רציתי לשאול אותכם אם אתם מצליחים לשמור על ההפרדה בין שתיה לאכילה במשך החודשים, שנים שכבר עשיתם את הניתוח?
אם הפסקתם לשמור, אז חל שינוי במשקל שלכם (עלייה)?
אני 12 וחצי שנה אחרי הניתוח לא מפריד בן אכילה לשתייה כבר הרבה שנים, שותה מוגז ותודה לאל הכל בסדר,
מבחינת אכילה צריך לשמור כל השנים כי באם אוכלים מאכלים עתירי קלוריות או שמנשנשים עולים במשקל.
הפרדה בין שתייה לאוכל נועדה כדי שלא יהיה עומס על הקיבה והקאה (בטבעת בכל אופן, לא יודעת מה לגבי הניתוחים האחרים של קיצור הקיבה. חשוב תמיד לציין באיזה ניתוח מדובר). לא כדי שלא תהיה עלייה במשקל...
למה שתהיה עלייה במשקל אם מישהו הפסיק לשמור הפרדה בין שתייה לאכילה במשך השנים? מה הקשר?
אני מפרידה כמה שיש צורך. כשהטבעת לא סגורה הרבה, אין צרוך להפריד כל כך.
בערך עשר דקות רבע שעה.
ואם אני ממש צמאה אני רק מרטיבה את הפה.
אם שותים ביחד עם האוכל זה גורם להרגשה שאני מתארת אותה{זה שעולה וזה שיורד}-אני אחרי שרוול-ויצא אולי פעם אחת שהרגשתי את ההרגשה הזו.
למרות שאני כן יכול לשתות לפני אוכל, אפילו שתי דקות לפני, ולרוב אין בעיות. אם אשתה בזמן או מיד אחרי ארוחה אני אקיא הכל. לכן, כל עוד הגוף שלי יגיב ככה אני אמשיך לשמור על ההפרדה.
ולא יודעת מה הקשר בין עלייה למשקל, חשבתי שכאשר יש מזון ומים ביחד בקיבה אז זה גורם להתרחבות הקיבה, ואני בעצם קיצרתי אותה והמטרה שלי לא להרחיב אותה.. אז למה מפרידים?
אם זה לא קשור להתרחבות הקיבה או עלייה במשקל אז גם אני לא רוצה להפריד בין האכילה לשתייה... זה קשה.
לפני הניתוח שאכלת יותר מידי והרגשת שהכל תקוע? ויש הרגשה שהאוכל עולה ויורוד ועולה ואם את ברת מזל את מקיאה ? אז זה משהו כזה.
או ששתיית מלא ואחרי זה אכלת לחם טרי? אז זה זה.
במטרה לא להרחיב בגלל לחץ ועומס.
פשוט לא ידעתי שההוראה בשרוול היא להפריד בין שתייה לאכילה. עכשיו אני יודעת.
הקיבה מתרחבת בכל מקרה. יכולת אכילה גדלה בכל מקרה. אם לא שומרים על ההוראות, אז מן הסתם שההרחבה הזו תקרה מהר יותר והרבה יותר. ובאמת לא כדאי.
בעלות הניסיון אומרות שזה גם מכאיב, כי זה באמת יוצר עומס רב על השריר של הקיבה.
לא נוח לך לשתות לפני האכילה?