שאלה למבינים בלבד..

שאלה למבינים בלבד..

האם האיסור של טיסה וצלילה בהפרש של 12 שעות הינו עבור מטוסים מדוחסים בלבד או שהוא נכון גם עבור טיסות בססנה?
 
מתיחס לאויר דחוס בלבד

צלילה לעומק עם מיכלים דומה לטיסה במטוס מדוחס גם לגבי מטוסים בעלי תא פתוח - עד גובה 5000 אין בעיה בתור צולל ותיק - לא היתי ממליץ לך לטוס אחרי צלילה מדוחסת מלאה בכל מקרה.
 
הייתי נזהר אחרי צלילה

צלילה לעומק עם מיכלים אינה דומה לטיסה במטוס מדוחס! בטיסה במטוס מדוחס בסה"כ הגוף מרגיש כאילו עלה פחות מהגובה האמיתי אליו המטוס הגיע, אך עדיין הלחץ נמוך מהלחץ בגובה פני הים, בעוד שבצלילה הלחץ תמיד גבוה מהלחץ בפני הים. למיטב ידיעתי הלחץ בתוך מטוס נוסעים רגיל מדוחס מתאים לגובה של בערך 6000 רגל (מי שיודע יותר מדוייק אנא תקן אותי). אינני יודע מה המגבלה של הגובה אחרי צלילה - אולי למעשה אין בעיה לטוס והבעיה היא רק במקרה שתהיה תקלת דיחוס - ואז זה יהיה קטלני למי שחזר מצלילה? אם לא, מדוע לא מזהירים מפני עלייה להר גבוה אחרי צלילה? בכל מקרה, אישית הייתי נמנע מלעלות לטיסה מייד אחרי צלילה - והכוונה לטיסה שהיא יותר מסתם הקפות בגובה 800 רגל.
 
זהירות אחרי צלילה

הזהירות נובעת מכך שלאחר עליה מצלילה ישנן שאריות של בועות חנקן בזרם הדם.כל עוד אתה נמצא במגמת הורדת לחץ - הבועות מתפוגגות. אולם העלאת לחץ ואפילו בשינוי קטן יכולה ללכד את הבועות לכדי בועה גדולה קטלנית. ד"א - תקלת דיחוס במטוס היא קטלנית לכל הנוסעים ולא רק לאלה שחזרו מצלילה אני מדגיש שוב - מאד לא מומלץ להקלע למצבים של שינוי לחץ אחרי צלילת עומק. מנוחה של מספר שעות היא הכרחית אפילו לפני טיסה בגובה הקפות
 

גד יצחק

New member
טיסה לאחר צלילה

הנושא נבדק על ידי מול ד"ד יהודה מלמד רופא בעל שם עולמי בנושאי צלילה ביום חמישי שעבר התשובה היא שהגובה מירבי לטיסה לאחר צלילה גובה לחץ 300 מטר מפני הים ד"ר מלמד נמצא בביתו בעין הוד או בי"ח אלישע חיפה וישמח לענות לשאלות.
 
כן אם הוא טס

זה ענין של שינוי לחץ לאורך ציר הזמן. אני משום מה זוכר גובה של 5000 רגל אבל אם הזכירו כאן 1000 רגל לא אתווכח. ושוב אני חוזר - הסכנה היא יותר גדולה בזמן ירידה/הנמכה כשהלחץ הולך וגדל. פחות בעייתי בזמן נסיקה.עליה שאז הלחץ יורד. כלומר אם יצאת מצלילה ואתה נוסע ברכב לי-ם אין לך בעיה- בתנאי שתעצור שם ולא תמשיך לים המלח... ושב אני מדגיש - אם מישהוא רוצה לשלב טיסה עם צלילה - שיחשוב פעמיים.
 
הבעיה היא בנסיקה!

ולא בהנמכה. הבועיות נוצרות בזמן שהלחץ הולך וקטן, לא גדל. במקרה של צוללן שעלה מהר מדי הרי הטיפול הוא בתא לחץ, בו הלחץ גדול יותר וגורם לבועיות לקטון ולהתמוסס. אך לגבי המסקנות - אני מסכים שאין כאן מקום למשחקים, ואם יש ספק - אין ספק. האם ירידת לחץ במטוס מדוחס היא קטלנית (יש חמצן חרום)? הכרתי פעם מישהו שנותר חצי חרש מתאונה כזאת, אך למה היא קטלנית?
 
לעניות דעתי, דווקא קודמך צדק

כשאתה עולה מהר מדי אתה יוצר מצב של דהקומפרסיה שבו נוצרות בועיות חנקן(?) והדבר עלול לגרום להרעלה. אך הסכנה האמיתית הינה כניסה חזרה לתנאי לחץ (צלילת עומק נוספת) בלי שהספקת לנוח מספיק דבר אשר עלול "לכלוא" את בועית החנקן בכלי הדם ולגרום למוות. האם צודק אנוכי?
 
