קוויבק
הערה מקדימה: אני עשיתי את התהליך מתוך קנדה עצמה ולא בת"א (הייתי באותו זמן על תקן של אישור עבודה) סה"כ התהליך לקח 6 חודשים מרגע הגשת המסמכים הראשוניים ועד ביצוע הלנדינג עצמו. ישנו ראיון שבו שואלים אתכם על עצמכם. על הלימודים באוניברסיטה, עבודה קודמת, למה אתם מעוניינים להגר דווקא לקוויבק וכו'. בנוסף ישנם מספר שאלות כלליות על קנדה ועל קוויבק (מי ראש ממשלת קוויבק, מה התעשיות העיקריות, ערים גדולות וכו'). אצלנו היה ראיון מאוד ארוך שלקח כמעט שעה. הם נכנסו לפרטים מאוד קטנים (התחילו לשאול את אישתי על עבודת הגמר שלה וביקשו ממנה להסביר בדיוק מה היא עשתה בה) בתחילת הראיון שאלו אותנו אם אנחנו מעדיפים ראיון באנגלית או בצרפתית. השתדלנו לענות בצרפתית כמה שיכלנו. דברים שלא הבנו, שאלו אותנו באנגלית, וכאשר לא יכלנו לענות בצרפתית, עברנו שוב לאנגלית. כתבתי זאת כבר פעם, ואני אחזור שוב: התחושה הסובייקטיבית שלי הינה שהם שמים יותר דגש על הבנה מאשר דיבור. בנוסף הם רוצים לראות נכונות להיטמע בתרבות ולאו דווקא להראות זיקה כעת. אם אתם תספרו שלקחתם קורס של צרפתית, ותבקשו שהראיון ייתקיים בצרפתית, ותנסו לענות ככל שתצליחו (אצלנו היו מאוד סבלניים למרות שהיה לנו קשה עם השפה), נראה לי שהם יעריכו את זה וזה יהיה לטובתכם. ההוכחה שלי לעניין (שוב, אל תתפסו אותי במילה) היא שלמרות שאני דיברתי בעיקר באנגלית, ואישתי דיברה בעיקר בצרפתית (היא לקחה קורס בצרפתית), המראיינת דירגה אותנו כמעט באותה רמת שפה (אישתי 6 ואני 5), כנראה בגלל שאני הבנתי אותה יותר טוב מאשר אישתי. לאחר קבלת האישור (לנו נתנו תשובה במקום שהם שמחים לקבל אותנו), מקבלים מכתב מהם שאותו אמורים לצרף לטפסים האחרים. בשלב זה מתחילים את התהליך הפדראלי במסלול מקוצר (שולחים טפסים - כולל את האישור של קוויבק, מחכים לבדיקות רפואיות ומבצעים לנדינג)