שאלה לי אלכם

רומריו11

New member
שאלה לי אלכם

יש לי חברה שנפגעה בתאונה לא מזמן כל כך אהבתי אותה לפני התאונה היינו מדברים כל רגע היינו נפגשים כל יום עכשיו היא משותקת על כסא גלגלים ואני לא יודע מה לעשות איך אני אמור להתיחס אליה עכשיו אני מרגיש כמו זבל בגלל שאני לא רואה אותה כמו קודם רציתי להבין ממכם איך אני אמור להרגיש איך אני אמור להתיחס אליה עכשיו
 

ברזל

New member
חבל

חבל שאתה מרגיש כמו זבל דוקא עכשיו היא צריכה אותך יותר ...
 
בדיוק כמו שהתנהגת אליה קודם

עם באמת אהבת אותה מכל הלב שום דבר לא צריך להישתנות פשוט תיתן לה את האהבה שמגיעה לה
 

maruan

New member
לכבוד רומריו שלום רב אחי יפה שאתה

מתייעץ וראית לנכון לפנות לפורום של אנשים עם מוגבליות אני חושב לדעתי נכה שהיה בן אדם רגיל והפך לאדם מוגבל הדבר הכי נחוץ לו זאת תמיכה חום ואהבה והמון חיבוקים זה מועדד אותו להתגבר על המחלה הקשה ממנה הוא סובל ואני מאחל לחברה שלך המלאכית המון המון בריאות ריופאה שלמה והחלמה מהירה ועוד משהו בן אדם מוגבל כול רגיש ופגיע אז תהיה סבלני כי המוגבלות כול כך מעצבנת אז מה שנחוץ זה להיות מאוד סבלני ועם לב רחב ותהיה אנושי ומתחשב ובהצלחה מכול הלב בכבוד רב מרואן
 

ריטהלה

New member
רומריו כל הכבוד שבאת לשאול דווקא פה

ראשית מצטערת מכל ליבי על הפגיעה בחברתך. חברתך עכשיו צריכה אותך יותר מכל. היא זקוקה לחיזוקים ועידוד. כמו שלך קשה לקבל את מצבה היא כרגע בבעיה רצינית לקבל את מצבה, ולהתמודד איתו. חשוב עכשיו לדעת שהיא אהובה, שיש גב מאחוריה, שלא יתנו לה להשבר, שעל כתפך מותר לה לבכות, כי אתה שם כדי לתמוך בה. נסה למרות המצב העגום לגרום לה לחייך. היא תעריך את זה מאד. והכי חשוב היה שם בשבילה. ותבורך אתה על היותך כה רגיש וטוב לב.
 

רומריו11

New member
יש לי שאלה

אם מקודם חשבתי אפילו אולי להתחתן איתה ועכשיו כבר לא אני עדין בא לבקר אותה כל יום אבל כבר מרגיש אחרת האם אני זבל של בן אדם או מה שאני חושב יכול להיות לגיטימי?
 

רומריו11

New member
יש לי שאלה

אם מקודם חשבתי אפילו אולי להתחתן איתה ועכשיו כבר לא אני עדין בא לבקר אותה כל יום אבל כבר מרגיש אחרת האם אני זבל של בן אדם או מה שאני חושב יכול להיות לגיטימי
 

Avy Sloma

New member
ל-רומריו..

לגיטימי שתחשוש, תפקפק תחוש מה שאתה מוצא לנכון. הכרת את חברתך כשהיא בריאה בגופה ועתה הינה שבורה בגופה ומרותקת לכסא גלגלים. אדם בוגר נפשית, ניכר גם ביכולתו להתמודד מול הפתעות החיים ותהפוכות. אני מאמין בנצחונה של האהבה. אני מאמין שתצליחו למצוא אחד את השני ולאהוב. למרות הקשיים ואף בזכותם. החיים לא מסתיימים כשיושבים בכסא, אלא מתנהלים אחרת. צא לדרך - אנו איתך. אבי סלומה
 
רומריו11

נניח שהמצב היה הפוך, האם אהובתך, היתה עוזבת אותך? אני כלל לא בטוחה. מה שקורה לך עכשיו זה שאתה נבוך, מפחד מהתמודדות שלא ניתנת לצפייה. תחשוב, אם חס וחלילה קורה הדבר שבועיים לאחר החתונה האם גם אז היית קם והולך? אם כך, אתה ממש לא אוהב. אהבה היא לטוב ולרע. לאף אחד אין חותמת גומי, "לי זה לא יקרה". חס וחלילה. החיים יכולים להיות נפלאים גם כאשר אדם יושב בכסא גלגלים. חיים מלאים לכל דבר כי השמים הם הגבול. הכל בקופסא העליונה. אפשר ללדת , אפשר לנסוע, ללמוד ועוד. והכי חשוב. החיים הופכים לחיים אמיתיים באמת. רק כאשר קורה למשהוא משהוא, הוא מגלה באמת מי הם החברים שלו. מסתבר שחברים אמיתיים ניתן לספור על כף יד אחת. אמת זה קשה לאדם צעיר להתמודד עם הבלתי ידוע אבל, האם למי מאתנו ישנה חותמת גומי שמחר לא יהיה באותו מגרש?? היום במעריב ישנה כתבה מרגשת על זוג שיש להם ילדה קטנה שלא היו נשואים. האשה חלתה במחלה ממארת והיא מאושפזת בית חולים. למרות הכל, הזוג נישא אתמול בטכס מרגש בבית החוים רמבם. זו אהבת אמת. כזו יש לדעתי רק פעם בחיים. אני בטוחה שאם תאסוף את עצמך תחזור להרגיש כפי שהרגשת קודם. אם תעזוב בשעה הכי קשה של חברתך, אם אתה באמת אוהב אותה תצטער על כך כל ימי חייך והמצפון יציק לך על שברחת. חומר למחשבה.
 

רומריו11

New member
לכולכם הוכחתם

לי שאני זבל של בן אדם פיברקתי את כל הסיפור הזה מפני שמידי פעם אני חושב אילו הייתי במצב או לא דווקא בדיוק במצב כזה אזי איך הייתי נוהג אני בלי קשר לשירשור הזה מרגיש גואל נפש וזבל של בן אדם אבל אני מוכרח להודות שאני מעריץ אותכם
 
רומריו11

אף אחד לא אמר שאתה "זבל". אנשים אינם יודעים להעריך את מה שניתן להם בחיים. את אובדות החיים קשה לקבל. לדאבוני הרב, אין אדם שאין לו "דבשת על הגב", בריאות לא ניתן לרכוש אפילו תמורת מליוני דולרים. ההרגשה שלך נובעת מהגיל הצעיר. הרצון לחיות חיים קלים מבלי לראות את מה שיכול לקרות לנו כאשר אנו יוצאים מהבית. החיים מעולם לא היו ורודים והדשא אצל השכן לא יותר ירוק. בחיים כדאי להסתכל תמיד על מחצית הכוס המלאה. למצות כל יום את הטוב. כך, לא משנה לאן מסתכלים, קל יותר להתמודד. מוסר השכל אנשים עם מוגבלויות הם ככל האדם. יש עליות וישנן ירידות. ישנן אהבות וישנן אכזבות. אנחנו לא מסכנים! חשוב לקבל את מה שיש ברוח חיובית. כך החיים יפים יותר
תודה על ההערצה.
 
למעלה