שאלה למורי יוגה

[תלמידה נצחית]

שאלה למורי יוגה

אני מלמדת קבוצה המורכבת מבני 50 ומעלה.בסה"כ נדמה כי הם מרוצים, אך חסרה "אווירת יוגה"- יש לציין שאני מלמדת מספר חודשים בלבד, אך הקבוצות לומדות כבר כמה שנים. אופיים של כמה תלמידים הוא ביקורתי ונדמה שלא משנה כמה השיעור יהיה טוב, תמיד יבואו בטענות כלשהן. הם מרגישים מאוד בנוח לתת הערות , הרלוונטיות ולא רלוונטיות לשיעור, למשל אם מישהו דיבר במהלך השיעור, או צחק , להעיר באמצע השיעור על אופי השיעור או לבוא אם "בקשות" לעבודה. כרגע יש לי הרגשה שהם בוחנים את הגבולות שלי, ואני רוצה ליצור דיסטנס. (יש לציין שהם ניגשים אליי בסוף שיעור אם שאלות ואני מסבירה להם באריכות) המחסום העיקרי שלי שהם מבוגרים ואני צעירה ולא "נעים" לי להיות "קשוחה". לשאלה: מהי הדרך הטובה ביותר להעביר את המסר שאני המורה והם התלמידים.

 

[אבי בוירסקי]

חה, חה, ענין מוכר לא להתרגש....

היי תלמידה נצחית. רוצה לשמוע איך מתחיל שיעור אצלי (לאותה קבוצת גיל). תלמיד 1 - חשוך מידי... תדליק את האור מקידמה. תלמידה 2 - לא...זה מפריע... תלמיד 3 - תעצמי עיינים... תלמיד 4 - פתח וילונות... תלמיד 5 - לא. האור מסנוור... תלמיד 6 - קר מידי... תלמיד 7 - כן, תגיד להם לסגור מזגן. תלמיד 8 - לא, עוד חמש ד' יהיה חם... קבוצת תלמידים שאיבדה את הסבלנות...סליחה, אתה המורה תחליט, ומי שלא מתאים לו בעיה שלו... וכך עוברות 10 ד'.... נראה שזה הקטע בגיל הזה. תחליטי עם עצמך על התנאים ולכי איתם, הם יקבלו את זה. חג שמח. אבי.

 

[yogagirl]

תלונות מענות ואסרטיביות!../images/Emo150.gif

אז מי כאן השריף???? שלום לך - את מזכירה לי את עצמי לפני מס חודשים כשהתחלתי לעבוד עם קבוצה חדשה כולם בגילאי 40 + וכולם מכירים את כולם יש מן "חברותה" כזאת...כשהגעתי - בשעור הראשון זה היה נראה כך : חלק הגיעו באמצע השיעור ופתאום "השתחלו" לשיעור - חלק טענו שקר/חם להם - חלק פטפטו באמצע השיעור ...או צחקו על משהו שהביך אותם בתנוחות וככה פיתחו "שיחה " על הנושא ... בקיצור : כ-אוס !!! בהתחלה - לא רציתי לקטוע את רצף השיעור אבל כבר לקראת אמצע השיעור זה פשוט היה בלתי אפשרי- אז עצרתי הכל ביקשתי מכולם לשבת והתחלתי להסביר להם על היוגה והחשיבות של הריכוז והאוירה בשיעור - ושאם מצחקקים או מדברים ...זה ממש לא תורם לשיעור דברתי באסרטביות - וברצינות רבה והם הבינו עד כמה זה חשוב ורציני - ביקשתי שיכבדו אותי - את עמיתיהם לשיעור שרוצים לתרגל בלי הפרעות ובראש ובראשונה את עצמם ! את צריכה לזכור שאת המורה ואת זאת שמעבירה אינפורמציה -וזה לא משנה באיזה גיל הם או את - צריך לכבד כל אדם בכל גיל אבל אם הם לא מכבדים אותך ואת השיעור שלך או את מה שאת מנסה להעביר - את צריכה לומר להם - בצורה יפה כמובן - שזה לא נעים לך ולא תורם לשיעורים שלכם ביחד - עם דגש גדול על ה- "ביחד" !! זוהי בעצם מטרה משותפת - שיהיה שיעור זורם נעים ומעשיר ! מה לא ? בכל מקרה - ברגע שלוקחים את הדברים ברצינות - הצד השני מתייחס לזה באותה צורה - עניין של שיעור שניים וזה רץ ... מנסיון ... התמונה של השריף דיי התאימה לסיטואציה -לא בקונוטציה השלילית של העניין ...את צריכה לתפקד כמו "שריף" ...את זאת שמכתיבה את השיעור כמובן תוך הקשבה לצרכים הכלליים שלהם. ועוד טיפ או שניים : כל פעם שמדברים על העדפת קור או חם - תסבירי שעדיף שיהיה מעט חם כי השרירים יותר גמישים והגוף פחות "בשוק" מהקור ... ועוד דבר -אם מתחילה "פטפטת" תני 3 מחיאות כפיים ותחזירי אותם לנשימה : " בואו נקח נשימה גדולה כולם ביחד ..." זה עובד. בכל מקרה שיהיה המון בהצלחה עם השיעורים - יום נפלא רוית טל

