה ואומר שטויות כמו הרבה מבקרים שעושים ביקורות שטוטיות ומוגזמות דרך אגב, קשה לי לסבול את ריטה.. כן כן היא פשוט שרה כל כך לא ברור ויש לה קול מעצבן ושלא תחשבו שנכנסתי לפורום כדי להגיד את זה אלא רק כדי לענות על השאלה המעניינת הזאת
 
למעלה