שאלה למי שלמד/ה במגמה הטיפולית בבר אילן

[noname2008]

שאלה למי שלמד/ה במגמה הטיפולית בבר אילן

שלום,
ראיתי שבאתר האוניברסיטה כתוב שאחד מתנאי הקבלה למסלול הנ"ל הוא קבלת הדרכה דינמית. אני עובדת בתחום ברה"ן במשך שנתיים ואני מקבלת הדרכה רגילה, לא דינמית. השאלה שלי היא אם יש טעם לנסות להירשם לשנה"ל הבאה בכ"ז או שאין לי סיכוי להתקבל? האם יש מישהו/י שהתקבל/ה למגמה זו מבלי לקבל הדרכה דינמית?
תודה!

 

[סיפורי פוגית]

ברור שיש טעם לנסות

אני כתבתי את ההדרכות שקיבלתי (חלקן ע"י עו"סיות בכירות ממני וחלקן ע"י פסיכולוגיות), והתקבלתי לפחות לשלב הראשון למבחן התאמה. אח"כ החלטתי מכל מיני סיבות שאני לא רוצה ללמוד בבר אילן. איך הם מגדירים מהי הדרכה דינמית?

 

[noname2008]

תודה על התגובה

תוכלי להגיד לי בבקשה היכן בסוף למדת ובאיזו מגמה, והאם היית מרוצה מהלימודים? מדוע החלטת לא ללמוד בבר אילן?
שאלתי במייל את המרכזת של תארים מתקדמים מהי הדרכה דינמית ותשובתה הייתה שההדרכה ניתנת ע"י עו"ס קליני או פסיכותרפיסטית, ושאופי ההדרכה הוא על התהליכים בין המדריך למודרך והתהליכים שמתרחשים בחדר הטיפול, מביאים שיחות בין המטפל למטופל ומנתחים את התהליכים. תשובה די מעורפלת.
תודה על תשובתך!

 

[סיפורי פוגית]

אני לומדת בתל אביב

בסך הכל די מרוצה. אני במגמה הקלינית ילד ונוער. בגלל שאני עושה תזה יש לי בפועל מעט קורסי בחירה ואני עוסקת יותר במחקר, אבל השנה התחלנו פרקטיקום והוא מעולה.
החלטתי לא ללמוד בבר אילן כי למדתי שם שנתיים בלימודי ההמשך. האחראים על הלימודים היו די מגעילים, לא עניין אותם הפידבק שלנו והיתה תחושה של זילזול (על אף שהלימודים עצמם היו מצויינים, אבל בכל מה שמסביב הייתה תחושה של זלזול). שמעתי מחברות שהיחס המזלזל לא משתנה גם בתואר השני, ושבאופן כללי מדובר באוניברסיטה מאוד בירוקרטית ושהיחס לסטודנטים הוא קר.
בתל אביב למדתי גם בתואר הראשון ונהניתי מאוד מהאווירה. יש אווירה של בית ספר לעבודה סוציאלית, למרצים ולסגל איכפת מהסטודנטים, הם מכירים אותנו ומוכנים לעזור גם אם זה בנושאים שלא קשורים ללימודים אלא גם בהתייעצויות מקצועיות או אישיות. המזכירות תמיד נכונות לעזור בכל דבר שצריך. ככה שרציתי לחזור ל"בית" המוכר והאהוב. ואני שמחה שעשיתי את זה.

 

[noname2008]

תודה לך על התגובה. יש לי שאלה נוספת...

האם את מכירה מישהו שלומד/ת האוניברסיטת ת"א במגמה הטיפולית או במגמת לחץ וטראומה? ואם כן, האם אותו אדם מרוצה מהלימודים?
אני שוקלת להירשם לאחת מהמגמות הנ"ל. שמתי לב שרוב הקורסים בשתי המגמות חופפים.
ושאלה נוספת - האם במהלך הלימודים נדרשת לקרוא הרבה מאמרים באנגלית?
תודה רבה!

 

[סיפורי פוגית]

אני לא מבינה את השאלה הראשונה שלך

אני לומדת במגמה הקלינית של ילד ונוער, זה מה שכתבתי, וכתבתי אם אני מרוצה מהלימודים. קורסי החובה של המגמה (שבכלל לא חופפים למגמה של הטראומה) מאוד מקיפים. חלק אהבתי יותר וחלק פחות, זה מאוד משתנה בין מרצה למרצה וגם לפי הטעם של כל אחד. אני למשל לא אהבתי קורס מסוים שהרבה מאוד סטודנטיות אחרות היו מאוד מרוצות ממנו.
לגבי המסלול של טראומה שמעתי דעות לכאן ולכאן. רצוי שהנושא יהיה בנפשך אם את בוחרת במסלול הזה. בעיקר הנושא של הלומי קרב וכדומה.
לגביי קריאה באנגלית - כן, נדרשת הרבה קריאה באנגלית. בהצלחה.

 

[noname2008]

תודה!

לגבי השאלה הראשונה שלי, לא התכוונתי שהמסלול שלמדת חופף למסלול הטראומה אלא שהקורסים במגמת טרואמה חופפים לקורסים במגמת התערבות מתקדמת.
תודה על עזרתך.

 

[סיפורי פוגית]

כי כתבת מגמה טיפולית...

חשבתי שהתכוונת לקליני.

 

[Reut Mor]

האם את יכולה ללמוד במגמה טיפולית

כשיש לך ניסיון בבריאות הנפש ?
הבנתי שצריך ניסיון בילדים ונוער לפחות שנתיים...
יכולה להאיר את עיניי ? (הכוונה לבר אילן, ואם את יודעת משהו על תל אביב גם אשמח)

 

[noname2008]

תשובה

בבר אילן ישנה מגמה שנקראת ילד ונוער, ולמגמה זו צריך ניסיון בטיפול בילדים ונוער.
המגמה הטיפולית היא למעשה קלינית, לא מכוונת לגיל או אוכלוסייה ספציפית. היא בהחלט מתאימה למי שעוסק בברה"ן.
אם יש לך ניסיון בברה"ן של שנתיים לפחות ואת מקבלת הדרכה דינמית, את יכולה ללמוד במגמה הטיפולית. אני מקבלת הדרכה רגילה ולא דינמית, אבל יכול להיות שיקבלו אותי בכ"ז. ההסבר של ראש תארים מתקדמים למהי הדרכה דינמית מאוד מעורפל ולא ברור.