 

[anatina]

מסכימה עם רווית

את צריכה לבוא עם דעות ברורות על איך צריך להתנהל השיעור מבחינת טמפרטורה, סדר השיעור, אסאנות... ברגע שהכל ברור ומנומק אצלך בראש, יהיה לך יותר קל להבהיר את זה לתלמידים, ובסופו של דבר זה יוצר בד"כ יותר הערכה אלייך ולדרכך. למשל אם את לא מוכנה להדליק מזגן ומסבירה שהטמפרטורה האופטימלית לתרגול היא כזאת וכזאת- וכל שיעור זה חוזר על עצמו- תפסיק הפטפטת בנושא זה. בהצלחה ואל תתייאשי ענת- דארמה יוגה www.darmayoga.co.il

 

[יוגי בר]

תשובות לימודיות

היי למורה אז ככה: 1. ניהול הלימוד לימוד כל לימוד שהוא ובטח יוגה מחייב אותך כמורה להגדיר את אופי השיעור. (שימי לב! אני לא מדבר על מבנה השיעור אלא על אופיו) אופי השיעור מכליל ומכתיב את מערך היחסים המתהווה בין המורה לתלמיד ו/או קבוצת התלמידים. בהכירך את הקבוצה שלך הגדירי זאת לעצמך מראש. ובהתאם לכך תכתיבי אותו. 2. "הפרעות" בואי ונגדיר לצורך העניין את המושג הפרעות או הפרעות מכל סוג כ"רעש תקשורתי". מה זה אומר? סוג של ויברציה מילולית או אחרת שמנטרלת את הרצף התרגולי ומשביתה את המומנטום הלימודי. 3. מה צריך להיעשות? זהי את "מוקד הרעש". בדרך כלל בקבוצה זה מתחיל מגורם בולט אחד שמרגיש את עצמו מספיק חופשי ומוביל כדי "לייצר רעש" ואז האחרים מצטרפים אליו. התוצאה קקפוניה. זיהית. אוקי. פשוט- נטרלי אותו. במקרה כזה נעשה "מוקד הרעש" מושבת. והסיפור נגמר. איך עושים את זה? שוב יש המון טכניקות. הנה אחת מהן: ספקי לו חלופה הולמת. תחשבי על אחת כזו שמתאימה לו ספציפית. ותראי מה יקרה. 4. הבהרות באם יש לך השגות והבהרות לתגובה השאירי לי מסר אישי בתיבת המסרים ואתייחס ספציפית לכל נושא לגופו דרך התובנות הלימודיות שלי. בהצלחה. בברכה ואהבה יוגי בר

 

[רועי החושב]

