שאלה לסנפיר, כאיש האקסטרים שלנו

[ויויאן טאץווד]

שאלה לסנפיר, כאיש האקסטרים שלנו

אני מבינה שיכול להיות שאתה טרוד בעניני ניתוחים אז כמובן תענה רק כשאתה יכול.

האם אתה יכול לשפוך אור על נושא של צלילה וריפוי (לא יודעת אם ספציפית גם משכך כאבים אבל יכול להיות)
אני מתחילה להחשף לזה שבתנאי לחץ של צלילה יש כל מיני תופעות פיזיולוגיות טובות, של ניצול החמצן וכל מיני דברים שקורים לכדוריות דם.

מאיך שאני מתרגשת בינתיים מה שמשיגים בתא לחץ דומה למה שאפשר להשיג בצלילה. מן הסתם יש הבדלים כי משך הזמן שאפשר להיות בתא לחץ (מי שלא סובל מסחרחורות קשות) הוא ארוך יותר מן הסתם וכד'.

אבל יש תפקודים שהם טובים יותר מתחת למיים.

 

[הסנפיר הכחול]

צלילה ולחצים

שלום וויאן, וחברים
נכנסתי לכתוב לכם על השבוע האחרון שלי, ופגשתי בשאלתה של וויאן,ואכן השבוע האחרון שלי היה באילת בצלילות במנוחה ובטבע במדבריות הנפלאות שיש לארצנו להציע.
תא הלחץ עליו את מדברת הוסף לטיפולים השונים כאשר הבסיס לו היה בהבנה שהפעלת לחץ "מדומה" על הגוף יכול לטפל טוב יותר בכל מיני מחלות ובעיות, גם אני עברתי טיפול כזה אך לי הוא היה מציק מאד כי הוא סטטי ולפעמים יצירת הלחץ הרצוי ואח"כ החזרה "כביכול" ללחץ הרגיל בו אנו חיים "הטבע" הוא ארוך משעמם ומייגע.
לאומת זאת בצלילה האמיתית יש כל כך הרבה דברים טובים לפני כל "טיפול" פיזי לגוף.
ראשית החיבור הנפשי לים הוא אחד מהדברים המדהימים שיש לאדם עוד לפני הכניסה לצלילה.
שנית כאשר אדם באמת יודע לצלול ומתחיל את הצלילה הרוגע והשקט כבר עובדים על האפקט הנפשי ומרגיע מיד עם הכניסה לצלילה.
כאשר מעמיקים הלחץ שנוצר על הגוף (כל 10 מטר היא אטמוספירה) הוא לחץ טבעי אותו מקבל הצולל ישירות ומושפע מהעומק מטמפרטורת המים ומהזרמים התת מימיים שקיימים בכל ים בצורה שונה, צלילה בים תיכון לא דומה לצלילה בים האדום ושניהן לא דומה למי שלמד לצלול בים המלח בו יש כמות עצומה של מינראלים טבעיים המסייעים לפגיעות רבות בגוף האדם.
בנוסף רוב הצוללים יורדים לצלילה עם אויר דחוס רגיל במיכל הצלילה אך יש אלו המתקדמים שדוחסים מעבר לאויר הרגיל "תערובות" ומוסיפים חמצן עד לרמה של 40% מה שמסייע לנשימה קלה יותר ומופחתת, ולא אלעה אותך בצלילה טכנית או מערכות סגורות בהם החמצן שנמצא על גב הצולל מחדש את עצמו ויש אפשרות לשהות בעומקים גבוהים זמן ארוך מאד.
לגבי כאבים כאשר צוללים, בעצם כבודת המשקל נעלמת ואצלי גם הכאבים ברובם נעלמים (חוץ מכאב עמום ברגל) אין לי ממש מיידע מדוייק לגביי אחרים אך מהדברים ששמעתי בעשרות השנים שאני צולל לכולם זה עושה "טיפול" מעולה גם אם כאב להם באזורים מסויימים, לשאלתי מה כאב לכם ענו לי אנחנו "חושבים" ככאב לנו כאן.... וכאן, לא יכלו למקם את הכאב והמסקנה שלי שהם לקחו את הכאב איתם לצלילה.
הרעיון הכי חשוב בצלילה הוא להרפות את הגוף לתת לו ל"זרום" בתוך המים.
ישנן תורות ארוכות לצלילה לנכים איך להכנס איך לצאת מהים,אך לא ארבה בעניין.
המלצתי ללכת לים מעל ומתחת זה תמיד משפר אפילו רק את הנפש.

 

[ויויאן טאץווד]

תודה סנפיר

שמחה לשמוע שהיית בטבע וחופש ונהנית.
אני עכשיו על הפנים אז סליחה אם הפוסט יצא לי לא נחמד או משהו.

