דורית
כל כך מובן שהריון ותינוק זה הדבר הכי משמעותי כרגע אצלך. אני חושבת שכל אישה ללא ילדים, נושא הפוריות מטריד אותה הכי הרבה כשמתגלה הסרטן. אני כמעט ויתרתי על השתלת מח עצם בגלל פחד מפגיעה בפוריות. כרגע, אני נאחזת באמונה, ברפואה סינית ובסיפור של דגנילי...הסיפור שלי - בגיל 14 לימפומה נון הודקינס שלב 4 - המון כימו, הקרנות והשתלת מח עצם עצמית. בגיל 17 גיליתי שבהשתלה נדבקתי בהפטיטיס סי ממנת דם (ועד היום זה עושה לי צרות צרורות). בגיל 24 התחתנתי עם איש מקסים. חודש אחר כך הייתי בהריון שנפל מעצמו. חודש לאחר מכן הייתי שוב בהריון. היה לנו בן. בחודש חמישי גיליתי שהלימפומה חזרה וקיבלתי שוב כימו (הבטיחו טיפול קל ושלא יפגע בעובר - אבל כניראה שיקרו. עשו בשבילי את ההחלטה שעדיף לסכן אותו ולא אותי, ונתנו לי טיפול חזק). הוא מת ברחם בשבוע 28, וראיתי אותו בחדר הלידה מת לגמרי. רציתי למות יחד איתו, אבל איכשהו החזיקו אותי. בהתחלה לא רציתי להמשיך עם הכימו כי רציתי למות. אחרי שבועיים של שכנועים, הגעתי שוב לכימו. חודשיים אח"כ, תחת מכבש לחצים הגעתי להשתלת מח עצם שכרוכה בהמון כימוטרפיה, ואמרו לי שיותר לא יהיה לי מחזור ואזדקק לתרומת ביצית. הלכתי להשתלה, ולא היה איכפת לי אם אצא משם בחיים או לא... יצאתי בחיים. שלושה חודשים אחר כך קיבלתי מחזור. מאז יש לי מחזורים לא כל כך סדירים, אבל קיימים, ובביקורות א"ס שעשיתי ראו גם קצת זקיקים בשחלות. לא מדהים, אבל משהו. לא הסכימו לעשות לי שום הקפאה לפני ההשתלה כי אמרו שאין טעם, והתווכחתי עם כל העולם. עד היום אני כועסת על שני מנהלי מחלקות מסויימים, על שמנעו ממני את האפשרות לנסות לפחות. לפני כמה שבועות ניסיתי IVF שהופסק באמצע כי לא היתה תגובה להורמונים. ממילא לא רציתי הריון עכשיו, אלא רק להקפיא. אז אני מקווה שהרופאים וכולם טועים, ועם הזמן השחלות שלי רק תתאוששנה, ובעזרת השם בעוד שנה, אהיה בהריון. רציתי מאוד להיות אמא צעירה, והיה אמור להיות לי עכשיו ילד בן קצת יותר משנה. אבל אין לי. במקרה הכי טוב יהיה לי ילד בעוד שנתיים. בעזרת השם, הילד יהיה מביצית שלי בהריון ספונטאני ותקין כמו הקודם, והפעם עם סוף טוב (אל תשכחי שאת ההריון הקודם השגתי בקלי קלות ובספונטניות אפילו שכבר הייתי אחרי המון כימו מגיל 14). אם חס וחלילה
בעוד שנה, לא אצליח להשיג הריון ספונטאני, אלך לתרומת ביצית. אז הילד הראשון יהיה מתרומת ביצית. והשני, כבר לא. בעזרת השם. אמונה, מחשבות חיוביות, דמיון מודרך, רפואה משלימה. אלה הדברים שאני תולה בהם את תקוותי.
גלי
