שאלה מאתגרת בקשר לרצון חופשי

[טרף טרף]

שאלה מאתגרת בקשר לרצון חופשי

יום השואה מתקרב וזה מזכיר לי משהו ששמעתי כמה פעמים במהלך חיי בהזדמנויות שונות ממעט אנשים חכמים, אך אז לא הייתי מספיק בוגר כדי לחשוב על כך לעומק. לו הייתי(אני או כל אחד אחר) נולד בגרמניה כנוצרי גרמני בזמן קצת לפני עליית הנאצים לשלטון, עם חינוך אנטישמי מבית, אב מכה, חינוך גרמני קשוח וכו'. ואז הייתי מחויב כמו כולם להצטרף לתנועת הנוער הנאצי וכדי שאחרים לא ישפילו אותי הייתי חייב להשפיל אחרים וכו' וכך הייתי מגיע להיות שומר במחנות ההשמדה גם כמובן תחת איומים שאם לא אמלא את הפקודות כחייל בשעת מלחמה אזכה לגורל דומה של המושמדים. אבל נולדתי בישראל בתקופה הנוכחית, ואין לי ספק שאני מוכן להתאבד אם למשל אקבל צו להשמיד תינוקות ערבים או שאמות. כמובן שאיני בא להצדיק את הנאצים! אך האם למישהו יש בחירה חופשית אמיתית? הרי אנו רואים את החיות כנטולות בחירה חופשית, אך אולי בעיני החיה היא כן בעלת בחירה במושגים שלה? הרי רואים שכלב מתבייש כשהוא עושה משהו רע ולהיפך, לנו בתור בני אדם ברור שכל הבע"ח בעצם מבחינה מוסרית "צדיקים", אז אולי אנו רק סוג של חיה אבל בצורה הרבה יותר משוכללת. ונניח לצורך הניסוי שתאורטית יש משהו הרבה יותר מפותח מבני אדם שיכול לצפות בנו כפי שאנו צופים בבע"ח והיצור הזה מבין שאין לנו שום בחירה חופשית ואנו בעצם עוד סוג של בע"ח אך אנו(לפחות רובנו) חייבים לחשוב כאילו שיש ויש בתוכנו כאלו הזקוקים לאיומים מטאפיסיים שונים כדי להיות מוסריים. מה דעתכם? לפי דעתי אני נוטה לחשוב שאין בחירה חופשית, אך כמובן אני יודע שרוב האנשים לא טוב שיהיו מודעים לכך כי הם מסוגלים לנצל את זה להצדקת רוע.

 

[מהורהרת12345]

סוגייה טובה

אם זכרוני אינו מטעה אותי היא הועלתה בנסיבות שונות פה בפורום כבר

אם הידע הפילוסופי המועט מאוד שיש לי,אני חושבת שאני מסכימה איתך.. אני גם חושבת שמוסר לא צריך להיות קשור לבחירה חופשית.יכול להיות באמת שרוצח, אם מסתכלים על נסיבות חייו ועל הרקע שלו באמת אפשר להבין איך לא הייתה יכולה להיות לו הבחירה והגורל כמעט ידוע מראש,לכן לכאורה ניתן לומר שאי אפשר להאשים אותו,אבל מבחינת החוק והצדק עדיין חייבים לכלוא אותו כדיי להגן על אנשים חפים מפשע כי זה עניין של בטחון גרידא,לא משנה כמה בחירה או חוסר בחירה יש לו. הייתי רוצה לחשוב שאם הייתי בתקופה הנאצית הייתי פועלת אחרת.כי עובדה שהיו אנשים(מעטים מאוד)שגם פעלו בצורה אחרת ולא נכנעו ללחצים. וכל מה שנותר לנו לעשות זה רק למתוח את הגבול..גם כלב יכול קצת למתוח את גבולות ההבנה שלו,כמו שאנחנו יכולים למתוח את הגבולות שלנו וכמו שחיות יותר מפותחות מאיתנו יכולים גם הם,תמיד יש לאן להתפתח. ברור שמתוך עצמנו(כמו שהחיות גם הן מתוך עצמן)אנחנו אוהבים לחשוב על עצמנו בצורה מאוד יפה,כאילו אנחנו יצורים בעליי מחשבה ורצון אמיתיים,ואני לא טוענת שזה לא נכון אבל תמיד ההבנה יכולה להתפתח ולשאוף לעוד כי הגבול הוא אינסופי..בטח יש איזה 1000 מימדים בעולם או משהו. טוב לא חידשתי בכלום,בכל מקרה הרגשתי שאני צריכה להגיד משהו יום טוב!

