שאלה לי...
האמת היא שיש לי כמה שאלות, לכל העומדים או החולמים לעמוד מאחורי הקלעים של עולם הפרסום (המתקדם והמוכשר) הישראלי: חשבתם פעם מה מטרת העבודה שלכם, קופי? ארט? פלנינג? תקציבאי? ביצועיסטים? אה... נכון, זו שאלה קלה- על השאלה הזו בדרך כלל יש לכם תשובה ב"שלוף"... אז אולי תנסו לענות (לא לי! לעצמכם...)כמה אתם תורמים לעולם? לדברים המסריחים שקורים בו? למקררים הריקים שבו? למובטלים? לילדות הקטנות שיקנו חולצה מקורית של "המורדים", יעלה כמה שיעלה? לאנשים שיושבים מול הטלוויזיה ומקבלים את התחושה השקרית ביותר אי-פעם, שיש להם זכות בחירה גדול יותר בזכותכם? לצרכנים ששופכים עוד ועוד כסף (מבחירתם, כמובן)? על החברות שמגלגלות עוד ועוד כסף? על היצרנים שנהנים מזה הרבה פחות?... כל כך הרבה כישרון מושקע בפרסומות- כישרון כתיבה, ניהול, אסתטיקה, עיצוב, יכולת ניתוח סקרים והגעה לקונספטים מבריקים ולפתרונות חכמים. לא חבל לנתב את הכל לשם? לעולם שאף אחד לא ממש נהנה להיות בו? לעולם שבו המילים הופכות למניפולציות ובני אדם הופכים לצרכנים? אני לא יודע מה אתכם- אני נהנתי, כאדם, כאחד, לעבוד כקופי. הסטטוס, ההתפרעות, השיגעון בעיניים, התסריטים שמופיעים יום-יום בטלוויזיה והמנהל שאומר לנו שוב "כל הכבוד! הלקוח אומר שהמכירות עלו בטרוף מאז שהקמפיין יצא!"... אבל... אבל... נו... באמת... בשביל זה יש לי כישרון כתיבה מדהים? בשביל להשתמש בו למניפולציה רגשית זולה על אדם שיושב בבית שהפלנרים זיהו על "קבוצת היעד" ממנה הוא בא בדידות וצורך בחיי-חברה? נו, באמת... למה להרוס את מה שממילא בדרך להרס טוטאלי? תודה, סליחה, שלום.
האמת היא שיש לי כמה שאלות, לכל העומדים או החולמים לעמוד מאחורי הקלעים של עולם הפרסום (המתקדם והמוכשר) הישראלי: חשבתם פעם מה מטרת העבודה שלכם, קופי? ארט? פלנינג? תקציבאי? ביצועיסטים? אה... נכון, זו שאלה קלה- על השאלה הזו בדרך כלל יש לכם תשובה ב"שלוף"... אז אולי תנסו לענות (לא לי! לעצמכם...)כמה אתם תורמים לעולם? לדברים המסריחים שקורים בו? למקררים הריקים שבו? למובטלים? לילדות הקטנות שיקנו חולצה מקורית של "המורדים", יעלה כמה שיעלה? לאנשים שיושבים מול הטלוויזיה ומקבלים את התחושה השקרית ביותר אי-פעם, שיש להם זכות בחירה גדול יותר בזכותכם? לצרכנים ששופכים עוד ועוד כסף (מבחירתם, כמובן)? על החברות שמגלגלות עוד ועוד כסף? על היצרנים שנהנים מזה הרבה פחות?... כל כך הרבה כישרון מושקע בפרסומות- כישרון כתיבה, ניהול, אסתטיקה, עיצוב, יכולת ניתוח סקרים והגעה לקונספטים מבריקים ולפתרונות חכמים. לא חבל לנתב את הכל לשם? לעולם שאף אחד לא ממש נהנה להיות בו? לעולם שבו המילים הופכות למניפולציות ובני אדם הופכים לצרכנים? אני לא יודע מה אתכם- אני נהנתי, כאדם, כאחד, לעבוד כקופי. הסטטוס, ההתפרעות, השיגעון בעיניים, התסריטים שמופיעים יום-יום בטלוויזיה והמנהל שאומר לנו שוב "כל הכבוד! הלקוח אומר שהמכירות עלו בטרוף מאז שהקמפיין יצא!"... אבל... אבל... נו... באמת... בשביל זה יש לי כישרון כתיבה מדהים? בשביל להשתמש בו למניפולציה רגשית זולה על אדם שיושב בבית שהפלנרים זיהו על "קבוצת היעד" ממנה הוא בא בדידות וצורך בחיי-חברה? נו, באמת... למה להרוס את מה שממילא בדרך להרס טוטאלי? תודה, סליחה, שלום.