שאלה לסופרת אסתר שטרייט וורצל

יולי311

New member
שאלה לסופרת אסתר שטרייט וורצל

אני מכירה שני ספרים שלה בלבד "אורי" ו"אליפים" יש לי אותם בבית. אהבתי אותם למרות שספק אם אחזור אליהם הם ארוכים ומאד פטריוטים לטעמי. בספרים אלה הכתיבה שלה פטריוטית היא בעצם מחנכת לאהבת הארץ, להלחם ולמות למענה, להיות גיבור-מעין סופרמן חזק חכם ערמומי ויחד עם זה נאה עד כאב, טוב לב, ועם המון מקום בלב לחמלה ולאהבה. יש בספרים דמויות טובים ורעים, חד מימדיים. שאלתי: 1)האם כתבת ספרים אלה מתוך רצון להקנות השראה וחינוך לדור הבא, דור שלא נלחם במלחמת השיחרור זו או אחרת? 2)קשה לי לקרוא ספרים של סופרים ישראליים, כעת שאני מבוגרת יותר, למען האמת אני לא קוראת בכלל (טוב חוץ מספר לאחרונה). תמליצי על ספר שלך שהוא בעצם "לא ישראלי" אם את מבינה את הכוונה, שהוא עוסק בנושא אנושי אבל הוא מנותק מ"אדמה" הזאת מהסביבה המוכרת והקשה. תודה על ההתייחסות.
 

slish

New member
קראתי את מכתבך.

ליולי 311, שלום רב! קראתי את מכתבך אלי. אכן, אני אוהבת את הארץ ואני חרדה לשלום המדינה שלנו. כל זה מתבטא כמובן בכתיבתי. לאחרונה יצא לאור ספרי "חברות". קראי אותו. וכן קראי את ספרי "הבובה מן הבית הקטן". בספרים האלה תמצאי את אשר את מחפשת. בברכה, אסתר.
 
אורי, שומסקי ובית הספר.../images/Emo45.gif

אהבתי את ספרך 'אורי'. לדמויות בו, לדעתי, יש עומק ואנושיות. דיבר אלי הסיפור של אורי שלא הצליח להסתדר בבית הספר למרות שהתאמץ. אורי נאלץ לעזוב את בית הספר וכן הגיע להגשמה עצמית כלוחם במחתרת תחת פיקודו של שומסקי שגם עזב את בית הספר. בתקופה ההיא מי החינוך הממלכתי הרבה פחות התאים עצמו לתלמידים ולמי שלא הסתדר בכזה חינוך הייתה רק דרך אחת: החוצה. האם גם בספרים האחרים שלך מתוארים יחסי התלמידים עם מערכת החינוך? האם נער כמו אורי היה מצליח להגיע להגשמה עצמית היום כתלמיד (לא בהכרח בבית ספר ממלכתי) או מחוצה לו?
 
למעלה