וואו... העלת נושא שיש לי המון מה...
לומר עליו. בא נתחיל בקצוות ולאט לאט נגיע למרכז. (אם תהיה לי הסבלנות לכתוב כ"כ הרבה) ניקח 2 דעות מנוגדות... קומוניזם וקפיטליזם(מלא!). א. קומוניזם. בואו נתעלם לרגע מקיומו של הקומוניזם הסובייטי. למעשה, אין עוד מילה במאה הנוכחיות שלנו, שנאנסה באכזיות פעמים כה רבות כמו המילה "קומוניזם" - חתחת אמתלות שונות. הקומוניזם הטהור, אותה גישה של שוויון, שמשפטה העיקרי הוא - כל אחת נותן כפי יכולתו, ולוקח לפי צרכיו - בשתי אפשרית בעולמנו. לשמחתנו(או שלא לשמחתנו), מודל הקומוניזם הקרוב ביותר לאידאל היה בארצנו אנו - הקיבוץ. לא אכנס ואפרט את בעיות המודל הנ"ל(מה גם שאנני בקיא בפרטים עד כדי כך), אבל בתור המודל הקומוניסטי הטוב ביותר עד כה(מה גם שבעייתי בפני עצמו), אקח זאת כדוגמה לכך שמודל כזה אינו בר קיימה בעולמנו החומרי. (וסלחו לי מראש על חוסר הפירוט) גישה זו פשוט אינה(!) יכולה להתקיים בעולמנו בצורתה הגולמית - ולכן, אין בה אלא "חזון" בלבד. (על כל יופיה וצדקנותה) ב. קפיטליזם טהור. אותה גישה המאמינה ביכולת אישית, ב"יד הנעלמה" של הכלכלה ובקיום שלטון כאחראי על הסדר ועל החברה כמבנה בצורתו הלא כלכלית - אותה גישה הביאה בעקיפין לאירוע החריף ביותר בעולמנו עד הלום - מלחה"ע 2. ארה"ב של סוף המאה - 19 הייתה הדוגמה הטובה ביותר לגישה אומללה זו(וסלחו לי אם אני טועה מעט, כבר זמן רק לא עברתי על הספרים הללו), אשר מעודדת את אנשי ההון והופכת אותם לשולטים בחברה ובאדם הקטן, ומתפעלת ומתמרנת את הפרט לצורך אותו מנגנון עצום - בידיו של בעל ההון. גישה זו תביא בסופו של דבר למרי אזרחי, הפלת המשטר, פשע, כאוס ולריסוק המבנה הדמוקרטי העדין. אז מה יש לנו? יש לנו שתי גישות מרכזיות, כיום, ליישום מדינת הרווחה המודרנית. הגישה האמריקאית(הפופלרית יותר, לצערי - בצורה חריפה ביותר בישראל), והגישה הסוציאל דמוקרטית הנהוגה במרבית מדינות אירופה המערבית. (דוגמה מצויינת היא מדינות סקנדינביה... למרות שלאט שלאט גם שם האמריקניזציה פושטת) הגישה האמריקאית אומר בפשטות את הדבר הבא... על הממשל לדאוג להגנת כל אזרחיה(מפני פשע), ולספק לו את עקרונות הרווחה הבסיסיים ביותר. חינוך(גרוע), חינם או בתשלום פעוט. רפואה(מאד בסיסית ועלובה), חינם או בתשלום פעוט. ועוד מספר הגנות כאלה או אחרות על האזרח, בצורתן הבסיסית ביותר. ובתמורה לקבלה המועטת מהמדינה - כך גם מיעוט במיסים. הרווחת? הרוב יישאר אצלך. הגישה הסוציאל-דמוקרטית אומרת בפשטות את הדבר הבא... חינוך בחינם לכל, וברמה זהה. רפואה בחינה לכל, וברמה זהה. הגנות מרובות על האזרח מפני בעלי ההון, והספקת כמה שיותר אמצעי הגנה על האזרח במקרה ונפגע. ובתמורה על האזרח לשלם נטל מיסים רב יותר(מה גם עם חלק נרחב יחזור אליו כשירותי רווחה, כאמור, חינוך ורפואה איכותיים, בחינם ובאיכות, וכן הגנות נוספות), ולתת בחזרה לממשל חלק נרחב ממה שהרוויח. כמובן שמדובר כאן באמת על קצה הקרחון, בהסבר מאד לא מפורט ולא מלא, אבל זה עקרון המתאר. כתגובה למה שנכתב כאן לפני, אני יכול לומר כי אכן בעלי ההון הם הנהנים הגדולים מהמדינה(במיוחד בישראל!!! בה מספר משפחות בעלות עוצמה מחזיקות את כל המשק), וכי חמישית עולם מערבי(בו גם נכללת ישראל), מנצל ארבע חמישיות של עולם שני ושלישי. אני לא אומר ש"אין מה לעשות", אבל הפתרון כיום הוא בגדר "אור בקצה המנהרה", מאחר ואנשים שטוב להם(ומעולם לא היה מצב בהיסטוריה, בו לכ"כ הרבה אנשים[ביחס] היה כ"כ טוב[ביחס]), לא ילכו ויפגינו ויהפכו את העולם בשביל דבר שלא משפיע עליהם. למעשה, הגישה האמריקאית עשתה צעד מאד חכם מבחינת יציבות שלטונית פנימית, והבטחת בעלי ההון במקומם. במקום להעניש ולנצל את אזרחי מדינתך, שיכולם למרוד ולפגוע בך(כבעל הון), נתת להם סוכריה כדי שישבו בשקט, והלכת לנצל את אזרחי המדינה השכנה - אלה לעולם לא ימרדו ויגרמו לנפילתך, מאחר וכל המסגרת המדינית והאזרחית שלהם היא בכאוס מוחלט ואין כל סכנה לאיום מצידם. זהו מצב הרסני לטווח ארוך, ואין לא ספק כי כל העולם המערבי, ייקצור(וכבר עתה קוצר!!!), את פירות האיבה שצומחות בעולם השלישי כנגד העולם המערבי, והאמריקנזציה של כל חלקה טובה. הכונו ל"מהפכה הצרפתית" בגרסתה הגלובלית... מתי!? מי יודע. (בואו רק נקווה שלא בזמננו)