תגובה והחג אצלנו...
קודם כל תגובה - אני חושבת שהשכנים לא היו הכי בסדר בעולם... בלשון המעטה. יש דרכים טובות יותר לעשות את זה מאשר להחזיר מתנה... החל מלזרוק לפח ובדיעבד לרמוז ש"אנחנו אוכלים רק הכשר X", וכלה בלהחזיר תבנית ריקה ולהתנצל שלא טעמנו "כי אנחנו אוכלים רק הכשר X, אבל במשרד שלי אמרו שהיה מצוין". בכל מקרה, הכלל המנחה הוא לא להלבין את פני הזולת, ולא איכפת לי דתיים או לא - מה שהם עשו ממש לא מנומס... אבל הנה עוד סיפור חגים, ולקח בצידו... הגבר עכשיו בתקופת תורנויות יום כן - יום לא (תורנות = הוא מגיע ב-7:30 ועובד נונסטופ עד למחרת ב-10:30, חוזר הביתה לישון ולמחרת מתייצב שוב לתורנות ב-7:30). הוא היה תורן ביום ה´ ושוב ביום שבת, כך שבערב החג הוא היה פנוי. להזכירכם, הוריו גרים 5 דקות מביה"ח. אצלנו השנה הדודים עם הצאצאים עושים את החג אצל הורי הדוד, אז החג היה במהדורה מצומצמת. לפיכך החליטו הילה והגבר, שכל אחד יעשה את החג עם משפחתו, והילה, שלא עיפה מהתורנות, תקפץ אחה"צ למשפחת הגבר ולסבים לאחל שנהטובהומתוקה, ואז חזרה להורים שלה לחג עצמו. אמה-מה ? הילה טיפוס לחוץ, הלחץ הדביק את הגבר ואת אבא שלו, וערב החג התמלא בלחץ, מריבות וצעקות על כלום. הגבר התרגז על דבר קטן א´, אבא של הגבר על דבר קטן ב´ (הוא שכח את הכיפות החגיגיות בבית, תבינו...) ושניהם התרגזו על הילה, שהתרגזה שמתרגזים עליה בערב חג כשכל מה שהיא רוצה זה לצאת בסדר עם משפחת הגבר בחג. אלמלא אמא של הגבר, שמיד קלטה שמשהו השתבש כשהיא עזרה להורים שלה בהכנות החג, הילה והגבר היו לא רק בנפרד בחג, אלא גם בכאסח. סוף הסיפור ? התפייסנו, אני נסעתי לאבאמא לחג המצומצם, ושניה אחרי הקינוח חזרתי לסבאסבתא של הגבר לסוף הערב. וברגע שהגעתי לשם, הגבר פוגש אותי בחניה ומודיע לי בקול סקסי, גברי ונחוש - "מעכשיו חגים רק ביחד". למה אני מספרת את זה ? כי אנחנו למדנו לקח חשוב, שאני מניחה שרובכם כבר הפנמתם... מרוב רצון להתחשב בכולם ולשמח את כולם, שכחנו קצת מעצמנו, ולקחנו על עצמנו המון עומס (במיוחד אני, עם בישולים ונהיגות). וזאת למרות שהמשמעות של נישואים היא, שמעכשיו הגבר ואני משפחה בעצמנו. אז למרות שלהורים ולנו זה פחות כיף, הוחלט שאנחנו מחלקים את החגים בין המשפחות. הדודים שלי עושים שנה-שנה (ראש השנה ופסח), אז אנחנו נתאים עצמנו אליהם, ובחגים אחרים שאצלנו לא עושים כלום (סוכות), נהייה אצל המשפחה של הגבר... בקיצור, מה זה למדנו לקח... החג הראשון שלנו כזוג נשוי, ובקושי הרגשנו חג.