שאלה לפונטיקאים פה...

שאלה לפונטיקאים פה...

קצת קטנונית, אבל זה מסקרן אותי. עד כה היה לי הרושם שהצלילים ס' וז' הם למעשה אותו עיצור, רק שאחד הוא קולי והשני לא. (למדתי את זה באיזה שיעור לשון) עובדה זו כביכול היא חלק מהסיבה לזוג "להסביר/להזביר"... אבל כשניסיתי באופן מלאכותי להרכיב את הצליל ז' ע"י היגוי ס' עם קול, יצא לי משהו אחר... יותר קרוב לז' במילה ז'אנר (אבל לא בדיוק) מאשר לז' רגילה. ואז שמתי לב שהלשון שלי בכלל לא באותו מקום בפה בהיגוי ס' וז'. עם ס', קצה הלשון בתחתית השיניים התחתונות, בזמן שעם ז', קצה הלשון נוגע בשיניים העליונות. מה פה קורה פה?
 

הכימאית

New member
באמת?

אתה באמת מרגיש שהלשון שלך זזה, אם אתה עובר מצליל s לצליל z? מוזר... אצלי הלשון נשארת בדיוק באותה תנוחה... קצה הלשון נוגע בשיניים התחתונות, אך צדי הלשון נוגעים בחיך. הסבר (ולא הזבר!) אפשרי הוא, פשוט, שלכל אחד מאיתנו מבנה גוף שונה: גודל חלל הפה, אורך הלשון ושלל פרמטרים נוספים משתנים מאדם לאדם (לי, למשל, יש לשון ארוכה במיוחד
). יכול להיות שאתה משנה מעט את תנוחה הלשון במעבר מ-s ל-z פשוט כי כך הצלילים נשמעים יותר ברורים אצלך, ואילו אצל אנשים אחרים אין זה כך. ועוד יכול להיות שמרוב נסיונות להבחין בהבדלים דקים בין צלילים כמעט זהים, הצלחת לבלבל את עצמך. מנסיון אני יודעת שאם אני מנסה לנתח את הדרך בה אני מפיקה צליל מסוים, אני נוטה לעוות או למתוח את השרירים שלי בכל מני נסיונות מגושמים, וכבר לא מבטאה את הצלילים בדרך טבעית...
אבל אני לא פונטיקאית, ואולי מישהו שמתמצא בתחום יותר ממני יוכל לתת לך הסבר יותר טוב.
 
מומלץ לפונטיקאים (ולך עוף מוכשר)../images/Emo41.gif

יש כאן הסבר מדויק באנימציה כיצד והיכן נהגים העיצורים בפינו. לחצו על English sounds library. זה מוסבר שם ממש טוב ויענה על כל שאלת כיצד והיכן אני הוגה את העיצור. אם יש אות שאינה מובנת לכם, כיוון שעדיין אין לנו כאן כתב IPA תנסו להסביר על מה מדובר ואני אשתדל לענות. מקווה שיהיה בהצלחה. האתר הזה מומלץ לכולם אגב. ממש כיפי.
 

slevinger

New member
לא פונטיקאית, אבל אנסה טוב?

ההגאים ס' ו-ז' שייכים להגאים השורקים. מקום החיתוך שלהם שונה, אם כי קרוב: ה-ס' הוא הגה חוד לשוני-שיני (מקום החיתוך בין חוד הלשון והשיניים), ואילו מקום החיתוך של ה-ז' הוא טיפה אחורה יותר, קדמי לשוני-מכתשי (בין קדמת הלשון והמכתשים). כפי שאמרת ה-ז' הוא הגה קולי, ואילו ה-ס' אטום, וזו הסיבה אמנם לתופעה שהזכרת (מוזיקה, סכוכית וכו'). אבל הקוליות היא לא בדרך שניסית להגות, עם קול ובלי קול....קשה לי להסביר, אבל אנסה: הגאים אטומים הם הגאים שמיתרי הקול אינם משתתפים בהגייתם, המיתרים אז פתוחים, רפויים. הגאים קוליים לעומת זאת הם הגאים שמיתרי הקול משתתפים בהגייתם, ואז הם מתוחים וצמודים, ויש ביניהם רק מעבר צר מאוד של אויר. בכל מקרה הקול המופק ממיתרי הקול הוא חלש וכמעט לא שומעים אותו, אלמלא צויידנו ב"מגברים" והם חללי התהודה, כשהגדול והעיקרי שבהם הוא חלל הלוע. מקוה שעזרתי?
 

Nomaed Dominus

New member
הבדלים בין אותיות קוליות ומושתקות

תגיד את זוגי האותיות האלו: B-P /בּ/ - /פּ/ D-T /ד/ - /ת/ G-K /ג/ - /ק/ V-F /ב/ - /פ/ (ללא דגשים) Z-S /ז/ - /ס/ ZH-SH /ש/ - /ז'/ DH-TH /ת'/ - /ד'/ DJ-CH /צ'/ - /ג'/ DZ-TZ /צ/ - /דז/ אלו זוגות צלילים (שלחלקם אינם חלק מהשפה העברית או האנגלית, אבל קיימים בשפות אחרות), שהם בעצם אותה האות, רק שאחת מהן (המושתקת) היא רק הוצאת אוויר, והשנייה (קולית) זה גם הרעדת מיתרי הקול... בהרבה שפות מאותה המשפחה האותיות האלו מתחלפות ביניהן; foot - ped tree - dru fadhr - father fadhr - patr וכו'
 

john1987

New member
הסיבה לבילבולת שלך

ס' וז' הם באותו מקום אם אומרים אותם רגיל וההבדל הוא קולי בלבד. אבל את אומרת ס' הרבה זמן ואז מנסה לעשות את זה קולי ואז פועל מה שנקרא emphatic syndrome - מרוב הכוח שאת משקיע בהרעדת מיתרי הקול, הלשון שלך זזה אחורה ואת מקבלת ז' כמו בז'אנר. אגב, הסיבה שאת מילים כמו "הסבר" מבטאים "הזבר" במקומות מסויימים זה הבדל דיאלקטי מפוזר (שבעתיד יהיה בכל מקום) שנקרא allophonic voicing assimilation. ההיפך שלו, voicing dissimilation נראה טוב במילה קבקבים > כפכפים.
 

הכימאית

New member
וגם במלה "סבתא" קורה אותו דבר.

כשהייתי בת שש-שבע התעקשתי לכתוב "ספתא" כי לא נראה לי הגיוני לכתוב בבי"ת מה שמבטאים בפ"א. מה לעשות, באותה תקופה עדיין לא השתכנעתי בצדקת הבלשנות הנורמטיבית
.
 
למעלה