שאלה לי אליכם..-

שאלה לי אליכם..-

שלום לכולם.. אשמח אם תוכלו לעזור לי מהנסיון שלכם- קוראים לי הדס, אני בת 20.. ומעוניינת להתחיל ללמוד שנה הבאה תואר ראשון. נרשמתי כבר במרץ לריפוי בעיסוק בכל מקום אפשרי ואני עוד ממתינה לתשובות מהאוניברסיטאות. (ת"א עוד לא ענו בכלל, העברית ענו שאני בהמתנה <חסר לי איזה 0.18 נקודות בשביל לעבור את סף הקבלה .. באסה> ויש מכללה חרדית בבני ברק שהיא שלוחה של חיפה וגם בה אני מחכה לתשובה האם התקבלתי או לא.. אני לא חרדיה אלא דתיה לאומית ולכן לא בטוח..) בכל מקרה, במהלך הזמן שעבר מאז שנרשמתי יצא לי להיות בבית לווינשטיין כמה פעמים כשהשגחתי על מטופלת אחת בהתנדבות, וראיתי את המרפאה בעיסוק בעבודתה.. וקצת התעוררו לי התלבטויות האם זה באמת מה שאני רוצה. אולי תוכלו להגיד לי מנסיונכם איך ידעתם להכריע האם אתם באמת מתאימים לתפקיד או לא? תמיד אהבתי ללמוד ביולוגיה ואנטומיה וכל מה שקשור ולכן כשהתחלתי לחפש לי מקצוע לחיים התמקדתי ישירות בכל הנוגע לרפואה או מקצועות עזר רפואיים.. יש לי אח פיזיוטרפיסט ולכן גם את המקצוע הזה יצא לי להכיר קצת יותר מקרוב.. אבל הבעיה היא שכל פעם שאני מתלבטת אם זה באמת מה שמתאים לי, לרגע אחד אני חושבת על זה שהלימודים עצמם בטוח יעניינו אותי אז כן, אבל אח"כ יצא לי לקרוא פה בקומונה כמה הודעות על הטיפולים שאתם עושים ו.. אולי קצת לא, אבל אז אני חושבת לעצמי- אוקי, אם לא זה אז מה כן? ופשוט שומדבר אחר לא מעניין אותי יותר מזה.. תואר ראשון בביולוגיה הוא לא פרקטי אלא אם כן אני אלך להיות מורה, ואני לא רוצה להיות מורה.. ככה שזה ירד מהפרק (ואולי יש לי טעות וכן יש מה לעשות עם זה? תחכימו אותי..).. קלינאות תקשורת אני בטוח לא אתקבל עם הציונים שלי.. ופיזיוטרפיה זה על אותו העקרון של ריפוי בעיסוק. חשבתי אולי ללמוד אחיות אבל אני לא יודעת.. אז מה עושים? תודה.. הדס.
 

Mנטה

New member
אי אפשר כל כך לדעת

זה קצת הימור. אפשר לרצות או לא לרצות, וגם זה עד גבול מסוים. אני לא ידעתי שאני רוצה להיות מרפאה בעיסוק עד שעברו כמה שנים מאז שגמרתי ללמוד
יש כאלו שידעו תמיד שהן רוצות להיות מרפאות בעיסוק ועזבו לפני תום הלימודים... מה שבטוח, זה שאם הלימודים יעניינו אותך ותהני בהם, תהיה לך בסוף איזשהי תעודה שאפשר לעשות אתה משהו וגם להתקדם הלאה לדבר הבא. אני מדמיינת את ההחלטות האלו כמו חדר עם כמה דלתות. ברגע שבחרת דלת מסוימת (נגיד הדלת של הריפוי בעיסוק) את נכנסת לחדר אחר וגם שם יש כמה דלתות, שלא יכולת לראות קודם לכן ואת בוחרת איזה דלת אחת (נגיד ריפוי בעיסוק ילדים) ונכנסת לעוד חדר וגם בתוכו יש כמה דלתות... וככה עם כל בחירה את מגיעה למקום מסוים, והמקום החדש הזה מאפשר לך לבחור דברים שלא ידעת שהם קיימים בכלל לפני שעברת בדלת... רק שזה עובד עם כל בחירה והבחירה הראשונה היא תמיד סוג של הימור. ואם זה לא יתאים לך, תחליפי...
 