כמה רעיונות

הדברים האלו עבדו כשאני למדתי יוגה (אני לא מורה ליוגה אבל אני מתרגל וגם עשיתי קורסון קטן בהדרכתה): ראשית- ריח- קטורת צריכה להיות ברקע, ריח מכניס אנשים למצב ריגשי אחר. שנית-מגע- אנשים צריכים לחוש את עצמם. התחילי בהרפיה בתנוחת הגוויה לפחות כמה דקות וכך תתני להם הזדמנות להתאפס על עצמם. שלישית- קול- מוסיקה של הניה ברקע שבמהלך ההרפיה מוחלש הווליום שלה לאט לאט, הקול שלך צריך להיות גבוה, קשה ומעט תוקפני ולאט לאט במהלך ההרפיה הוא נעשה נמוך, רך, והמילים א-ר-ו-כ-ו-ת. רביעית- מבחן העיוורון- מורה טוב ליוגה זה מורה שמדריך אותך להתקפל ולהיכנס לצינצנת גפילטעפיש בעזרת מילים בלבד כשהעיניים שלך מכוסות! מורה שצריך להסתכל עליו עושה תרגיל ואז לחקות אותו הוא מורה גרוע! כתבי לעצמך ביחס לכל תנוחה את הפקודות שדרושות לעבור ממצב של תנוחת הגוויה למצב האידאלי של התנוחה. עשי שלוש גירסאות- אחת של מתחילים, שניה של בינוניים ואחרונה של מתקדמים. ושאף פעם לא תיתקעי עם גימגום. חמישית- אוירה דתית! זה לא משנה אם את לא מאמינה בזה או הם לא מאמינים בזה, העיקר שירגישו שהם נכנסים לבית כנסת, לא פחות מזה! שיתנו כבוד לתרבות. את זה עושים על ידי סמלים- על הקירות כל מיני קרישנות כחלחלים מזעזעים, סמל האום, גורואים מצ'וקמקים (גם אם הם סתם קווקזים זקנים מי צריך לדעת?

), ידיים בתנוחת תפילה כשאומרים שלום (ועדיף להגיד אום), ישיבה מזרחית כשאת מדריכה אותם. בסוף שיעור- עושים שוב פעם הרפיה! ההרפיה תוחמת את השיעור מבחינה פסיכולוגית ומפרידה אותו מחיי היום יום. ואז להגיד להם (בקול נמוך, שקט, וארוךךךךך- "מותר לכם אפילו להרדם בהרפיה" וללכת להכין תה לכולם. חוזרים עם התה ואז אומרים להם לנענע אצבעות ידיים, רגליים ולמתוח את הידיים מאחורי הראש לשאוף עמוק ולהתרומם דרך הצד לישיבה מזרחית. לוקחים מהם שני אנשים שיחלקו את התה לכולם. חשיבות התה- התה מעיר אותם לחיים הרגילים וכך הוא מפריד בין השיעור לחיים הרגילים. לסיכום- הפרדה בין השיעור לחיים הרגילים זה כל העניין! כל האמצעים כשרים!

 

[יוגי בר]

../images/Emo45.gif

היי רועי אחלה רעיונות שעובדים. שנה טובה וחג שמח בברכה ואהבה יוגי בר

 

[רועי החושב]

ושזה יהיה תה עם נענע!!!!

 

[אבי בוירסקי]

רעיונות טובים, אך לא לכולם....

היי רועי החושב. מצטער להשבית השמחה... כל הרעיונות שהצעת יפים, אבל לא לכולם...ויותר מזה, עבור חלק גדול מאוד, אפילו מטירידים.... קטורת יוצרת אצל רוב האנשים, גירוי בגרון, סחרחורת ואפילו חנק.... מוסיקה היא טעם אישי, הרבה אנשים חוטפים גרדת מהניה... שינוי באינטונציה הוא כמובן נהדר, אבל במידה... על השילוב בין הדרכה במילים והדגמה התנהלו ומתנהלות מלחמות, שוב - במידה... ומה רע בגימגום, מורה הוא לא אדם....דיסק לא מגמגם.... ואווירה דתית !!! בדיוק הפוך מרוח היוגה. היוגה אינה נעשה ונשמע, היוגה היא התנסות וחוויה, כבוד לתרבות זה דבר אחד, אבל כבוד לסמלים וסממנים, מסמם את האדם.... ועצה קטנה מבעל ניסיון - רוב האנשים ממש, אבל ממש לא אוהבים סמלים דתיים וריח דתי בשיעורי יוגה. ולסיכום, ממש לא רעיום טוב לעזוב את התלמידים וללכת להכים תה, אם לא מבחינת האתיקה, לפחות מבחינת הביטוח.... אם כתבת את מה שכתבת בתור בדיחה, נהדר, ואם לא.... חג שמח. אבי.

