שאלה לשבת- רפורמה בבריאות הנפש

RafiOS

New member
שאלה לשבת- רפורמה בבריאות הנפש

שבת שלום!
הרפורמה בבריאות הנפש קרבה. ביולי 2015 לפי ההסכם עם משרד הבריאות והאוצר יקחו על עצמן קופות החולים את הטיפול בבריאות הנפש והמדינה תפסיק לממן את השירותים. לפרטים נוספים כנסו ל[URL]http://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/reform/Pages/default.aspx[/URL]

השאלה לשבת היא- האם הרפורמה תועיל לזקוקים לשירותי בריאות הנפש?
 
מצד אחד

כמובן שמדובר במגמת הפרטה שלרוב משמעה החמרה בטיפול של הלקוחות. בנוסף מקריאה בקבוצות רלוונטיות בפייסבוק הבנתי שהלקוחות עצמם פחות מתחברים לרעיון.
הצד החיובי אולי, שאם קופות החולים יתוגמלו כמו שצריך (ותהיה בקרה על השימוש בתגמול הזה) יכול להיות שיהיו שיפורים מסויימים ובעיקר בזמן שלוקח לקבל אדם לטיפול. השנה יצא לי לעבוד עם אישה שסבלה להערכתי מ-PTSD וסבלה מכך על בסיס יומיומי. הפניתי אותה למרפאה לבריאות הנפש הציבורית אבל גם חודשים (!) אחרי, כשכבר סיימתי את העבודה במקום והמשכתי האלה, התור עדיין לא הגיע (הוא הגיע פעם אחת אבל הם ביטלו אותו בטענה שהרופא חולה - וקבעו שוב שלושה חודשים אחרי!!). בקיצור, אם המדינה לא ביקרה את עצמה בכל הנוגע לזמן המתנה לתורים ואספקטים משמעותיים אחרים אולי היא תעשה את זה עם קופות החולים הפרטיות לפחות, כמו שקורה במקרה של מסגרות דיור בקהילה שמבוקרות באופן קבוע.
 

niva99

New member
אמנם עדיין מוקדם לומר

אולם החשש הוא שהולכים על הכמות - כשהמטרה המוצהרת היא הגברת הנגישות על מנת לספק שירותים לכמה שיותר אנשים.
אינני יודעת עד כמה מערכת קופ"ח באמת ערוכה לכך מבחינת התקנים ואופן העבודה.
פעמים רבות (מנסיוני) מה ש"יושב טוב" על הנייר, לא מצליח להוכיח עצמו בשטח.
כמו שיחרור פדופיל (מבי"ח פסיכיאטרי) עם סכיזופרניה פרנואידית ברקע, בעל 3 הרשאות קודמות, עם דרגת מסוכנות גבוהה ( ואשר אינו מוכן לקבל טיפול של סירוס כימי) - להוסטל הממוקם 5 מטר מבי"ס יסודי...

לפעמים המערכת "בועטת" מתוכה לקהילה "תפוחי אדמה חמים" - אך הקהילה לא באמת ערוכה להתמודד איתם.
 

chulila

New member
אני מוטרדת מאוד מהאספקט הכלכלי

אוכלוסיות שלא תהיה ידן משגת לשלם את התעריפים של קופות החולים, מה יעשו? ואם התקצוב המועט מדי (לטעמי) למרפאות הקהילתיות לבריאות הנפש יצומצם עוד יותר, לאן ילכו מי שאין בידו לשלם? חסרה מערכת או הסדר תומך לאנשים מעוטי הכנסה ומרובי בעיות (כמו מרבית המשפחות שאני עובדת איתן לפחות) וחסרה לי נטילת אחריות של המדינה על האוכלוסיות החלשות הללו, שפעמים רבות יכולות להנות ולהפיק המון מטיפול נפשי ולא רק מטיפול קלוקל ואדמיניסטרטיבי של הרווחה.

