שאלה מאוד רצינית...

  • פותח הנושא pbt
  • פורסם בתאריך

pbt

New member
שאלה מאוד רצינית...

איפה מוזכר בתורה איסור על אוננות פרט לסיפור אונן בנו של יהודה?
 
הסיפור של אונן לא עוסק באוננות

אלא במשגל נסוג, והחטא הוא ככל הנראה שלא רצה לקיים את מצוות יבום ולהקים זרע לאחיו. מכאן ועד לאוננות הדרך ארוכה. ככל הידוע לי הנושא לא מוזכר בשום דין אחר, מלבד בדרשות תלמודיות, כך שאתה יכול להרגע.
 

pbt

New member
תודה ../images/Emo13.gif

אבל ככל הידוע לך זה אומר שאתה בטוח או לא?
 
זה נאמר לשם הזהירות

כי לא בדקתי, אבל גם הגמ´ שהבאתי בהמשך מציינת את מקור האיסור במעשה של אונן.
 

אחר

New member
תוכל לתת מראה מקומות?

להיגדים תלמודיים אלו? כי עד עכשיו חשבתי שזו המצאה מאוחרת גם לזמן הגמרא
 
בבלי נדה דף י"ג ע"א

הגמ´ שם אוסרת לאחוז באמה (איבר המין) בזמן ההשתנה. והגמ´ שואלת שם: "וכל כך למה? אמר ר´ יוחנן משום שמוציא שכבת זרע לבטלה" וגו´ וראה שם שהמוציא שכבת זרע לבטלה כאילו שפך דמים וכאילו הביא מבול לעולם, ועוד הפלגות כיד הדמיון הטובה עליהם.
 
תיקון הציטוט:

"וכל כך למה? משום דמוציא שכבת זרע לבטלה, דאמר ר´ יוחנן: כל המוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה!!!"
 

pbt

New member
מה זתומרת?

מוציא הזרע לבטלה חייב מיתה? איך בנאדם יכול לקחת בעלות על חוקי הדת? רבי יוחנן הזה מכובד ככל שיהיה לא יכול להוסיף מצוות אל תעשה על המצוות שנמסרו ע"י בורא עולם....
 
הכוונה למיתה בידי שמים

וההוכחה של ר´ יוחנן מן הפסוק בפרשת אונן "וירע בעיני ה´ אשר עשה וימת גם אותו" (ציטוט מן הזכרון).
 

אחר

New member
לעונש כרת שלושה משמעויות

שאני יודע: הראשונה היא פשוט עונש מוות [כריתה מן העולם הזה] השניה היא "כרת וערירי". שלא ישאר לאותו אדם אף שארית בעולם, כלומר שכל ילדיו ימותו/לא יהיו לו ילדים. השלישית היא במישור הקבלי. נשמתו של החוטא תיכרת מהצירוף של כלל נשמות עם ישראל
 
תשובה עם חיוך

והרי זה כתוב מפורש ברש"י! רש"י על הפסוק "לא אכלתי באוני ממנו" (דברים כ"ו י"ד) מפרש: "מכאן שאסור לאונן" >אתאיסט יודע גם את הפירוש האמיתי<
 

אלעזר33

New member
שלום לאתא-מזרח ושאר הג´מעה

אני רואה שלא רק הדיונים והטיעונים ממחזרים את עצמם אלא גם הבדיחות.... מעניין שלא רק שפעולתו של האיש שהתמחה במשגל נסוג לא הובנה נכון על ידי חז"ל, אלא גם ששמו הפך ל´פועל´ לשוני המציין את הפעילות האסורה. גם אני הקטן חותם על הזכרונו המפקפק של קודמי בשירשור, מעניין לציין שעם עליית הקבלה בשלהי ימי הביניים, מתעצמת הרטוריקה המתנגדת לאוננות, מסיבות מיסטיות וכו´ + תפיסות רפואיות שהחזיקו מעמד עד לפני מאה חמישים שנה שגרסו שהמאונן עתיד ללקות בשלל מחלות, עד שגעון וכן כתב הרמב"ם ואחרים שנה טובה וגמר חתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים - לאלתר
 
למעלה