 

[רועי החושב]

הכל סובייקטיבי כמובן

אבל הרעיונות הללו עבדו, מניסיון.

 

[אבי בוירסקי]

למה בלשון עבר...

היי רועי החושב. חשבת לכתוב טור קומי... הרעיונות עדין עובדים, הנקודה הייתה איך. לחלק הם עוזרים לחלק מפריעים. כשמדברים על עניינים סובייקטיבים כדאי להציג כמה שיותר צדדים. שבת שלום. אבי.

 

[רועי החושב]

תשמע... הכל במידה.

ראשית- זה נכון שסמלים דתיים מסממים את האדם, אבל סמים זה לא דבר כזה גרוע אם הוא במידה... כי אם הוא במידה- מדובר בלהיכנס לאוירה תרבותית ולספוג השראה ולאו דווקא בשיעבוד לדת. שנית- קטורת היא אכן בעייתית ויש למצוא קטורת שלא חונקת, ולשים אותה במינון, או לפני השיעור ובסופו בלבד. שלישית- אני איתן בדעתי שמורה צריך לדעת לתאר את האסנה מבחינת הדרך להגיע אליה. אבל אני גם מסכים שלאחר שהוא רכש יכולת ביטוי זו, הוא יכול להתיר את הרסן ולהביע את עצמו באיזו דרך שהוא רוצה, כולל הדגמה. אבל כאשר הדגמה מחליפה את מקום המילים זו לא שלמות בהוראה, אפילו אם במקרים רבים זה עשוי איכשהו להעביר את המסר. בנוסף לזה- קונטקסט! הבחורה רצתה להיות סמכותית יותר בעיני הקבוצה שלה ועל כן המלצתי לה על רהיטות בתיאור התנוחות, מה שגורם לאנשים להעריך את הידע שלה ואותה בתור סמכות, ובצדק. ובנוסף לכך- לשמוע מורה מדבר באופן לא ברור ברגע שאתה עצמך מפותל בתנוחה מוזרה וכל כולך מתאמץ, הוא דבר שמניסיון נורא מכעיס כי אתה יוצא מהאינטנסיביות של הריכוז, ואילו לוותר על החשיבה האישית ולתת למורה להדריך את הגוף שלך הוא חוויה מאד אינטימית ושדרוש לה המון ביטחון במורה, ולכן על המורה להיות מאד רהוט (רהוט לפחות בהוראות המעשיות שלו. הרי ככלות הכל אני לא מטיף לך לעסוק בנאומים פוליטיים...). רביעית- מוסיקה היא כלי. אתה יכול להשתמש בו ואתה גם יכול לא להשתמש בו. זה תלוי בך ובאם אתה יודע כיצד להעזר בו לתכליתך בשיעור. חמישית- גוון הקול. שימוש בקול הוא יעיל כדי לשדר הרפיה או התעוררות כרצונך. ובהקשר זה ראוי לציין שמאד חשוב שהמורה עצמו יהיה רגוע, כי מורה לחוץ מעביר את המתח הגופנפשי שלו לתלמידים וזה גורע מאיכות השיעור, ואפילו אם הוא שולט בקול שלו, עדיין שומעים את המתח בקולו והוא עצמו לא קשוב לניואנסים הדקים בגופנפש של התלמידים.

 

[אבי בוירסקי]

אתה רוצה "יוגה ובוגה"..

שבת שלום. היי רועי. אתה רוצה להינות משני העולמות ? בעולם שלנו אין הרבה כאלה...כאלה שנולדו עם החותמת: "יוגי ובוגי"... ונכון שום דבר לא גרוע, גם אם תשתגע מסמים, לא נורא, גם זו חוויה, והכל קרמה בכל מקרה... אבל רגע, למה אתה מתרגל יוגה ?

 

[רועי החושב]

כמה דברים

ראשית- יוגה וסמים זה שילוב מצויין. הברהמינים הקדומים היו צורכים חומרים הזייתיים והיו זקוקים לשיטה שתשקם את הפיסיולוגיה הפגועה שלהם. וכך פיתחו את היוגה, אשר מטרתה היא להחזיר את הגוף לחיים לאחר חווית מוות קליני. שנית- "להשתגע מסמים" זו רק חצי מטרה. החצי השני הוא לחזור מהשיגעון לשפיות מוחלטת. במילים אחרות- המטרה היא לכבוש את התת מודע.

