שאלה לי.... האם סיפרתי לכן

תוכי

New member
שאלה לי.... האם סיפרתי לכן

על אירועי החג
לא זוכרת -
 

תוכי

New member
טוב.....

אז ככה ביום שישי - היינו אצל המשפחה של חברה שלי והיה ממש 10 האוכל היה משהו משהו האווירה הייתה ממש כייפית מוזיקה, צחוקים..... להזכירכם - היינו אצל חילוניים לגמרי במוצ"ש הלכנו לשכנים שלנו שלהזכירכם דתיים- האוכל היה שונה לגמרי לא ממש אהבתי צורה שונה לגמרי בלי מוזיקה אווירה ממש שונה ולא מוכרת לשני המקומות לקחתי איתי מתנה + עוגת גבינה קרה אתמול, הגיע השכן שלי ובידו שקית- ודיבר על כל מיני דברים ושהם נהנו אבל, שיש בעיה שהם לא אוכלים כל דבר ורק הכשר מיוחד כך שהוא החזיר לי את העוגה, אני ממש התבאסתי לא נפגעתי אבל, הרגשתי שאם הם לא היו מחזירים לי את העוגה הייתי מעדיפה. חוץ מזה החג היה ממש אחלה
 

אתי@

New member
באמת לא יפה מצידם...

יכלו להעביר הלאה למישהו שכן אוכל.
 
"אני בשוק אני בהלם אני המומה"....

אני בחורה דתיה...... ובחייייייייייייייייים בחחיייייייייייייים לא הייתי עושה דבר כזה......... גועל נפש........
 
ממש לא בסדר

גם אם לא מתאים להם עדיף לא להחזיר ולהגיד שעדיף לא להביא בפעם הבאה ...
 

תוכי

New member
טוב....

אז שאמרתי לחיים שזה לא בסדר שהם החזירו את העוגה ולטענתו טוב שהם החזירו ולטענתו הם בסדר גמור וכל הכבוד להם שהם אמרו לנו לדעתו הם אחלה בנושא הבעיה שהעוגה הלכה לפח כי הם החזיקו את העוגה יותר מידי ימים
 

יעלי2

New member
תוכי היקרה

אני חילונית גמורה ולא מתמצאת במנהגים הללו של אנשים דתיים. אבל תשמעי סיפורון. למרות זאת, לפני 15 שנים, לקחתי שיעורים פרטיים מאשה מדהימה. לאחד החגים הבאתי לה בונבונירה והיא החזירה לי אותה כי היא תוצרת גרמניה והיא ניצולת שואה. היא התנצלה אבל החזירה. ואני נפגעתי, אבל ניסיתי להבין אותה, ואחר כך לא כעסתי, אבל חשבתי שהיא יכלה לתת את זה למישהו אחר ולא להחזיר לי. ועכשיו הסכת מסקנות: בעתיד, כשהשכנים הדתיים עושים מעשה נחמד מאוד ומזמינים אותך לארוחה (לא רק בחג), פשוט תביאי בונבונירה גלאט כושר, והם יעריכו את זה מאוד.
 
תגובה והחג אצלנו...

קודם כל תגובה - אני חושבת שהשכנים לא היו הכי בסדר בעולם... בלשון המעטה. יש דרכים טובות יותר לעשות את זה מאשר להחזיר מתנה... החל מלזרוק לפח ובדיעבד לרמוז ש"אנחנו אוכלים רק הכשר X", וכלה בלהחזיר תבנית ריקה ולהתנצל שלא טעמנו "כי אנחנו אוכלים רק הכשר X, אבל במשרד שלי אמרו שהיה מצוין". בכל מקרה, הכלל המנחה הוא לא להלבין את פני הזולת, ולא איכפת לי דתיים או לא - מה שהם עשו ממש לא מנומס... אבל הנה עוד סיפור חגים, ולקח בצידו... הגבר עכשיו בתקופת תורנויות יום כן - יום לא (תורנות = הוא מגיע ב-7:30 ועובד נונסטופ עד למחרת ב-10:30, חוזר הביתה לישון ולמחרת מתייצב שוב לתורנות ב-7:30). הוא היה תורן ביום ה´ ושוב ביום שבת, כך שבערב החג הוא היה פנוי. להזכירכם, הוריו גרים 5 דקות מביה"ח. אצלנו השנה הדודים עם הצאצאים עושים את החג אצל הורי הדוד, אז החג היה במהדורה מצומצמת. לפיכך החליטו הילה והגבר, שכל אחד יעשה את החג עם משפחתו, והילה, שלא עיפה מהתורנות, תקפץ אחה"צ למשפחת הגבר ולסבים לאחל שנהטובהומתוקה, ואז חזרה להורים שלה לחג עצמו. אמה-מה ? הילה טיפוס לחוץ, הלחץ הדביק את הגבר ואת אבא שלו, וערב החג התמלא בלחץ, מריבות וצעקות על כלום. הגבר התרגז על דבר קטן א´, אבא של הגבר על דבר קטן ב´ (הוא שכח את הכיפות החגיגיות בבית, תבינו...) ושניהם התרגזו על הילה, שהתרגזה שמתרגזים עליה בערב חג כשכל מה שהיא רוצה זה לצאת בסדר עם משפחת הגבר בחג. אלמלא אמא של הגבר, שמיד קלטה שמשהו השתבש כשהיא עזרה להורים שלה בהכנות החג, הילה והגבר היו לא רק בנפרד בחג, אלא גם בכאסח. סוף הסיפור ? התפייסנו, אני נסעתי לאבאמא לחג המצומצם, ושניה אחרי הקינוח חזרתי לסבאסבתא של הגבר לסוף הערב. וברגע שהגעתי לשם, הגבר פוגש אותי בחניה ומודיע לי בקול סקסי, גברי ונחוש - "מעכשיו חגים רק ביחד". למה אני מספרת את זה ? כי אנחנו למדנו לקח חשוב, שאני מניחה שרובכם כבר הפנמתם... מרוב רצון להתחשב בכולם ולשמח את כולם, שכחנו קצת מעצמנו, ולקחנו על עצמנו המון עומס (במיוחד אני, עם בישולים ונהיגות). וזאת למרות שהמשמעות של נישואים היא, שמעכשיו הגבר ואני משפחה בעצמנו. אז למרות שלהורים ולנו זה פחות כיף, הוחלט שאנחנו מחלקים את החגים בין המשפחות. הדודים שלי עושים שנה-שנה (ראש השנה ופסח), אז אנחנו נתאים עצמנו אליהם, ובחגים אחרים שאצלנו לא עושים כלום (סוכות), נהייה אצל המשפחה של הגבר... בקיצור, מה זה למדנו לקח... החג הראשון שלנו כזוג נשוי, ובקושי הרגשנו חג.
 
למעלה