כאן שורש הבעייה ,,
או כמו שאומרים: "כאן קבור הכלב" -
mrkorr - אכן יפה הסברת,את קצב הקפיצה של הסוכר.
אבל,,
מה שקורה לאחר אכילת הבננה ,,זה שממשיכה לפעול התחושה הפנימית ,
ההיגיון לא משפיע כאן,
אלא ,,הדחף ההישרדותי כנראה, הוא זה ש"דוחף" ,,ומתעורר הצורך לאכול מהר מהר עוד משהו מתוק, כדי לצאת ממצב ה-"היפו" -ומהחולשה המשתלטת על הגוף -
שמא אין די באכילת הבננה ,ולמעשה זהו המוקש,המביא לקפיצה לכיוון ה-160.
 
אוי,,איזו תחושת חוסר אונים חשים ברגעי ה"היפו", רק שאת זה קשה מאוד לתאר.
בפעם הבאה ,אנסה להסתפק בבננה קטנה,ולבדוק "אם אכן שרדתי ".
ותודה לך על כול ההסבר הברור והמשכנע.