תודה על התשובה, ועוד שאלה-

אם יש לי תואר בריפוי בעיסוק,איזה כ"כ הרבה דלתות נפתחות לי? זה לא תואר די ספציפי שמגביל בעבודה? <בניגוד לתארים כלליים..?>
 

Mנטה

New member
לא תדעי עד שתגיעי

זה נורא תלוי לאיזה דלתות את מכוונת. אם יום אחד תרצי להיות מהנדסת מחשבים - התואר בריפוי בעיסוק לא ממש יעזור לך. אבל אם זה מה שתרצי יום אחד, למה את שואלת על ריפוי בעיסוק ? אם תרצי תארים טיפוליים אחרים, אם תרצי להמשיך במחקר, אם תרצי להמשיך בתחומים קרובים - זה יכול לעזור. האפשרויות מגוונות אבל תלויות יזמה אישית ונטית לב. וכמובן קשורות למקצוע המוצא.
 

נאוה ר

New member
מנטה סליחה אבל את טועה

אחד הג'ובים שהיו הכי פופולרים והכי מכניסי כספים זה היה לעבוד בחברת היי טק ולדאוג לישיבה מתאימה, עמדות מחשב אגרונומיות וכו'. כל דלת פותחת מקום לדלת אחרת רק צריך עיניים ולב פתוח לזהות את הדלתות..... (הי זה מתאים גם בתור משפט שידוכים
)
 

Mנטה

New member
עם כל הכבוד

מהנדס מחשבים זה זה שמתעסק בתוכנה ולא בארגונומיה.
 

נאוה ר

New member
נכון מנטה אבל תחשבי מה מרפאה בעיסוק שהיא

גם מהנדסת מחשבים מביאה מהמקצוע האחד לשני?
 
תמשיכי לצפות...

