שימוש בתנור לחלבי ובשרי
מדובר בסוגיה סבוכה שרבו פרטי הלכותיה. אנסה לעמוד על ההיבטים המרכזיים. נבהיר קודם את הדין המכונה "נ"ט בר נ"ט", נותן טעם, בר נותן טעם. אם בישלתי בסיר בשר, אחר כך שטפתי אותו היטב וכעת אני מחמם בו מים, אריח גם אטעם משהו מן הבשר, לרות שהוא עצמו כבר נשטף כליל. כלומר: אין כאן נתינת טעם ישירה אלא בצורה עקיפה. מכאן הכינוי "נותן טעם בר נותן טעם". דין אחר שרלוונטי כאן: דין "ריחא" ו"זיעא" (ריח ולחלוחיות). אם אפיתי בשר בתבנית פתוחה בתנור, אדים מהתבשיל ("ריחא") ותזים ממנו ("זיעא") יקפצצו להם לדפנו ויידבקו בהם. אם אני עובר לאפות כעת באותו תנור עוגת גבינה, אזי גם שיירי השומן (בכמות קטנטנה) וגם אדים יגיעו לגבינה, וזה ממש אסור. ולענייננו: אם אפיתי בתנור עוגת גבינה ואחר כך, בנפרד, רוגלך פרווה, הרוגלך יהיו בבחינת "בחזקת חלבי" (בגלל "ריחא" ו"זיעא"). המשמעות היא שאסור לאכול אותם עם בשר, אבל אין צורך להמתין שש שעות (או כל מנהג אחר שאתם אוחזים בו), ומותר להגיש אותם בסוף הארוחה הבשרית עם כוס תה, למשל. "בחזקת בשרי" זה אותו דבר. יש הנוהגים לאפות חלבי ובשרי בשני תנורים נפרדים או לכל הפחות באותו תנור שיש בו שני תאים נפרדים. יש המשתמשים באותו תא, אך מכסים באופן קבוע אחד מהם (חלבי או בשרי) כדי להימנע מ"זיעא" וגם ממתינים 24 שעות בין תום האפיה הבשרית ותחילת החלבית ולהיפך. יש המסתפקים בהבאת התנור לטמפרטורה גבוהה ולשים מעט "סנו תנורים" (או מקבילה של חברה אחרת...) על דפנות התנור, ואז אפילו לא ממתינים 24 שעות. לרוב השיטות הספרדיות ניתן להקל. לרוב השיטות האשכנזיות נוהגים להחמיר. המתנה של 24 שעות וגם חימום ש התנור או הטוסטר אובן לחום גבוה לכמה דקות, הן בהחלט שילוב ראוי לרוב השיטות. יש עוד הלכה שכדאי להכיר בהקשר זה: קיימת שיטה המוכרת לרוב הפוסקים, לפיה אם השתמשתי לאחרונה בכלי לפני יותר משנה (12 חודש), אין בעיה לעבור איתו מ"בשרי" ל"חלבי" ללא חשש. אם שואלים אותי ישירות, לדעתי ספרדי יכול להשתמש בטוסטר אובן לחלבי גם לבשרי בניקוי ביניהם ועדיף עם כיסוי קבוע של אחד מהם. לאשכנזי הייתי פוסק שימתין גם 24 שעות חוץ מזה. ומי שמבקש להחמיר יותר מזה, תבוא עליו ברכת השפע והטוב. ועם מי שחושב שלהחמיר זה תמיד עדיף מלהקל, יש לי חשבון ארוך שאין כאן מקומו... כל טוב, רונן