לגבי צלילה בים, או בכלל צלילה עם בלונים, זה לא מתאים לכל אחד.
אני כנראה לא הסברתי את עצמי מספיק טוב.
אותי מעניין מה קורה לגוף בזמן של צלילה, משמע החזקת הנשימה. נשימה מבלון חמצן זה כבר אופרה אחרת שאני לפחות לא אכנס אליה.

מסכימה איתך שים זה טוב (בעיקר בכמה ס"מ שנשארו לא שייכים למישהו עם מבנים על החוף ומסחרה), אבל למי שחולה זה קשה להגיע. שלא לדבר על זה שהיה לי קשה מאד לשבת. ואם צריך כסא אז צריך לסחוב אותו.
ואני אומרת את זה אחרי ניסיונות של הרבה זמן להגיע לים בקביעות, זה היה קרוב כ"כ שמונית לא היתה מסכימה לקחת אותי אבל ברגל זה היה קשה לי מדי.

אבל השאלה שלי היתה להבין מה קורה בגוף בזמן של צלילה מתחת למים (משמע אין את הכובד של הגוף) עם עצירת נשימה, רק הוצאת אוויר.

אני יודעת שהתאים האדומים מקבלים צורה אחרת כשהם בלחץ. וזה מן הסתם משפיע על המיטוכונדריה. שבמחלה שלי היא לא מתפקדת כמו שצריך.

מה שאתה כותב על העלמות הכאבים זה מעניין. אני אנסה לשים לב לזה בהמשך, אם אעשה עוד צלילות, קצרות.
ונשאלת השאלה אם אותה תחושה גם בשהייה בתוך מים אבל עם ראש בחוץ. והאם חוסר המשקל וחוסר הלחץ מן הסתם של פרקים וככה זה מה שעוצר את הכאב, או שיש איזה "סם" שהגוף מפריש בתנאי צלילה שהוא נוגד כאבים.

מה שכתבת על תא לחץ כחוויה לא נעימה גם חשוב לי לשמוע, כי זה מאשרר לי את התחושה שלי שזה לא רק דבש. יש מחקר שמצא סטטיסטיקה לכאורה אופטימית לגבי שופור עם המחלה שלי. וכולם רוצים תא לחץ, שעולה תועפות. ושוכחים שיש אנשים גם מתוך הניסוי שלא הצליחו להיות בתא את פרק הזמן כי זה גרם להם סחרחורות בלתי נסבלות.

אני אמשיך לחפש מידע.

תודה. נחמד לשמוע על החוויה שלך. אבל אני לעולם, לעולם לא אצלול, לא עם עיניים פתוחות איפה שיש דגים (משקפת אם תרצה, הכוונה לעצירת נשימה), לא עם שנורקל ובטח ובטח שלא עם בלונים.

זה מבעית אותי ברמות ויושב על טראומות. מהש הוא גן עדן בשביל אחד יכול להיות גיהנום בשביל אחר.
בזמנו גררו אותי לדולפינה שהיתה בסיני, כי זה אמור להיות חוויה מהנה או משהו, וכשראיתי את הצל שלה על הקרקעית זה היה בעת מטורף, ונמלטתי מהמים.

אני מתה על דולפינים ועל חיות בכלל, גם גדולות. אבל לראות דגים וחיות בים זה מבעית אותי ביותר.
אני צריכה לשחות בלי להסתכל עד לעומק שכבר אין סיכוי שאראה משהו, אלא שיהיה כחול עמוק מתחתי.

 

[ויויאן טאץווד]

מצאתי התחלה של נתונים וזה מדהים

בטוח חקרו את זה כאקט טיפולי. מקווה להגיע למידע הזה.
אז לצלול בלי בלונים זה נקרא צלילה חופשית.

ויש לזה יתרונות בריאותיים שבגדול שלושת אלה הם המרכזיים.
וזה באמת קשור מאד לבעיות שהמחלה של גורמת. מקווה לבשר בשורות טובות בהמשך.

רפלקס הצלילה
כשפנינו נוגעות במים מופעל רפלקס הצלילה. רפלקס הצלילה קיים אצל כל היונקים ואצל יונקים ימיים במיוחד. רפלקס זה מכניס את הגוף למצב של חסכון בחמצן על מנת להעלות את כמות הזמן אותה ניתן לבלות מתחת לפני המים. ההשפעות של רפלקס זה גדולות יותר במים קרים מאשר במים חמים והוא משפיע על 3 תהליכים בגוף:
בראדיקארדיה - האטה בקצב הלב (של עד חמישים אחוזים בבני אדם).
היצרות של כלי הדם הפריפריאליים - הגבלה עד הפסקת זרימת הדם לחלקים החיצוניים של הגוף כדי לשמר דם וחמצן לאיברים החיוניים ולמוח בפרט.
העתקת דם - הזרמת פלאסמה (נוזל הדם) לחלל בית החזה (בין הסרעפת לצוואר) כדי למנוע קריסה של הריאות תחת לחץ גבוה בצלילות עמוקות.