שאלה לסכרתיים על משאבה

[dbee70]

שאלה לסכרתיים על משאבה

הרופא שלי מנסה לשכנע אותי לעבור למשאבה במקום ריבוי ההזרקות במשך היום. לי קשה מאוד עם הרעיון להסתובב עם משהו שצמוד אליי ונעוץ בי. יש לי גם 2 ילדים קטנים שאוהבים לשחק איתי תוך טיפוס עליי והתגוששות איתי. שאלתי היא: האם אתם מרגישים שלפעמים המשאבה מפריעה בהתנהלות היומיומית שלכם? באילו נקודות זמן אתם מרגישים שזה מפריע? (שינה, ספורט, ילדים, בילוי)

 

[mrkorr]

תשובה

גם אני אב לשני קטנים וגם אני שאלתי עצמי אתן שאלות.
אז לגבי הילדים, הם לא מפריעים בכלל. רוב הזמן המשאבה בחכורה של המכנס, והחוט מוסתר מתחת לחולצה, כך שלא קרה מצב שהילדים משכו את הפרפרית החוצה.
מתי זה כן מפריע:
בבריכה, שהייה ארוכה מחלישה את המדבקה וכשמישהו נתלה עלייך, זה יורד בקלות.
בבית, כשבמשאבה לא בחגורה (כיס מכנסיים קצרים למשל), החוט נתפס לי לפעמים שקצוות של ארונות / שולחנות / מגירות וזה די כואב לקבל משיכה כזו.
היתרונות של השימוש הקל וחישוב הפחמימות עולים בעיני על החסרונות הללו.
יתרון נוסף הוא התחברות למד סוכר רציף שיכול לשדר נתונים למשאבה.
כמו כן, אם אתה מתחרט, אפשר תמיד להפסיק את המשאבה ולחזור לזריקות.

 

[אפרוח זעיר]

המימון של הסנסור

הוא פרטי?

 

[mrkorr]

אני חושב שזה תלוי בקופת החולים.

אני במכבי.
במכבי מקבלים סיוע רק אם עומדים בקריטריונים:
מתחת ל-18 או כניסה להריון או מבוגרים עם שני מקרי היפו מתועדים (במערכות החרום השונות).
אני לא עומד באף קריטריון ולכן בודק אפשרות לקנות במימון עצמי.

 

[אפרוח זעיר]

גם בכללית זה ככה

ולכן אני חושבת שמדובר בקריטריונים של משרד הבריאות ולא של קופת חולים. וגם אני לא עומדת בהם.

 

[dbee70]

מה פירוש חישוב פחמימות?

 

[mrkorr]

חישובים

אתה כמובן יודע שאתה מזריק או נותן בולוס במשאבה בהתאם לכמות הפחמימות שאתה צורך.
אם למשל בדקת סוכר וקיבלת תוצאה גבוהה, אתה נותן תיקון אינסולין.
לאחר זמן מה אתה מגיע לארוחה, ואוכל פחמימות, אתה צריך לכסות שוב עם סוכר.
אתה צריך לחשב כמה פחמימות אכלת, לחשב כמה סוכר היה לך קודם וכמה נתת תיקון.
המשאבה זוכרת את כל מדידות סוכר שאתה מכניס לה (אם אתה מכניס), את כל הבולוסים שהיא נותנת וכשאתה רושם לה כמה פחמימות אכלת היא רושמת לך כמה אינסולין אתה צריך להוסיף.
בדר"כ לא מדובר בחישובים קשים שאי אפשר לעשות לבד, אבל כשיש לך מן מחשבון עם זיכרון כמו המשאבה זה נוח, מהיר וזמין גם בזמנים שלא נוח לך להיזכר בכמויות וחישובים של שעה שעתיים אחורה.

 

[איריס פלג1]

זה מאד אישי

האם יש איזון בלי משאבה?

אני הזרקתי מעל 30 שנה ורק לני כשנה עברתי להזרקה בגלל בעיות באיזון.
אם הייתי יכולה הייתי חוזרת להזרקות.
יש מי שיגיד שנפתחו לו חיים חדשים אחרי המעבר למשאבה.

בגדול, אפשר להתאזן עם או בלי משאבה.
אפשר להיות לא מאוזן עם או בלי משאבה

איריס

 

[תומרונתם]

איריס את צודקת לגמרי בסיפא שלך

ואני אף לוקחת את זה גם לשימוש בסנסור:
אפשר להתאזן עם או בלי סנסור
אפשר להיות לא מאוזן עם או בלי סנסור...
ולכן כל כך מפריע לי בעין שאנשים אומרים "אם רק היה לי סנסור הייתי מאוזן". לא. זה לא הולך ככה. (סליחה שהתעלקתי לך על התגובה...

)

 

[תומרונתם]

חשבתי בדיוק כמוך לפני כ-8 שנים...

ואז הציעו לי לעבור למשאבה עם סנסור - בחינם. זו הצעה שקשה לסרב לה, מה גם שחיכיתי לטכנולוגיה הזו הרבה זמן. (אגב, החינם הזה נעלם מיד עם אובמה-קר...

)
בשבועות הראשונים הרגשתי שאני "תורמת את גופי למדע"... התחושה היתה מאוד מוזרה להיות מחוברת לחוט ולמכשיר שעל החגורה כל היום. אבל היו הרבה יתרונות - לא צריך לסחוב עטים, לא צריך להסתובב כדי להזריק, החישובים נוחים, ובעצם אפילו כמות האינסולין הנצרכת יורדת (בגלל אופן ההזלפה של הבזאלי). יתרון חשוב אחר הוא שאפשר להפחית את כמות הבזאלי (="ארוך טווח" בתרגום לזריקות) במהלך היום בהתאם לפעילות, מה שמאוד עוזר לעשות פעילות גופנית עם מינימום היפואים.
&nbsp
אחרי כמה חודשים נטשתי את הסנסור כי הוא היה לא מדוייק מספיק (זה היה הקודם, לפני האנלייט, לא שהאנלייט הרבה יותר טוב אבל הוא פסדר יחסית), ונשארתי עם המשאבה על כל יתרונותיה.
&nbsp
אה וגם לי יש ילדים, זה לא מעניין אותם כי זה חלק בלתי נפרד ממני. כמו שלא נותנת להם לשחק במשקפיים שלי, אז גם זה מחוץ לתחום.

 

[dbee70]

כן, אבל אם אני צריכה להתחיל להתעסק בחישובים...

אז במה הועילו חכמים בתקנתם?
הנוחות של המשאבה יכולה היתה לבוא לידי ביטוי אם היתה עליי ולא הייתי צריכה להתעסק בחישובי פחמימות ובמתן הוראות הזרקה. עם כל ההתעסקות הזו (דבר שנוא עליי ביותר הוא חישובי פחממות/קלוריות/מספרים בכלל) אז מה זה כבר משנה אם אני מזריקה רגיל?