שאלה לי אליכן

תוכי

New member
שאלה לי אליכן ../images/Emo35.gif

מה המדינה "שלנו" נותנת לנו??? חוץ מהרצון לברוח ממנה: כמו שאתן יודעות רכשתי דירה ועכשיו אני צריכה לקחת משכנתא אבל, ה- $ קפץ הריבית עלתה (וכנראה שתעלה בקרוב עוד על מנת לאזן את ה- $) איפה קצת התחשבות בצעירים שרוכשים דירה או משכירים? אני גרב בשכירות והשכירות עלה לי בכמעט 500 ש"ח מה שלי נראה שהמדינה שלנו רק רוצה להבריח את הצעירים ולהשאיר כאן את המבוגרים. אתן לא מתארות לכן כמה אני כועסת ועצבנית ולא יודעת מה לעשות עם מהשכנתא גם בזה נדפקתי מיום חתימת החוזה לפני שבוע + ב- 13000 ש"ח ה צ י ל ו
 

שמופית

New member
מסכימה איתך ../images/Emo46.gif

הבעיה שלנו היא שבראש המדינה נמצאים אנשים שלא אכפת להם מכלום, חוץ מהמשכורת שלהם ! איפה נשמע דבר כזה - שמישהו מחליט כמה הוא ירוויח ?? וברגע שנותנים לו אצבע, הוא רוצה את כל היד וגם ידיים אחרות.... העניין עם המשכנתאות הוא חלק קטן מכל המצב המסריח הזה ! אל תשכחי גם את המיסים שמועברים ישירות לחשבון של אנשים שלא עובדים ולא תורמים למדינה, את האבטלה שאף אחד לא נוקף אצבע לשנות את המצב... מעצבן, מרתיח אבל מה לעשות ? אין לי ארץ אחרת... הלוואי והיה איזה פתרון. אני מצטערת בשבילך בעניין המשכנתא.
 

אתי@

New member
את מחזירה אותנו אחורה לדיון שהיה

פה פעם. אני אמרתי אז, שעם כל האהבה שלי למדינה, ועם כל הציונות שחונכתי לה, קשה לי לקבל את האופי של המדינה הזאת. כשאני אומרת אופי, אני מתכוונת לזה, שזאת מדינה שהאזרחים כל הזמן נותנים לה (צבא, מיסים וכו´) ומקבלים ממנה רק צרות (אבטלה, יוקר מחייה, חוקים לא הוגנים, אלימות ופשע, חינוך רע וכו´). לעומת זאת, תושבי ארצות הברית, נותנים פחות ומקבלים יותר. מה שרציתי לומר, שבעידן המודרני, המדינה קיימת כדי לשרת את התושבים (ארה"ב), ולא התושבים חיים כדי לשרת את המדינה (ישראל). ככה זה בארצות הברית, הלוואי שמדינת ישראל (האהובה!) תהיה יום אחד כמו ארה"ב (כמובן שרק בדברים הטובים
). בקיצור, אני מבינה אותך מאוד מואד. ואנחנו הפסדנו 17,000 ש"ח עם עליית הדולר. מזל שקנינו באותה תקופה וסיימנו לשלם לפני שהדולר קפץ עד כדי כך... היום היינו מפסידים הרבה יותר
בהצלחה
 

יעלי2

New member
פשוט מדינת באסה../images/Emo10.gif../images/Emo31.gif

מי שלא עשה צבא (חרדים) מקבלים כסף.
מי שעשה שירות מלא לא זכאי להנחה בכלום ולא במענק בתור סטודנט. אין הגבלה על עליית שער הדולר בדירות שכורות (למרות שעובדים על זה, זה דיבורים).
אין רצון לשכנע את הצעירים להישאר כאן למרות שאין להם ארץ אחרת.
מס הכנסה והבנקים יושבים עם היד בתוך הכיס שלנו.
אין כלל מה להשוות בין ארה"ב אלינו כי המצב לא דומה בלירה (ויש לנו גם פיגור של כ 150-160 שנה): שם אתה מרוויח ונותן למס הכנסה חלק קטן מאוד מהמשכורת. פלא שאנשים יכולים להרשות לעצמם לקנות בתים עם בריכות? תנאי ההלוואות שם זולים יותר, יש יותר קרקעות (נגד זה אין מה לאמר חוץ ולהתיישב בנגב).
אנחנו שקלנו לעבור "זמנית" לאירופה כי לבעלי יש דרכון אירופאי אבל מי רוצה לעבור מקטסטרופה אחת לקטסטרופה אחרת: יחס מגעיל, אנשים שונאי ישראל.
המסקנה: המצב בידים שלנו, אבל אנחנו לא מספיק מלוכדים. אם אחנו רוצים לשנות, צריך לעשות, לא מספיק לדבר. צריך לתרגם את הדיבורים שלנו, הכעסים, התיסכול לדבר תכליתי אופרטיבי. אני חושבת שצריך להריץ לכנסת הבאה אדם צעיר, משלנו. אחד שירכז סביבו את הטיפול וקידום כל הנושאים הבוערים הללו, והוא צריך להיות אדם שלא ישתכר בקלות ממנעמי השילטון ויהפוך להיות "אחד מהם". (והבחירות יוקדמו אז אין הרבה זמן). רק אם כשתהיה הפגנה נלך, ורק אם תהיה עצונה אזנחתום, נוכל לקדם משהו. נ.ב. אפרופו פרויקט ממשל זמין, יש לכנסת ולממשלה אתרים פעילים. אפשר וצריך לנצל את המנוע הנוכחי בו אנו משתמשים לקידום הנושא דהיינו לדוגמא: להריץ עצומה באינטרנט בנושאים הללו. (אולי לימור מדורלים יכולה לייעץ). שלום זה הבסיס, אבל צריך לחיות בדרך!
 

תוכי

New member
אני ממש לא יודעת מה לעשות

כל המצב הזה פשוט (3 אותיות) אני לא אגיד את המילה
 

אביבית1

New member
גם אני מנפגעות ה$

אנחנו גרים בשכירות ופשוט נחנקים. אנחנו רוצים לקנות דירה אבל לא מעיזים, המדינה שלנו עושה לנו טובה ונותנת לנו משכנתא שרק בשנים הראשנות משלמים את הריבית. אנחנו פשוט אובדי עצות.
 
למעלה