התמקדות בגוף ../images/Emo129.gif../images/Emo8.gif
אני חושבת שאין תשובה אחת גורפת, אלא צריך לבדוק כל מקרה לגופו, מדוע הוא עסוק בחרדות סביב הגוף. ייתכן, שכך למד להביע את מה הרגשות שלו, כי אמא ידעה לטפל בו היטב פיזית אך פחות ידעה להכיל קשיים נפשיים שהביע ואז הוא עושה את התרגום מהרגש לגוף כדי להעזר. ייתכן, שהפגיעה והחסך הראשוניים היו בשלב מאד מוקדם,שלב בו אין מלים והכל מתועל דרך הגוף, וגם היום, כשחש בחרדה, זה לוקח אותוו לשם, למקום של התנוק שלא נוח לו והוא לא יודע להסביר לעצמו מה קורה כי חסרים לו המושגים המופשטים ואי נוחות או חרדה נתפשים ברמה הפיסית. ייתכן שיש מצב של פגיעות גופנית או הסטוריה טרואמטית שקשורה לבעיות פסיות (נתוח מפחיד שעבר או משהו קרוב שגסס ממחלה) וזה יוצר מצב של מודעות גוברת למחלות ופחד סביב הגוף. לפעמים, קל יותר להתמקד בגוף, כי הוא מוגדר וכי יש כביכול דרכים ברורות לטפול, דרך פנייה לרופאים או הליכים רפואיים וזה פחות מפחיד מלהתמודד עם בעיות "גדולות" ומופשטות יותר של החיים, כמו אי שביעות רצון בעבודה, בנשואין וכיוב'. יש אנשים שהגוף מדבר ומבקש דברים שהנפש לא יודעת איך. המטפל יכול לנסות להבין מה הגוף מנסה לומר שהנפש לא יודעת לומר ולעזור למטופל לתרגם זאת למלים ולהתמודד עם מה שכואב ומטריד.
