לספר בשלב שכבר אין ברירה
למשל, כשכבר קשה לך לסחוב אותו על הידיים, או כשהוא צריך להזהר כשהוא יושב עליך כדי לא ללחוץ על הבטן. בדרך כלל זה בסביבות חודש 6-7. בכל מקרה, לפני שנפגשים עם משפחה/חברים שכבר יודעים על ההריון, להזהיר אותם מראש שהילד עוד לא יודע אז שחס וחלילה לא ישאלו אותו את השאלות המקובלות: אתה מתרגש שעוד מעט תהיה אח גדול? אתה מקנא? וכו´ וכו´. אני סיפרתי פשוט שיש תינוקת בבטן, ושעוד מעט היא תצא, ודיברנו על הדברים החיוביים שבלהיות אחות גדולה. ספר נחמד שקיבלנו בנושא היה מסדרת איתמר, אני לא זוכרת את השם המדויק. עדי אהבה אותו עוד הרבה זמן אחרי שאחותה נולדה.