שאלה למידע...

א ב י ב ן

New member
שאלה למידע...

שלום רב ושנה טובה!
רציתי לברר, האם מותר לפרסם תמלול של מכתבים בתוך ספר.
נניח שאדם כותב קטע ביוגרפי, והוא רוצה להציג התכתבות שהתנהלה בינו לבין אדם אחר. האם זה מותר, או שקיים סיכוי, שהמתכתב יגיש תביעה (אזרחית או פלילית), בתור מי שנפגע מפרסום תוכן המכתבים? תודה!
 

Arana

Active member
מנהל
אם האדם השני לא נתן הסכמה לפרסום

זו עלולה להיות עבירה על חוק הגנת הפרטיות:

2. פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:
[...]
(5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, "כתב" – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;
[...]
4. פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה בכפוף להוראות חוק זה.
5. הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות בסעיף 2(1), (3) עד (7) ו-(9) עד (11), דינו - מאסר 5 שנים.


אבל קיימת גם הגנה בשם "מעשה של מה בכך":

6. לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק זה בשל פגיעה שאין בה ממש.
 

Arana

Active member
מנהל
לגבי הוצאה של ספר הכולל מכתבים

כדאי להתייעץ באופן פרטני עם עו"ד כדי להימנע ככל האפשר מתביעות עתידיות.
 

א ב י ב ן

New member
כן. זה רעיון שחשבתי עליו. אבל מה אגיד לך? אכנה את הספר הזה

"ההיסטוריה של....." וככה אצליח לטעון שקודם כל, עברו כבר יותר מ-15 שנים,
(וזו האמת) ושנית, כל המכתבים הללו הם הרקע לאירוע ההיסטורי בהתרחשותו.
ולמה לא בעצם? קטע מהחיים זה לא היסטוריה? אז מה זה כן?
 
פרסום מכתב בלי רשות הכותב

1. סעיף 2(5) לחוק הגנת הפרטיות אוסר להעתיק מכתב שלא נועד לפרסום או להשתמש בתוכנו בלי רשות מהנמען או מהכותב. מכאן נובע לכאורה, שפרסום המכתב על-ידי הנמען, ואף על-ידי צד שלישי ברשות הנמען, מותר. ואמנם נפסק, כי "החוק קובע הנחה, בין אם מוצדקת ובין אם לאו, שמי שכותב מכתב לאחר, ולו גם בעל אופי פרטי, מוותר על פרטיות מלאה בעצם שליחתו" (המ' [מחוזי, ת"א] 5360/85, ברוך אבו-חצירה נגד העיתון חדשות ואחרים). עם זאת:
2. לכותב המכתב, או לאדם אחר שנזכר בו, עשויות להיות טענות לפי סעיפי חוק אחרים, למשל: שהמכתב מכיל ידיעות על ענייניו הפרטיים, שמסירתם לאחר היא פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2(9) או 2(11) לחוק הנ"ל; או שהמכתב מכיל לשון הרע עליו. אך גם כנגד טענות אלה יוכל המפרסם להתגונן בטיעוני הגנה מחוק הגנת הפרטיות או מחוק איסור לשון הרע, למשל, שהפרסום אמת ויש בו עניין ציבורי, או שהוא נעשה בתום לב כדי להגן על עניין אישי כשר של המפרסם (סעיף 18(2)(ג) ו- 18(3) לחוק הגנת הפרטיות, סעיף 14 ו- 15(3) לחוק איסור לשון הרע).
3. כותב המכתב עשוי גם להעלות טענה יצירתית, שהמכתב הוא יצירה ספרותית שלו, שפרסומה אסור בלי רשותו לפי חוק זכות יוצרים. אך גם בזו לא ייסכר פיו של המפרסם, שכן יוכל לטעון כנגדה, למשל, שהפרסום שעשה הוא שימוש הוגן לשם ביקורת או מחקר, המותר לפי סעיף 19 לחוק.
4. סיכומו של דבר, אין תשובה חד-משמעית לשאלתך, ויש לבחון כל מקרה לגופו. אבל ככלל, מוטב להימנע מפרסום מכתב בלי רשות כותבו, אם אין סיבה מיוחדת לעשות כן.
 

א ב י ב ן

New member
תודה רבה לך עופר!

כפי שכתבתי כבר, המחשבה שלי הייתה לכתוב ספר, שאמור לתאר תקופה מסויימת
מחיי. באותה תקופה היה לי קשר של התכתבות עם אדם כלשהו, ובמכתביו נפרסה
'נקודת המבט' שלו לגבי הפרשה.

אם אשתכנע שפרסום (חלק) ממכתביו עלול להכניס אותי לצרות, אני מעריך שאוותר
לגמרי על פרסום הספר, כי ללא המכתבים, ערכו יהיה זעום.
 
למעלה