שאלה לפורום

[FairyTale17]

שאלה לפורום

אני קורא כמעט כל יום את הנכתב בנושא ומתרגש ממסירותכן העילאית לבני זוגכן ולהוריכן. אני גם לומד רבות מהנכתב. אימי חולה מזה כמעט שלוש שנים במחלה היא נמצאת בשלב החמור של המחלה עובדת זרה מטפלת בה 24 שעות ביממה. אנו נותנים לה אביקסה בצהרים וסרקוול (serquel) לקראת השינה. בזמן האחרון השינה שלה נודדת יותר ויותר .קראתי בפורום הנפלא שלכם שהחולים מקבלים כדורי שינה. השאלה שלי היא האם כדאי לנסות סרקוול בבוקר וכדורי שינה בערב לפני השינה? נקבע לנו תור לרופאה פסיכוגריאטרית בשבוע הבא אך אנו רוצים לבא מוכנים. השאלה שלי האם כדאי להציע דרך טיפול זו? תודה מראש לכל המשיבים ושבת שלום וחג שמח לכולם.

 

[אפס שתיים]

אפשר להציע הכל

ובסופו של דבר, הרופאה תחליט את מה שהכי טוב לחולה ולסביבתו.

 

[קורנית]

מנצל"שת.... שזה אומר מנצלת שרשור

לבקש משהו משלי... גם אצלנו בזמן האחרון נדודי שינה קשים, כשכדור השינה, שניתן בנאמנות כל יום בעשר בערב, כמעט ולא עוזר. יומיים או שלושה בשבוע היא נרדמת לפנות בוקר, אם בכלל. אני יודעת שהרופא מחליט... אבל אולי מישהו כאן כבר עבר את זה, ויכול לתת רעיון שאותו אציע לרופא. בפעם הקודמת כשהיינו אצל הפסיכיאטר, שמטפל בה כבר כמה שנים ובהחלט מודע למצבה הקוגניטיבי וגם מומחה באנשים כמוה (הוא עובד ב"עמך"), עלתה הצעה לסמם אותה - שירדה מיד, ודוקא על ידי הרופא בתמיכת המטפלת המלאכית שלנו, שאמרה שהיא יכולה לסבול הכל. (גם יומיים ללא שינה!!!) אני מתכוונת לצלצל אליו מחר (התור רק בעוד שבועיים, וזה המון זמן לא לישון), ולבקש משהו חזק יותר. האם מישהו ניסה? האם ידוע על משהו, שאינו כדור שינה אלא משהו חזק יותר, שאפשר לתת אותו רק לעיתים ואין צורך בטיפול קבוע? זה נשמע אכזרי לסמם, אני יודעת. אבל זה באמת לא. כי היא לא שמחה עכשיו, רק דואגת ובוכה ורוצה הביתה ומתלוננת ורע לה ורע לה ורע לה. אז אולי, אם תהיה מטושטשת יותר, לא רק לסביבה יהיה יותר קל לטפל בה, אלא גם לנפש המעונה שלה ירווח קצת אנא, עצה ועזרה. ושבוע טוב.....

 

[נילי41]

../images/Emo20.gif קורנית יקרה

אצלנו קיימת בעיה מתמדת של הפרעות שינה. מי שקורא את ברכת "הבוקר טוב שלי" בפורום מקבל דיווח מפורט על הלילות שעוברים עלינו. הרופא המטפל של בעלי המליץ על ריספרדל בתמיסה בערב ולתת כדור שינה כאשר הוא מתעורר אחרי חצות. כדור השינה, בונדרמיל, מרדים אותו לשעתיים-שלוש בלבד. ביקשתי מרופא המשפחה כדור שינה יותר חזק והוא מסרב לתת לו. הרופא ממרפאת הזיכרון אומר לי שלא אהסס לתת כדור שינה גם לאחר ריספרדל בערב ושהכי חשוב זה שהוא יישן ושאני אשן. ואם בשעות אחה"צ יש חוסר מנוחה ואי שקט, לתת ואבן. את זה עוד לא עשיתי, אבל בלילות אני נותנת את הבונדרמיל אחרי חצות, אפילו ב-02:00 כי בלאו הכי הוא ישן רק 3 שעות איתו. אמנם אחר כך הוא עוד קצת מטושטש אבל זה עובר לו מהר. בכל מקרה קורנית יקירתי, חייבים להתייעץ עם הרופא המטפל של אמא, שהוא מכיר אותה ואת מצבה והוא יחליט מה לתת לה, אני מספרת לך מה קורה אצלנו. אני מאחלת לכם לילות רגועים ושתמצאו את המינון המתאים לאמא, בטוח שיש תרופת הרגעה אבל רופאי המשפחה לא ממהרים לתת אותה בבית. בבתי אבות לבטח נותנים לאנשים משהו חזק יותר אם צריך, אבל שם יש אולי פיקוח רפואי... מאחלת לכם שבוע טוב וחג שמח.

