שאלה לי קטנטנה...

[נחמדה וחכמה]

שאלה לי קטנטנה...

מדוע התורה מאריכה ואומרת "אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקוב" (שמות)
והרי יכלה לומר בקיצור "אלוהי אברהם יצחק ויעקוב"?

 

[אשר אטדגי]

אלוהים אחד, והתייחסותם של בני אדם אליו שונה איש מזולתו

 

[iricky]

נהפוך הוא

לפני הפירוט נאמר "יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם" - אבותם ביחיד ולא אבותיהם ברבים, הא למדת שכונת הכתב להדגיש שאלהי אברהם הוא הוא אלהי יצחק והוא הוא אלהי יעקב.

 

[אשר אטדגי]

וניתן לומר ההיפך

ונראים לי דבריי מדבריך.. אכן ה' הוא אלוהי אבותם, אשר כל אחד ואחד מהם התייחס אליו בצורה שונה, ואגב, מוכרח שיהיה כך (ומבלי קשר אכן התייחסותם של האבות ודרגת הכרת אמונתם הייתה שונה איש מרעהו ואכמ"ל).

 

[u r i el]

שאלתך היא דוגמה טובה

להדגים את אחד היסודות המרכזיים בדרשות חז"ל. כל שאלה על לשון הטקסט המקראי איננה יכולה לקבל מענה וודאי אלא על דרך הדרש וכל המחכים הרי זה משובח. זו גם הסיבה שכל הדרשות כולן כשרות, ואפ' אלה הסותרות זו את זו - כולן בחזקת 'אמת' דרשנית. ובהמשך לשאלתך : למה אנו אומרים בתפילה בא"ה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ולא פשוט בא"ה אלהינו ?

 

[חיים פרידמן1]

כי אלוהי אברהם = תיאור אלוהים בפעולות החסד שלו

יצחק גבורה ויעקב תפארת.

 

[חיים פרידמן1]

לי יש שאלה אחרת (שיש בה מן האנטישמיות)

כשהספרדים אומרים אחרי שהחזן אומר "אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקב" - "עליהם השלום". "עליהם" על מי? על אברהם יצחק ויעקב או על אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקב?

 

[ד.ר. דוליטל]

אתה מצאצאי יפת?...

 

[נחמדה וחכמה]

תודה רבה על תגובתכם.

בספר שיחות על "מסילת ישרים" לרמח"ל עונה לייבוביץ שהאבות הכירו את אלוהים
כל אחד על פי דרכו.
הכרתו של כל אדם ואדם שונה ואחרת מאשר הכרתו של כל אדם אחר.
"אלוהי אברהם" וכדומה, הכוונה היא - האל שאברהם אבינו הכירו או האל כפי שיצחק הכירו
או כפי שיעקוב הכירו.
המילה הכרה = כוח השכל?
היכן בתורה מופיעה המילה "שכל"?

 

[חיים פרידמן1]

בתורה אין שכל אלא התגלות

לכן האל לא נגלה לאריסטו אלא לאברהם

 

[נחמדה וחכמה]

חיים תודה!

אני מצטטת אותך: " לכן האל לא נגלה לאריסטו אלא לאברהם".
"במישנה תורה" הלכות יסודי התורה כתוב:
"מיסודי הדת, לידע שהאל מנבא את בני האדם; ואין הנבואה חלה אלא על חכם גדול בחכמה, גיבור במידותיו,
ולא יהיה יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם אלא הוא מתגבר בדעתו על יצרו תמיד, בעל דעה רחבה נכונה עד מאוד."
נושא הנבואה הוא אוניברסלי ואינו יחודי לישראל - האל מנבא את (כל) בני האדם.
נכון, אריסטו מעולם לא קיבל על עצמו לקדש את ה', כלומר להקדיש חייו וכל הגותו ועיונו, אל הדבר הספציפי והיחיד
הזה של הכרת ה', ולכן אריסטו לא היה נביא.
אריסטו יכל להיות נביא "בחר" שלא להיות.

 

[ד.ר. דוליטל]

ישנה אמירה נחמדה (וחכמה..)

נדמה לי מייחסים אותה לר' מקוצק, אדם צריך לחזור בתשובה בכל יום. כיוון שבכל יום משיג השגה גבוהה יותר מההשגה של אתמול. ויוצא שכאילו אתמול עבד עבודה זרה...

 

[נחמדה וחכמה]

ד.ר. דוליטל, אהבתי! תודה!

 

[ד.ר. דוליטל]

 

[חיים פרידמן1]

זה מרבנו נחמן. אתה לא זוכר?

 

[ד.ר. דוליטל]

אתה זוכר

את הציטוט המדויק, והיכן זה כתוב?

 

[חיים פרידמן1]

"ואפילו אם יודע אדם בעצמו שעשה תשובה שלמה

אע"פ כן צריך לעשות תשובה על תשובה הראשונה. כי מתחילה כשעשה תשובה עשה לפי השגתו, ואח"כ בוודאי כשעושה תשובה בוודאי הוא מכיר ומשיג יותר את השם יתברך. נמצא לפי השגתו שמשיג עכשיו, בוודאי השגתו הראשונה היא בבחינת גשמיות. נמצא, שצריך לעשות תשובה על השגתו הראשונה על שהתגשם את רוממות אלוקותו" (ליקוטי מוהר"ן חלק א' מאמר ו' אות ג')

 

[ד.ר. דוליטל]

תודה ויישר כוח!

 

[iricky]

שכל את ידיו. בראשית מח

 

[iricky]

כן, בטח

פעם התעלפתי, ובא רופא ובדק אותי, ובסוף אמר - צריך לקחת אותו (כלומר אותי) לבית חולים, לבחור הזה אין שכל. כולם השתוממו עליו, מאיפה הוא יודע שאין לי שכל, ואיך בית חולים יכול לעזור לי בעניין, אז הוא אמר. מה, אתם לא רואים שהוא לא בהכרה? נו, מאז אני יודע שהכרה= שכל.