אותי 60 שנה ויותר לא שיתפתי את ההורים מאז שנולדתי
אף אחד לא הבין אותי ,לא בבית
לא חברים ולא בעבודה ולא בבית הספר ולא בצבא.
בבית הספר קראו לי האדם הקדמון.
כולם חשבו שאני סתם אדם מוזר.
בגל מבוגר הלכתי לפסיכולוג ואחר כך לפסכיאטר
ולא סיפרתי לאף אדם ולאף חבר.
אני לבד בעצמי ובעזרת הכדורים התגברתי על החרדה לאט מאד
במשך 60 שנים.
אני בעצי וגם הרופאים לא הבינו אותי.
חלק חשבו שיש לי גם בעיות לב,
אבל יש לי לב בריא.
רוב החיים שלי ניהלתי בעזרת כדורי הרגעה שונים שאטמו לי את המוח.
אבל לא התמכרתי לכדורים ולא העליתי מינון.
 