לסיכום הנושא

אמנם כטייס אני טירון אך יש לי למעלה מ-900 צלילות מתוכן מספר לא מבוטל לעומק 70 מטר ויותר. אני לא רוצה להפוך את הפורום לפורום"צלילה כבדה" .אני יכול לכתוב כאן 4 עמודים על בעיות לחץ בצלילה - דרך אגב - יש להפריד בין רעלת העומקים(שכרון מעמקים) לבין בועות חנקן העלולות להגיע למוח. רק אדגיש שוב - לא לערבב צלילה עם טיסה באותו יום. לא מומלץ לצלול אחרי טיסה ואסור לטוס אחרי צלילה. תעשו לי טובה - תעלו קצת לגובה ....(גובה טיסה לא גובה רמה...)
 
דקומפרסיה בגובה רב היא קטלנית

בגובה לחץ מעל כ-20 אלף רגל גם אם נושמים חמצן נקי כמותו אינה מספקת בריאות ויש לספקו בלחץ. אין במטוסי נוסעים מערכת לחץ חמצן. במטוסי קרב מסכת הטייס אטומה ומערכת החמצן יודעת לספקו בלחץ מעל גובה מסוים. לידיעתכם, מערכות דיחוס במטוס קרב מטפס עובדות כדלקמן: עד גובה 8000 רגל אין דיחוס. מגובה זה נשמר לחץ תא בגובה 8000 רגל עד להפרש של חצי אטמוספירה מול הלחץ החיצוני (זה קורה בערך ב 20 אלף רגל). מעל גובה זה שומרים על הפרש הלחץ של חצי אטמוספירה (כי המבנה לא מתוכנן ליותר - אחרת ישלמו במשקל יתר) ו"גובה התא" עולה במקביל לגובה החיצוני. משך עליה זו מערכת החמצן מגדילה את כמות החמצן בתערובת הננשמת עד 100% כשגובה התא כ-20 אלף. זה קורה כשהמטוס מגיע לגובה 40 אלף רגל אמיתי בערך, כזכור בגלל שמירה על חצי אטמוספירה הפרשי. בהמשך הטיפוס מוזרם החמצן בלחץ, גם אם הטייס ינסה לבטל זאת הוא לא יצליח. דרך אגב, כשנוטשים מטוס עם כסא מפלט בגובה רב, אוטומטית מקבלים 100% חמצן בלחץ גבוה מבקבוק שעל הכסא. הכסא נפרד מהטייס רק בגובה 10 אלפי רגל ואז מאבדים את מקור החמצן במטוסי נוסעים אין כמובן שום סידור דומה ולכן דקומפרסיה בגובה שיוט (בד"כ מעל 30 אלף רגל) היא קטלנית. בד"ח למקרה כזה הוא הנמכה בצלילה חריפה אל 10 אלפים רגל
 
וזו הסיבה שבגובה חייב אחד הטייסים

לשבת כשמסכת החמצן שלו על צוארו וניתנת ללבישה מיידית - כדי שיוכל לתפקד ולהנמיך מיידית את המטוס. זו גם מסכה כמו שצריך, ולא מה שנופל מתאי המטען שמעל הנוסעים
 

sagiari

New member
צלילה - טיסה

בזמן צלילה אנו נושמים אויר רגיל שנדחס הווסת מזרים לנו את האויר בלחץ הסביבה ע"מ שהלחץ בגוף יהיה שווה ללחץ המים ככל שצוללים עמוק יותר ושוהים זמן רב יותר מתמוסס יותר חנקן בדם (לצלילות עומק דוחסים אויר עם גז אציל במקום חנקן למניעת הבעיה ) כל צוללן מכין תוכנית צלילה ובה את קצב העליה כולל תחנות שהיה בדרך למעלה "תחנות דה קומפרסיה" ע"מ לתת לבועיות החנקן להתפוגג וכן ע"מ שלא ישאר ללא אויר לעיתים הדבר מחייב קבלת מיכל רזרבי בדרך. אחת הסכנות הגדולות לצוללנים היא עליה מהירה מדי בעיקר בגלל פאניקה (כריש ) או תקלה. בעת ירידת לחץ מהירה נוצרות בועות בדם, העלולות לגרום אף למוות בהגיען ללב. הבועיות גורמות לכאבים במפרקים. לאחר צלילה, עמוקה ו\או ממושכת, שהיה בגובה פני הים, למספר שעות חיונית לפני כל טיסה
 
אני לא מבין בצלילה, אבל!!!

למעשה אין כמעט הבדל בין מטוס קל למטוס נוסעים כבד מדוחס! למה? כי במטוס הקל מטפסים לגובה לדוגמה 8500 רגל (זה הגובה שמחר אטוס לאיי יוון) במטוס הכבד, אומנם המטוס נמצא בגובה של 30 אלף רגל, אבל התא של הנוסעים נמצא תחת לחץ דיחוס שהינו שווה ערך לגובה 8000 רגל.
 

sagiari

New member
הראלי?

יאיר טיסה נעימה האם אתה יוצא לבד או שהצלחת לארגן עוד מטוסים
 
למעלה