יעל בת רבקה
שואלת עם אמה ז:"ל כועסת על דבר מה? ובכן..ביתי הייקרה כאן בעולם עליון מעולם לא הייתי מצויה בכעס משום שהכעס אינו בנמצא (אינו קיים שם) אני אוהבת את כולכם, אך אשמח באםתזכרי הבטחתך לי ..מהשיחה בין האחרונות שניהלנו...בטרם מותי, והסיבה שאת חשה בתרגום למונמחים של עולם אמצעי בכעס היא שאת זוכרת, ואף חשה בציפיה ממני. תמיד דעי מה עיקר ומה טפל העיקר הוא לאהוב את היקרים לך ולשמור עליכם..ולזכור גם לאהווב את עצמך (והיא מסיימת במשהו שנשמע כמו אימי..או משהו כזה) ולגבי השאלה השניה: לא נראה לי שיהיו....אלא אם כן תאמצי אך נראה שאין נשמות בדרך אלייך...