שאלה-מהותה של חברה טובה, נניח??

snappa

New member
שאלה-מהותה של חברה טובה, נניח??

אהלן לכולם, מכירים את זה שעד שנראה שמשהו מסתדר בחיים פתאום משהו צץ ומפריע? אז זה זה.
הסיפור הוא כזה: הכרתי בחור מקסים, יצאנו לכמה דייטים, יש חיבור אמיתי. יש לי חברה טובה (?) שבמקרה היא שכנה שלי, ובסופי שבוע אנחנו יוצאות לפאב וכאלה. היא לא ידעה על הבחור עד עכשיו. נסעתי אליו בסופ"ש, מה שאומר שלא יצאתי איתה לבלות. היא כנראה ממש נפגעה, לקחה את זה קשה, שלחה לי הודעה: "רק שתזכרי שאת תרצי לצאת פעם הבאה שחבר שלי ייצא הביתה אני אחשוב על זה פעמיים". כאילו, ממש האשימה אותי שאין לה מה לעשות בסופש וזה בגללי.
לסיכום-אני ובחור מקסים, רוצים לבלות יחד. חברה שלי בטוחה שאין לי אף חבר או ידיד או ווטאבר חוץ ממנה, מצפה ממני להקדיש לה את כל הסופשים שלי. מה לעשות שאני בנאדם ומותר לי שתהיה לי פעם ב-.. מערכת יחסים שנראית נורמלית וחברים אחרים חוץ ממנה. לא יודעת איך להסביר לה את זה!! היא דפקה לי כמה וכמה ברזים בעבר.
אני ממש לא יודעת מה לעשות איתה. יכול להיות שאני לא בסדר? אמרתי לה והתנצלתי בפניה שאני נוסעת אליו, וזה אחרי שהתקשרתי אליה ואמרתי לה שאני מתלבטת והיא אמרה שמבחינתה זה בסדר! מה גם שבשבוע הבא יש מסיבת פורים בקיבוץ ככה שאני בדוק אראה אותה.. לא יודעת כבר, נשבר לי מזה. באמת שנמאס לי.
השורה התחתונה-איך חברה טובה באמת צריכה להתנהג? לפרגן וזה נכלל בהגדרה של "חברה טובה"? מה אתם הייתם עושים במצב שלי? ומי באמת לא בסדר פה?!
תודה רבה לעונים וסליחה על החפירה.. חשוב לי! (וגם סתם להוציא ת'עצבים..)
סופשבוע נעים לכולם!!
 

EdisonGirl

New member
הפעם האחרונה שהייתה לי חברה כזו הייתה בתיכון

ואני זוכרת שישבתי איתה יום אחד באוטובוס, בדרך לאיזשהו טיול, כיתה ח', והסברתי לה ככה:
כל דבר ביקום הזה מסודר כאטומים. את ואני זה כמו שני אטומים. אם את רוצה שיהיה בינינו קשר יציב, את צריכה לדעת לשמור על מרחק מסוים. אני לא נשואה לך.. ברגע שאטומים מתנגשים אחד עם השני, הם עפים לכיוונים מנוגדים, וזה גז, משהו בלתי נראה.. "שקוף".. כשלכל אחת מאיתנו יש את המרחב שלה, היא יכולה להתקיים לצד השניה וליצור מבנה מוצק וחזק, שלא יתפרק מהר.
אז אם את רוצה שנמשיך להיות חברות, את חייבת ללמוד לשמור על האיזון הזה.

זה הספיק.


אני לא מצפה ממך להגיד דבר כזה לחברה שלך
בכל זאת, מעט ילדותי.. אבל ההתנהגות הזו גם היא ילדותית. לא רואה שום הצדקה לכך.
 

goldy

New member
איזה כיף לבעלך: אישתו מלאה במוח


האם חברתך הטובה ביותר פנויה להתאהבות רומנטית בי?
 

EdisonGirl

New member
תודה על המחמאה, אבל זה לא מספיק רק מוח


ככה שלא בהכרח שכיף לבעלי חחח
ואותה חברה כבר נשואה עם ילד או שניים, משהו כמו 3 שנים ככה...?

