בדבר אחד אני לא מסכים
אחד הדברים הכי מדהימים שלומדים בתחום זה לזהות עסקה מה 30 שניות הראשונות, ואפילו פחות (אני כבר יודע לפי מראה, ולחיצת היד זה כבר בשבילי חצי ידיעה מה הול לקרות). יש שני סוגים של לקוחות שקונים טיימ-שרינג (יותר, אבל לצורך העניין): אלו שבאים לקנות - תמימים, חמודים, צוחקים כל הדרך אל הבנק, או ביירים (מלשון בייר באנגלית = קונה, חולים על לקנות דברים). אבל הרוב, זה דווקא אלו שבאים ב neg היסטרי, שלא רוצים בכלל לשמוע על התחום ויש להם המון מה להגיד - ושם באמת העבודה הקשה, אבל הסיכויים גבוהים, "להפוך" אותם. ראיתי בעצמי לא פעם ולא פעמיים זוגות שכבר אמרו 5פעמים לא בשום פנים ואופן, "נכנעים", או לחלופין כאלה שהתחילו בלאו קטיגורי ואחרי קצת עבודה הורידו את כל ההגנות ונפתחו לגמרי. הדבר האחרון שאתה צריך לעשות זה "להראות שאתה מוכר", ומי שמכיר את הענף יודע מה השיטות להסוות את זה טוב טוב, אבל בתכלס מה שאתה עושה זה למכור, ולמכור חזק - בגלל זה קוראים לתחום "שיווק אגרסיבי". ואגב למכור, יכול גם להיות המצב שתארת - שתיקה או חוסר רצון למכור, זה "take away" חזק מאד, שעל חלק מהאנשים אכן עובד יותר טוב מכל דבר אחר, אבל זה עדיין סוג של מכירה - אתה יוצר צורך (להוכיח שהוא ראוי לך\למוצר), ונותן מענה לצורך (ע"י זה שהוא יקנה). העבודה הזו היא אכן הרבה יותר קלה, אין לך צורך להתמודד עם התנגדויות מסובכות (כי אין עניין אמיתי במוצר), וגם אין לך צורך לחייך ולצחוק כל הדרך אל הצ´ק. אבל לא לכל אחד זה מתאים. עובדה - למרות שאני באופן אישי קונה בגדים רק איפה שהמוכרים לא ניגשים אליי, אני יוצא דופן. הם ניגשים ו"עוזרים" ומתלבשים על אנשים, כי מוכח שלרוב האנשים זאת הדרך למכור, להתלבש עליהם, ליצור מצב שכל מה שקובע זה הכסף, ואז אם יש כסף יש מכירה. כמובן שיש מעצבים שלא מפרסמים בכוונה, במטרה ליצור "הייפ" מסוים של אנשים שחושבים שהם היחידים שמכירים את המקום וכו, אבל לרוב, למאסות, השיטה הזאת בד"כ לא רלוונטית.
אחד הדברים הכי מדהימים שלומדים בתחום זה לזהות עסקה מה 30 שניות הראשונות, ואפילו פחות (אני כבר יודע לפי מראה, ולחיצת היד זה כבר בשבילי חצי ידיעה מה הול לקרות). יש שני סוגים של לקוחות שקונים טיימ-שרינג (יותר, אבל לצורך העניין): אלו שבאים לקנות - תמימים, חמודים, צוחקים כל הדרך אל הבנק, או ביירים (מלשון בייר באנגלית = קונה, חולים על לקנות דברים). אבל הרוב, זה דווקא אלו שבאים ב neg היסטרי, שלא רוצים בכלל לשמוע על התחום ויש להם המון מה להגיד - ושם באמת העבודה הקשה, אבל הסיכויים גבוהים, "להפוך" אותם. ראיתי בעצמי לא פעם ולא פעמיים זוגות שכבר אמרו 5פעמים לא בשום פנים ואופן, "נכנעים", או לחלופין כאלה שהתחילו בלאו קטיגורי ואחרי קצת עבודה הורידו את כל ההגנות ונפתחו לגמרי. הדבר האחרון שאתה צריך לעשות זה "להראות שאתה מוכר", ומי שמכיר את הענף יודע מה השיטות להסוות את זה טוב טוב, אבל בתכלס מה שאתה עושה זה למכור, ולמכור חזק - בגלל זה קוראים לתחום "שיווק אגרסיבי". ואגב למכור, יכול גם להיות המצב שתארת - שתיקה או חוסר רצון למכור, זה "take away" חזק מאד, שעל חלק מהאנשים אכן עובד יותר טוב מכל דבר אחר, אבל זה עדיין סוג של מכירה - אתה יוצר צורך (להוכיח שהוא ראוי לך\למוצר), ונותן מענה לצורך (ע"י זה שהוא יקנה). העבודה הזו היא אכן הרבה יותר קלה, אין לך צורך להתמודד עם התנגדויות מסובכות (כי אין עניין אמיתי במוצר), וגם אין לך צורך לחייך ולצחוק כל הדרך אל הצ´ק. אבל לא לכל אחד זה מתאים. עובדה - למרות שאני באופן אישי קונה בגדים רק איפה שהמוכרים לא ניגשים אליי, אני יוצא דופן. הם ניגשים ו"עוזרים" ומתלבשים על אנשים, כי מוכח שלרוב האנשים זאת הדרך למכור, להתלבש עליהם, ליצור מצב שכל מה שקובע זה הכסף, ואז אם יש כסף יש מכירה. כמובן שיש מעצבים שלא מפרסמים בכוונה, במטרה ליצור "הייפ" מסוים של אנשים שחושבים שהם היחידים שמכירים את המקום וכו, אבל לרוב, למאסות, השיטה הזאת בד"כ לא רלוונטית.