כמו כן, כמי שהתנסתה בעבודה במערכת דומה בארצות הברית, בה נתנו לחתול (קופות החולים) לשמור על השמנת, תוך כדי שהן נדרשות להאכיל כראות עיניהן את העכברים שסביבן (אנחנו) באותה שמנת, לא ברור לי כיצד יתנהל העניין של קביעת תכנית הטיפול והקצאת מספר המפגשים המותר לחולה/פונה. המערכות חייבות להיות נפרדות בעיני - כלומר שמערכת אחת תקבע כמה צורך יש לאותו פונה ועל כן כמה מפגשים מן הראוי שיקבל ומערכת שונה תגבה/תבזבז את הכסף (קופות החולים). כאשר הן מחזיקות הן את ההחלטה והן את הגביה, שום טוב לא יכול לצמוח מזה.
בקיצור, לאזרח בעל ההכנסה הממוצעת ומטה - הרפורמה היא זוועה בעיני ואילו בעלי ההכנסה הממוצעת ומעלה בכל מקרה לא משתמשים בשרותי בריאות הנפש הציבוריים..
 

RafiOS

New member
רפורמה

מה לדעתכם יקרה עם השירות?
האם תשתנה אוכלוסיית מקבלי השירותים עקב הסרת מחסומי סטיגמה כמו שמצפים בעקבות הרפורמה? מה יקרה עם הצרכנים הותיקים של השירותים?
 

chulila

New member
למה אתה מתכוון בהסרת מחסומי הסטיגמה?

כיצד?

ולשאלתך - בעיני הצרכנים הותיקים של השירותים יצאו לרחובות (לא כמפגינים, אלא כהומלסים לא מטופלים שאין ידם משגת לשלם על טיפול והמכסה המגוחכת של פגישות שנתיות שהציבו קופות החולים לא מצליחה לעזור להם). הנסיון מלמד שכך בדיוק קרה בארה"ב. אוכלוסיית ההומלסים שם מונה בעיקר אנשים שסובלים ממחלת נפש אקוטית ולא מטופלת.
 

RafiOS

New member
סטיגמה

ארגוני הצרכנים ומשפחות המתמודדים דרשו את יישום הרפורמה בכדי להגשים את החזון לפיו הפסיכיאטריה תונגש ותעבור לקופות החולים כפי ששאר תחומי הרפואה ניתנים. הטענה הרווחת היא שהפסיכיאטריה הממשלתית מחזקת את הסטיגמה שיש סביב התמודדות עם בעיות נפשיות, ואילו פסיכיאטריה דרך הקופה תהיה נגישה יותר עם פחות תורים ולא צבועה בצבעים ממשלתיים שעד כה שלטו בטיפול בבריאות הנפש. הסבר יותר מעמיק לכך לא מצאתי עדיין אך הרעיון הכללי שעובר הוא שאם דלתו של הפסיכיאטר תמוקם ליד דלתו של האורטופד ירגישו הצרכנים שבעייתם היא רפואית כמו שאר בעיות הרפואה, ולא משהו שיש עמו קלון או סיבה להתבייש. יש טענה הפוכה שאומרת שכאשר המפגש בין הצרכן לפסיכיאטר הינו חשוף לעיני האוכלוסיה הכללית הבושה תגבר.
 
זכור לי מקרה במסגרת ההכשרה המעשית ליוויתי מתמודד

לקבלת זריקה במרפאת האם. מטרת הליווי הייתה להיות איתו אבל ההתמודדות שלו בלבד. מה שקרה בפועל זה שהוא רץ מהדלפק לרופא לאחות ובשלב כלשהו החל להזיע ומהיכרותי איתו חששתי שהוא לפני התפרצות זעם ומיד לקחתי שליטה ועזרתי לו להגיע למקור העזרה. מה שרוצה להגיד שלא רק אוכלוסיית המתמודדים צריכה לעבור שינוי אלא גם נותני השירות במרפאות. מי שעובד עם אולוסיית פגועי הנפש יודע שהם לא ששים להגיע לטיפול ולעיתים מספיקה הערה או מבט על מנת להרחיק מתמודדים מהמרפאות...
 

RafiOS

New member
תוספת חשובה לדיון!

אני חושב שאחד הדברים שלא נתנו עליהם את הדעת זה החלק של הנגישות האירגונית לקהל היעד. מהסיבה הזו יש שמועות שחלק מהקופות לא מתכננות לפתוח הרבה מרפאות משל עצמן אלא לקנות שירותים מהמרפאות של המדינה.
 

niva99

New member
הסטיגמה

אינה מוסרת כל כך מהר,
ודאי לא בעיקבות שינוי ספק השירות.
לגבי הצרכנים הותיקים - נראה שיתקשו להסתגל / יתנגדו לשינוי.
הרי בסיכומו של דבר, לא טובתם עומדת ביסוד הרפורמה אלא - it's all about the money.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

chulila

New member
מסכימה לכל מילה..!


 
למעלה