שאלה לכל מי שכבר היה בפולין-חשוב!!

[זיקית5]

שאלה לכל מי שכבר היה בפולין-חשוב!!

היי לכולם, רציתי לדעת כמה זמן עבר מאז שהייתם במסע לפולין, ומה הזיכרון הראשון שעולה לכם כאשר אתם חושבים על המסע, או החוויה הראשונה? אני אישית לא הייתי במסע, אבל נושא זה מאוד מעניין אותי. בבקשה ענו בכנות. אשמח לשמוע על זיכרונותיכם - הדבר הראשון שעולה לכם בראש- אל תתביישו...לא משנה אם זה בקטע החברתי, אישי, משהו עצוב או שמח וכו' תודה!!!!

 

[niromy]

עונה

הייתי לפני שלושה חודשים במסע בדיוק עוד יומיים יש לנו טקס פולין.. בכל אופן לשאלתך, הדבר הראשון שעולה לי? אוושויץ, ולא המחנה עצמו אלא הטקס שעשינו שם. אושויץ היה היום האחרון שלנו והתפרצות כל הרגשות מבחינתי. קשה לי לפרט בדיוק מה הרגשתי אבל זה הרגשה שאני לא מאמינה שארגיש בשום מקום אחר פרט לשם, עם המשלחת, עם ניצול שואה והבת שלו, עם המדריכה, עם החברות הכי טובות והחיבוק איתן וכל מה שנובע מזה.

 

[R e A]

די קשה לי לענות על זה למען האמת...

פולין אומר לי המון דברים וכל פעם מעלה לי משהו אחר. הייתי שם לפני 3 חודשים פחות כמה ימים. כשאני חושב על פולין, עולה לי פעם אחת הערב פולקור, פעם אחרת הבכי הראשון של כולנו, כקבוצה, מול תאי הגזים ההרוסים באושוויץ ביום השני, או ההתרצויות בלילות בין החדרים בבתי מלון, או מיידאנק, או הערים היפות, או השירים המרגשים. אין לי משהו ספציפי אחד שעולה לי בראש יותר מאשר אחרים. אם יש לי תמונה בראש, שאני יכול להגיד שמסמלת לי יותר מכל דבר אחר את המסע הזה ומסכמת לי אותו בצורה אחת וברורה, זה המעגל הגדול בטרבלינקה ביום האחרון. כל הקבוצה אחזה ידיים, למשמע השיר "כולנו רקמה אנושית אחת". זה רגע שאני לא יכול לתאר. התמונה הזו מכילה בתוכה גם את הכאב וגם את הגיבוש הגדול שעברנו שם בכל המובנים האפשריים.

 

[gilimix]

הייתי לפני 8 חודשים בערך

במצעד החיים ו2 דברים שעולים לי לראש זה הנאום של הרב לאו בטקס והדבר השני בעיירה טיקוצ'ין כשההגענו פתאום אני רואה "לזכור ולא לשכוח" גינסבורג האורן מרץ 2005 יעני חברים שלי היו באותו מקום מהבית ספר שלי בידיוק חודש לפניי!!! זזה הכי עשה לי משהו!

 

[irashady]

אמממ

אני הייתי לפני 4 וחצי חודשים (איך הזמן טס.... /: ) והזיכרון הראשון שעולה לי זה ההליכה על המסילות באושוויץ בירקנאו לכיוון היציאה... כשהתחיל להחשיך כבר, הלכנו עם דגלי ישראל ושרנו שירי ארץ ישראל... כמו אין לי ארץ אחרת... זה הזיכרון הכי חזק שיש לי מהמסע... זה ממש מבאס שזה כבר נראה כ"כ רחוק...

 

[ganitav1]

זה די שונה..

כי תלוי באיזו סיטואציה שאני נמצאת אני חושבת על פולין.. כי נגיד לפעמים שיש דברים עצובים אני ישר נזכרת בטרבלינקה ששם ממש ממש נשברתי.. ויש כל מיני רגעים ובדיחות פרטיות (האוכל מעליות וכו') שעולות ואז אנחנו נזכרים אהה זה היה במלון בפולין או באוטובוס וכו' וכו'..

 

[Pukipsey007]

עוד מעט שנתיים

המון זכרונות עולים..לא רק המחנות והאתרים, גם הצחוקים באוטובוס וכו'.

 

[Phenox]

כשאני חושבת פולין

הכל עולה בעירבוביה, המחנות, האוטובוס, הקרמטוריום, הדמעות, החום, הקור. הכל.

 

[אישתו של ירמי]

הדבר הראשון

לדעתי זה ביום שישי, אחה"צ, היינו בעיירה עם שם באמת דיי מסובך, אם מישהו מזהה הסמל המסחרי שלה זה לחם בצורת תרנגול. לא משנה, כשייצאנו מהעיירה אז עצרנו בבית קרבות עומד, כלומר, הקברים נהרסו אבל שימרו את השמות שהיו על המצבות ועשו את זה כקיר אחד גדול לזכר ניצולת שואה שהילדים שלה נספו בשואה. בכל אופן, עלינו לשם (זה על הר) ושם המדריכה השמיעה לנו את השיר "אמא" של יוסי אזולאי ושלומי שבת. זה השיר מאוד מאוד עצוב, אני זוכרת שכ"כ בכיתי, כ"כ התגעגעתי למשפחה, כ"כ רציתי שהם יהיו לידי באותו הרגע, זה היה רגע קשה וכואב והוא שמור לי בפנים,קשה לי לשכוח כמה בכיתי באותו הרגע. כמובן שיש עוד הרבה דברים שעולים לי בראש כשאומרים פולין, יש לי המון המון זכרונות משם.

 

[maayanush18]

אני חושבת על פולין

והדבר הראשון שאני רואה זה את המשרפות במיידניק..ואת עצמי יושבת על הרצפה ובוכה בלי להפסיק..