 

[hilabarak]

הדיון מתחיל מנקודה בעייתית ולכן

לדעתי הוא יוצר שגיאה. בחירה חופשית היא של האדם עצמו, לא שלנו כחברה לשפוט את אותו אדם. אתה דנת בבחירה חופשית של האדם עצמו, מזווית ראייה חברתית של "אשמה". צריך להפריד בין הדיונים לחלוטין לדעתי ואז יהיה לך פתרון. האם האדם חופשי לבחור, אפילו אם נולד לתוך נסיבות קשות ? ברור מאליו שכן.היו גרמנים שהצילו יהודים והיו לבנים ששתפו פעולה עם נלסון מנדלה וכולי. יש המון המון המון דוגמאות לחופש בחירה לאורך ההיסטוריה, שאנשים מימשו ובחרו את הדרך הנכונה למרות הכלל. ולא רק יחידי סגולה, היו גם תנועות שלמות של חופש ופרטיזנים וכולי. האם החברה יכולה לשפוט אדם שנולד לנסיבות קשות ועשה פשעים ? גם מסתבר שכן, לא כי ז "נכון", אלא כי זו המציאות. אם לא תכניס רוצח לכלא ללא התחשבות בחייו, לא תוכל לקיים חברה. אז אני לא יודע אם נכון להגיד שאותו רוצח הוא "מתועב", אבל בהחלט מקומו בכלא. אלו שני דיונים שונים לחלוטין, שכמערבבים אותם, אז אי אפשר לדון באף אחד מהם.

 

[ישראל שורק]

חופש רצון

מהשאלות הפילוסופיות והמוסריות החשובות ורבות הפנים ביותר. לטעמי מדובר בשאלה אידיאולוגית יותר מאשר פילוסופית. זאת, משום שלא ניתן בכלים לוגיים להפריך את השקפת העולם הדטרמיניסטית, שגוזרת כי שום דבר אינו יכול להיות שונה מכפי שהוא. על כן, אני ממליץ על גישתו האידיאולוגית-פילוסופית של סארטר (באקזיסטנציאליזם הוא הומניזם) לפיה האדם נדון להיות חופשי במובן זה שהוא אנוס לבחור בין חלופות כל עוד הוא חי. רובנו פוחדים ועצלים מכדי ליצור חלופות של ממש לאלה שאנו מזהים במציאות הזמינה שלנו. אך גם הכניעה הזאת לעצלות ולפחדנות היא עצמה בחירה שלנו. פושעי המלחמה הנאצים יכולים היו לא רק לבצע את התפקיד או למרוד ולהיות מושמדים בעצמם: הם יכלו לברוח, להסתתר, לערוק, להיפצע, לביים פציעה, לסדר לעצמם מחלה, להצטרף לשורות הפרטיזנים... החלופות תמיד קיימות והקושי הוא להבין שהן מציאותיות תמיד, לכל אחד ואחת מאיתנו.

 

[kant1]

דטרמיניזם והכרה

הסוגיה שהעלית בהחלט חשובה ומעסיקה גם אותי שופנהאור למרות היותו דטרמיניסט העלה שאלה חשובה בהעדר חופש בחירה הרי שאנו כפותים להכרחיות של סיבה ותוצאה ואשר לפיהן התוצאה היא משהו הכרחי הנובע מן הסיבה מצד שני - בתודעתנו אנו כן חשים שיש לנו אפשרות בחירה בין חלופות מה עושים ? הסוגיה שעומדת על הפרק היא סוגיית ההכרח אם כן . ויש לשים לב - בין אם יש הכרח או אין - הרי שבהכרתינו איננו מודעים לו (שהרי אנו בהחלט חושבים שאנו יכולים לבחור ) מה שכאן מעלה שופנהאור הוא רעיון מעניין לגבי זה שטוען שהכל הכרחי ולכן אין עליו לעשות דבר כי הכל ממילא יקרה טוען נגדו שופנהאור - אכן סיבה ותוצאה הם הם חוקי היקום ואשר הכל עובד על פיהם אך מניין לך לדעת מה הכרח שיקרה ? רוצה לומר - ניצב אותו נאצי וחושב - אני יכול לנסות להציל יהודים ואני יכול להצטרף למכונת ההשמדה ההמונית . מאין לו לדעת מה הכרח שיקרה ? אולי ההכרח הוא דווקא שיצא נגד מנהגי תקופתו וסביבתו ודווקא כן יציל יהודים ? אילו היו כל הנתונים פרוסים לפנינו , כלומר כל הסיבות היו ידועות הרי שיכולנו לדעת מה תהיה התוצאה ההכרחית ( בהנחה כמובן שהדטרמיניזם נכון ) . ואולם מכוון שאין הדבר כך הרי שאין אנו יודעים מה בהכרח צריך לקרות , לכן בכל מקרה על האדם להכריע מה הוא עומד לעשות. אולי מה שנקבע מראש או גזור באופן דטרמינסיטי הוא שילחם ביצרו הרע על מנת שתצא מידתו הטובה ? מכאן שאין הדטרמיניזם יכול להוביל אותנו למחשבה שאין צורך בשום עשייה או הכרעה . אפילו אם יש הכרח הרי שאנו מכירים בו רק בדיעבד , וגם זה רק מתוך ידיעת התוצאה שגורמת לנו לחפש את הסיבות שהובילו אליה וכמובן - להניח את ההכרחיות .