תשובה
"כי יקרא קן ציפור לפניך...", מצוה לשלח את האם ולקחת את הבנים, למרות שניתנו טעמים שונים על מצוה זו כגון קיום העולם או מידה כנגד מידה כשם שהוא מרחם על הבריות, ד´ מרחם עליו ומזכהו בבנים. בגמרא נאמר על מצווה זו שהיא באה ללמד על כל המצוות שבתורה שאינן מידות של רחמים אלא גזירות. אין הכוונה שהקב"ה אינו מרחם ח"ו על עולמו, אלא המצוות אינן רחמים במושגים שלנו- בני אדם. על מצות שילוח הקן מבטיחה התורה: "למען ייטב לך והארכת ימים", ואילו במצות כיבוד הורים אומרת התורה בסדר הפוך: "למען יאריכון ימיך... ולמען ייטב לך". מבאר הנצי"ב עפ"י דברי חז"ל: למען יטב לך- עולם שכולו טוב זהו העולם הבא שהוא עולם התחיה שכולו טוב, ואריכות ימים- בעולם שכולו ארוך זהו עולם הנשמות שהוא קודם לעולם הזה לכן נקרא ארוך. דרך המברך לברך לפי הסדר, ולכן כאשר אמר בלוחות האחרונים בכיבוד הורים: "למען יאריכון ימיך ולמען ייטב", דיבר על עולם הנשמות ואחר כך על עולם הבא, שהעולם הבא יהיה בתחיית המתים לאחר גן עדן. ואילו במצות שילוח הקן שאמר: "למען יאריכון ימיך" הכוונה לעולם הזה, "ולמען יטב לך" הכוונה לעולם הנשמות שזהו הסדר שהאדם זוכה לעולם הנשמות לאחר העולם הזה. היוצא מזה שבכיבוד הורים שהיא מצוה שיכלית- הגיונית הזכיר שכר רוחני לגמרי, ואילו בשילוח הקן שהיא מצוה על- אנושית הזכיר שכר גשמי בעולם הזה, ללמד על כל המצוות שלא תחשוב שבמצוות גשמיות השכר בעולם הזה ובמצוות על- שכליות השכר בעולם הבא. עוד לומדים חז"ל ממצות שילוח הקן וממצות כיבוד הורים על כל התורה, כמו שאמר רש"י: אם מצווה קלה שאין בה חסרון כיס שכר כזה, קל וחומר על מצוות חמורות. וכן אין אתה יודע מתן שכרן של מצוות שלא גילה הקב"ה מתן שכרן של מצוות חוץ משתי מצוות: חמורה שבחמורות- כיבוד אב ואם, וקלה שבקלות- שילח הקן, כדי שלא יעסקו במצוות החמורות ויעזבו את הקלות.