 

[אבי בוירסקי]

הבנתי אותך....אבל לא ענית ?

למה אתה מתרגל יוגה ?

 

[רועי החושב]

שאלה טובה

במילה אחת- און. בשש מילים: און גופני, און נפשי, און רוחני. ועוד סיבה- דברים שרואים משם, דהיינו בתרגול, לא רואים מכאן. "ומתוק הוא האור וטוב הוא לעיניים" (קוהלת).

 

[תלמידה נצחית]

רועי החושב היקר

הי, אני המתייעצת בעניין, קראתי את הרעיונות שלך וחשבתי להגיב אבל הגיבו במקומי-ולעניין,עליי להוסיף. אני חושבת שהסקת כמה מסקנות שלא היו קשורות לנושא עליו כתבתי -סמכותיות-,שאינה קשורה דווקא לאיכות השיעור. תלמידי נהנים מאוד, הצרה מתחילה כשמשהו לא מובן להם, אז התרגום הוא לכך שזה לא מוצא כן בעינהם-ואז מתחילות העיצות וכו', הדיון היה על מקומו של המורה מול תלמידיו, בכיתה של 15 תלמידים תמיד!!! יהיו כאלה שיהנו מהשיעור וכאלה שלו, אלו לא אוהבים תרגילי נשימה ואלה לא גמישים וכו'.ברגע שאני כמורה נתתי פתח רחב מידיי לטענות ומענות,נפרץ סוג של מחסום בין התלמיד למורה-ואני בהחלט חושבת שתלמיד תמיד יעדיף מורה "קשוח".המורה צריך להסביר שהעבודה היא פרטנית ואם משהו לא מובן לגשת אל המורה לאחר השיעור ותמיד אפשר לקבל הסבר נוסף. ועוד, כתבתי על קבוצת גיל מסויימת, נתון מאוד חשוב בדיון- בעיה זו אגב לא נוצרה בגילאים צעירים יותר, אלא שלי הייתה בעיה להיות סמכותית מול כאלה שיכולים להיות סבא או סבתא שלי. ולעניין ההסברים, אם תשים לב תראה שלא כתבתי שאני מתקשה בהסברים, למרות שאני לא שוללת מורים שמדגימים, אני לא מלמדת בדרך זו אלא כמעט אך ורק בהסברים ורבלים, אני בפירוש לא מדגימה, ואם יש צורך כמעט תמיד על תלמיד ולא עליי-אז זה לא היה רלוונטי. ובקיצור סמלים דתיים, קטורת מוסיקה וכו'-לפעמים אני משתמשת במוסיקה , בקבוצות מסוימות, ולפעמים אני משתמשת בקטורת,אבל- אין צורך בכך-היוגה מספיקה,אין בה דבר מיסטי אלא אך ורק תרגול המביא אדם להתבונן בנשימתו, גופו ובתודעתו הפועלים יחדיו-וזה דבר שאני חוזרת באוזני התלמידים. ודבר אחרון ולצערי זה יכול להשמע כביקורת, למרות שאינו כך- זה עוד נושא שאני בבדיקה מתמדת איתו-ענווה,ענווה בלימוד שלך, ואם יום אחד תרצה ללמד, ענווה כאשר אתה מלמד אחרים.

 

[anatina]

מסכימה עם אבי

אווירה מרגיעה זה נהדר, אבל לשים תמונות של קרישנות כחלחלים וקווקזים זקנים? לא בבית ספרי בכל מקרה. לדעתי, סמל שאתה משתמש בו צריך להיות כזה שאתה מאמין בו ומבין את פשרו, לא כמו הנערות שהולכות עם צלב כדי לחקות את בריטני ספירס או משהו כזה... אצלנו בסטודיו מתרגלים גם אנשים דתיים, וזה מתאפשר מכיוון שהם אינם מרגישים שהיוגה היא "עבודה זרה", סגידה לסמלים או אלים שאינם מכירים וכדומה, אלא טכניקה עניינית לשיפור איכות החיים. ענת