התשובה שאף אחד פה עוד לא נתן
קודם כל, אני מופתע שאף אחד עוד לא ענה את התשובה שאני עומד לתת. אגב עקרון ההכבדה הוא לדעתי לחלוטין לא נכון והוא נובע מחיפוש יתר בכוח של תשובה למצב פרדוקסלי. אנחנו יודעים שהנקבות מעדיפות זכרים עם זנבות גדולים ויפים. השאלה היא למה. האם דאגתן העיקרית היא באמת ליכולתו של הזכר לשרוד ולהשיג אוכל? אם זה היה המצב, מה פתאום שיהיה איכפת לה בכלל מהזנב? מה שלא תגידו, זנב גדול מקטין את יכולתו של הזכר לשרוד. זה כמובן מקטין את סיכויי ההישרדות של הבנים של אותה הנקבה. אם לא סיכויי ההשרדות של הבנים, אז מה גורם לבחירה של הנקבה? נשאר רק גורם אחד: סיכויי הרבייה של הבנים! כל העניין התחיל עוד בזמן שהזנב של הטווס היה מאוד קטן. לנקובות הופיעה אז העדפה מקרית קטנה לזנב יותר גדול ויותר יפה. באותו השלב הגדלת הזנב עוד לא היוותה מעמסה משמעותית על הטווס. עם הדורות הזנבות של הזכרים התחילו לגדול. באותו השלב לרוב הנקבות הייתה העדפה לזנב גדול, אבל למיעוטן לא הייתה העדפה או שהייתה העדפה חלשה. לנקבות שבחרו זכרים עם זנב קטן נולדו בנים עם זנב קטן, ואלה התקשו למצוא בנות זוג! תופעה זו לא רק שגרמה ללחץ אבולולוציוני על הזכרים לכיוון הגדלת הזנב, אלא שהיא גם גרמה ללחץ על הנקבות לכך שיבחרו זכרים עם זנבות גדולים. נקבה שלא הלכה לפי האופנה, פגעה מאוד בסיכויי הרבייה של בניה, והגנים שלה התדלדלו. כך כל הנקבות היו חייבות לבחור בזכרים עם זנבות גדולים והטווס הגיע למצב האבסורדי שבו הוא נמצא היום. זה כל ההסבר. לדעתי קשה מאוד להתווכח איתו.