קצת קשה להבין מההודעה שלך למה את לא בטוחה שיתאים לך לעבוד במקצוע. ההודעות שהיו פה? מה, למשל? אם לא לגמרי אהבת מה שראית בבית לוינשטיין, לכי לעוד מקום או שניים לצפות במקצוע. מקומות שיהיו שונים ממנו באופן משמעותי. כי סגנון העבודה והדינמיקה והאנשים מאוד שונים ממקום למקום. גם מטרות הטיפול. זה ייתן לך פרספקטיבה רחבה יותר. תואר ראשון בביולוגיה הוא פרקטי למדי אם אחריו בא גם תואר שני עם מלגת מחייה (ואפשר לקחת באמצע שנה חופש), ופרקטי בצורה קצת אחרת אם אחריו בא גם תואר שלישי. האם את חושבת שאת תאהבי עבודת מחקר? או עבודה של פיתוח מוצרים בתעשיית הביו-טכנולוגיה? יש כל מיני אפשרויות, וכדאי לברר אותן בפורום "ביולוגיה ומדעי החיים" בתפוז. אני אישית מאוד לא אוהבת משפטים בסגנון "תואר XXX הוא לא פרקטי", כי שמעתי את המשפט הזה יותר מדי פעמים מפי בעלי היקר (הוא דווקא דיבר על תואר בהיסטוריה ופילוסופיה של המדע, ותאמיני לי שזה פרקטי הרבה פחות מביולוגיה). בסדר, אז סטטיסטית זה לא "פרקטי". יותר נכון, זה לא נשמע פרקטי, בהתחשב בדעות הקדומות שלנו בקשר למה פרקטי ומה לא (שזו מכה חברתית ישראלית, הדעות הקדומות שלנו בנושא מגוחכות ממש). אבל מה - היסטוריה של המדע זה מה שהוא רוצה לעשות, זה מה שמתאים לו לעשות, ומסתבר שהוא יכול להצטיין ולהצליח בזה הרבה יותר מאשר במחקר ביולוגי (המסלול המקורי שלו). לכן, בשביל הבחור הספציפי הזה - זה יהיה מאוד מאוד פרקטי. כולל מקורות הכנסה. ועוד הרהור אחד, כללי יותר ורדיקלי יותר: את בת עשרים. אני מניחה שלפחות 13-14 שנה בילית במוסדות חינוך, מה שאומר שרוב ימייך היית בסביבה שבה כולם סביבך או "למדו" (המרכאות בכוונה) או השגיחו שהילדים ילמדו. אבל כמה זמן יצא לך לבלות במקומות עבודה? בצפייה במבוגרים עובדים ואולי בעזרה להם? כמה התנסויות ותצפיות היו לך במקומות עבודה שונים ובתפקידים שונים? מה זה אומר בכלל לעבוד, לקחת אחריות כעובדת בתפקידים כאלה או אחרים? האם עבדת מאז סיום התיכון? (צבא זה לא נחשב, לא משנה מה עושים בו). באילו עבודות? כמה זמן? נראה לי שהדגש שלך כרגע הוא על "ללמוד" ("תמיד אהבתי ללמוד ביולוגיה ואנטומיה וכל מה שקשור"), ובהתחשב בזה שהחינוך שאנחנו נותנים כיום לאנשים צעירים ממילא כולל הרבה יותר מדי "לימוד" והרבה פחות מדי התנסות ועבודה, אני לא בטוחה שבאמת כדאי לך להתחייב כל כך מהר על עוד שלוש שנים של לימוד מוסדי, בייחוד אם את לא סגורה על הבחירה שלך. (כמובן ייתכן שאני טועה ללחלוטין) בכל מקרה, אין שום נזק בלדחות את התואר בעוד שנה ולהתנסות בינתיים בלימוד עצמי ועבודה בכמה ערוצים במקביל. בהצלחה!
 
טחינה-

תודה רבה על התשובה! ולתגובתי- זה לא שמה שראיתי בבית לוינשטיין ממש לא מצא חן בעיני.. סה"כ ראיתי את המרב"ע מתאימה סדים..אולי זה פשוט גרם לי לחשוב על זה ברמה הפרקטית פתאום וזה קצת העלה תהיות. ובאמת שאלה בעניין- יש אפשרות בכלל לראות טיפול שלם בפציינט? זו לא בעיה מבחינת חסיון רפואי? אני חושבת שההתלבטות שלי לגבי ההתאמה למקצוע באמת נובעת מהחסך שיש לי בעבודה בפועל... בכל מקרה תודה שהארת לי על זה, זה גרם לי להבין שאם זה באמת העניין-הייתי חשה באותו האופן לגבי כל תואר אחר גם. אז כמו שאמרתי- באמת אין לי נסיון רב בעבודה אבל עשיתי שנתיים של שירות לאומי (אני דתיה ולכן יש לי פטור משירות צבאי) בהם עבדתי בתור מרכזת סניף בתנועת נוער עם עבודת בוקר בבית ספר יסודי וגם מדריכה בתיכון כולל פנימיה.. ככה שיצא לי להיות במקומות עבודה ולראות מבוגרים עובדים, עזרתי להם ועבדתי איתם יחד בעצמי.. ואו-הו כמה שלמדתי בשנתיים האחרונות גם על האחריות שהעבודה מטילה על כתפייך, למרות שאני עדיין מבינה גם שהאחריות שיש על עובד מבוגר וק"ו בתחומי הרפואה, לא תואמת לאחריות שיש על בת שירות לאומי.. אבל אינני מעוניינת לדחות את הלימודים בעוד שנה..
 
לא יודעת להגיד לך מה עושים אבל...