 

[קורנית]

הרופאים

לא ממהרים לתת משהו חזק יותר, כי לא הם אלה שחיים עם החולים, חוששתני. אני קוראת אותך יומיום, נילי יקרה, וחרדה מאד שלא תתמוטטי. חוסר שינה מזיק, מבלבל, מחליש. ואם אותנו כך, על אחת כמה וכמה את החולים, שממילא מצבם אינו טוב. גם אמא מקבל כדור שינה יומיומי, אבל הוא לא עוזר תמיד!!!! יש ימים שבהם אינה נרדמת בכלל, למרות שקיבלה כדור שינה. בעצם מה שאני צריכה כאן זה חיזוק לגבי הדרישה שלי מהרופא - לתת לאמא משהו חזק יותר, שאולי יסמם אותה אבל ירגיע ויחזיר אותה לסדר יום שפוי. או להיפך - שתצעקו עלי. רק שיהיה ברור שלא אני מתמודדת איתה, אלא המטפלת מלאך.

 

[ronnyw]

בעד "סימום"

אני חייבת להוסיף כאן את המנטרה הקבועה שלי בנושא מתן תרופות הרגעה: אני בעד, לגמרי בעד. החולה שאינו ישן, שמוטרד, שמסתובב, שמטרטר, שמשגע את כולם ביום ובלילה הוא קודם כל אומלל בעצמו !! הוא לא שקט, הוא מוטרף, הוא סובל בלי להבין על מה ולמה, הוא נחלש, הוא כעוס, הוא כל-הדברים-הרעים-גם-יחד. כמובן שתוצאה ישירה היא עייפות המטפלים, קוצר רוח ובעקבות כך - גם טיפול פחות סבלני וטוב. "סימום" (המילה חזקה ומטרידה. הכוונה כמובן ל"הרגעה") כזה הוא קודם כל מקל ומשפר את חיי החולה, וכן - גם את חיינו המטפלים. כבר כתבתי לא אחת (כמו שכתבה גם קורנית) שהרופאים - עם כל הכבוד להם - חווים את התנהגות החולה מ"יד שניה". קל מאוד לשבת ליד שולחן המרפאה ולצקצק בשפתיים, אבל קשה מאוד לקום לילה אחר לילה במשך שבועות וחודשים (בבית הפרטי שלי לא היה לילה שקט במשך שלושה חודשים. המטפלת הפיליפינית אמרה ש"זה חלק מהג'וב" וניסתה לא לתת כדורי שינה חזקים. בסוף גם היא נשברה... בתמיכתי המלאה, כמובן). מה גם שלפעמים זה אי שינה בלילות, השתוללות בימים - 24 שעות של שכרון חושים... בקיצור - ה"סימום" הזה הוא מה שמאפשר איזשהיא איכות חיים הן לחולה והן למטפליו !!

 

[קורנית]

תודה

ושוב תודה. על התמיכה. היום הייתי אצל אמא. היא כבר זמן מה חושבת שאני בת דודתה... וסיפרה לי על כמה מתנות שהבת שלה הביאה לה. יופילי. חוץ מכל הצרות הרגילות (רוצה הביתה, איפה אמא שלי, מה קורה עם אבא...) היא החליפה מצבי רוח כמו זיקית. ביקשתי מהמטפלת לעשות נסיון ולתת לה שני כדורי שינה במקום אחד - לפי המלצה של הרופא, לפני משהו חזק יותר - ונראה מה יהיה. גם המטפלת שלנו, כמו אצלכם, מוכנה לנסות עוד ועוד, אבל אני כבר לא מסכימה. אם תוך יום יומיים היא לא תישן כמו שצריך, אני אכריח את הרופא לתת מרשם למשהו חזק יותר. אולי היא תהיה יותר מטושטשת בימים, אבל בטח פחות אומללה. ובטח יותר ניתנת לטיפול.