אני מודה שלא כל כך הצלחתי להבין מה מעניין אותך, היות וכפי שמה שציינת זה את אהבתך ללימודים מסויימים ובעניין הזה אני מסכימה עם טחינה, העבודה היא לא לימודים, גם לי התחשק להציע לך ללכת ללמוד משהו ממדעי החיים ולהתקדם במחקר אם זה מה שמעניין אותך, האם מעניין אותך העבודה עם אנשים? התחום הטיפולי? ולא בפן המדעי שלו - אם לא אין לך מה לחפש במקצועות הבריאות באשר הם. כי העבודה היא קודם כל טיפולית. אני יכולה לספר על עצמי שבמהלך הלימודים רכשתי את האהבה למקצוע אך במהלך השנה הראשונה לעבודתי חשבתי לעשות הסבה מקצועית והיום אחרי יותר משנתיים בשטח אני שלמה עם מי שאני ועם העבודה שלי. מסכימה עם טחינה בעניין הנסיון בעבודה, אני סיימתי את הלימודים עם הרבה נסיון בעבודות שונות, לתקופות שאז קראתי להן ארוכות (שנתיים) אך כשמסיימים ללמוד פתאום מגלים שהעבודה היא לא כל כך דינמית ואפילו מונוטונית לעיתים, וכל יום הולכים לעבודה ואין לימודים בנוסף, בקיצור מגלים שהמציאות היא לא כל כך זוהרת, אך הדבר הכי משמעותי שגיליתי הוא שכל חברי מרגישים ככה ולא משנה במה הם עובדים (כולל היי טק) אך מהרגע שמצאתי את המקום שלי, מקום שאני מרגישה בו טוב, אני שלמה עם הבחירה שלי. אך זה באמת לא משנה כמה מעניינים הלימודים...אלא כמה מעניינת אותי העבודה...ואת זה אי אפשר לדעת עד שאת ממש נמצאת שם... בכל מקרה, המון בהצלחה
 
וויני זה פו-

תודה על התגובה! מחקרים לא יעניינו אותי ולשבת במעבדות בטח שלא יעניין אותי.. לכן ירדתי מביו-טכנולוגיה וכל הדברים הקשורים להנדסה.. אני כן צריכה לעבוד עם אנשים,זה ברור לי לגמרי. לכן גם העדפתי את הריפוי בעיסוק על פני הפיזיוטרפיה, שכן על פי הבנתי ברב"ע יש פן יותר פסיכולוגי\הסתכלות כוללת יותר על האדם ולא רק נטו טיפול (אם אפשר לכנות את זה כך) על פני הפיזיו'. (האם אני צודקת?) הבעיה היא שאני באמת לא יודעת לגמרי מה זה התחום הטיפולי בפועל.. אולי תוכלי (או אחרים) להביא לי כמה דוגמאות לטיפולים שאת עושה וככה יהיה לי מושג טוב יותר לגבי העבודה עצמה? תודה רבה!! הדס.
 

pizza18

New member
אני לא רוצה לפתוח שירשור אז אני

מצטרפת לשאלה .... אני כבר הרבה זמן מחפשת מישהו שיתן לי מידע על המקצוע הזה הבנתי שזה מקצוע טיפולי השאלה מה בדיוק עושים איך מטפלים ?כמו פיזיותרפיה ?בעיסויים ועבודה על השרירים או יותר בפן הנפשי ? אם אני רואה את עצמי עובדת עם ילדים מה אפשר לעשות עם ילדים בתחום של ריפוי בעיסוק ? שאלה אחרונה יש לי ממוצע בגרויות של 102 בעברית כמה פסיכו אני צריכה ? ממש ממש תודה אני חייבת קצת מידע בתחום ציפי
 

שירהד1

Member
מנהל
שלחתי לך מסר.

כמו שכתבו פה האחרות- כדאי לבקר במספר מקומות ולראות במו עינייך. בתחום הילדים את יכולה לבקש לבקר במכונים להתפתחות הילד של קופות החולים. לגבי כמה פסיכומטרי את צריכה- אני מתארת לעצמי שתשובה מדוייקת לכך תמצאי באוניברסיטאות עצמן- במזכירויות או באתר.
 
למעלה