בהצלחה
 

raptor89

New member
עם חברים כאלה מי צריך אויבים


ובלי להקצין - לא חושב שעשית משהו לא בסדר.
להגיד שפעם הבאה שתרצי לצאת איתה היא תחשוב על זה פעמיים זאת קצת קטנוניות.
מותר לך שתהיה לך מערכת יחסים. יותר מזה - את גם לא ממש חייבת לה דין וחשבון על זה.
עשית את מה שמצופה מחברה בזה שאמרת לה שאת נוסעת אליו, ובזה זה אמור להסתכם מבחינתך ומבחינתה.
וכן, לפרגן בהחלט נכלל בהגדרה של חברה, גם אם לא best friend.

קיצר, שתרים את הפופקורן שנפל לה כי היא קצת בסרט...

אה, ובהצלחה עם הבחור
 

snappa

New member
תודה על העידוד!! :)

באמת תודה, עשה לי טוב לקרוא את התגובה שלך. וגם זו שלמעלה, מן הסתם :)
תכלס עם חברים כאלה מי צריך אויבים.. דיברתי עם חבר משותף והוא לגמרי הסכים איתי, תפס עמדה נייטרלית ועזר לי להבין שאני צריכה לשבת ולדבר איתה. כמובן שהיא הבינה שהיא יצאה חרא חברה (וסליחה על השפה, כן?) והתקשרה, אמרה שהיה לה שבוע זוועה וזה השפיע על זה, שממש ביאסתי אותה. אמרתי לה חזרה שהיא ביאסה אותי עוד יותר ושלא ציפיתי לקבל ממנה כזו תגובה, היא ממש לא ידעה מה לעשות עם עצמה. ביקשה סליחה וזה. בקיצור-קצת הלכה עם הזנב בין הרגליים.
וכמובן שנסעתי למר בחור :) כי צריך לדאוג גם לתחת של עצמי אחרי שנה וחצי בלי זוגיות רצינית..
חח הפופקורן.. טו-אוב!! אפשר לתת לך לייק על זה?? ;)
 

einat162

New member
לפי מה שכתבת- נשמע שהיא "לא בסדר"

אני יכלה להבין שהיא קנאית לא קטנה, אבל כמו שכתבת גם לה יש חבר, מה שעושה אותה לא תמיד פנויה, ושהיא "דפקה לך ברז" כמה וכמה פעמים...

מעניין אותי לדעת אם לא ציינת "נסיבות מקלות", מהצד שלה- למשל על זה שדיברתן על לצאת באותו סופ"ש, אני מבינה למה היא התעצבנה אם דיברתן על לעשות משהו ביחד. אולי את לא החשבת את אותו דיבור כמחייב- והיא כן (קצר בתקשורת בינכן). בלי קשר להיסטוריה, מצב כזה גם אותי זה היה יכול לעצבן.
 

snappa

New member
התשובה היא לא

לא דיברנו על לצאת באותו סופ"ש. כשאנחנו מדברות על לצאת בסופ"ש ובדרך כלל היא זו שמבטלת-אני מתעצבנת. בשקט בד"כ. לא שולחת הודעות, לא מתקשרת, לא מציעה להיפגש, שום כלום. לא מתעסקת איתה. אם היא רוצה-שתתקשר היא, שתיצור קשר בדרך כזו או אחרת. אבל הפעם זו הייתי אני, וכמו שאמרתי-לא דיברנו על לצאת בסופ"ש.
חבר שלה חייל, יוצא פעם בשבועיים שלושה, בשישי הוא יוצא עם חברים בנפרד ואנחנו יוצאות ביחד, ככה שזה לא שהיא לא פנויה בימי שישי.
מבחינתי, אני למדתי לקח חשוב מהדבר הזה-לא לתת לאף אחד לקחת אותי כמובן מאליו. יש לי חיים פרטיים, אני לא שייכת לאף אחד, מותר שיהיו לי חברים אחרים חוץ ממנה. בתקופת מבחנים (שסיומה בא עלינו לטובה!!!!!!) היא עשתה לי את המוות, סימסה בלי הפסקה עד שפשוט הפסקתי לענות. בשלב מסוים היא התקשרה אליי כולה זועמת על סף בכי, בגלל שתמיד כשאני צריכה אותה בתור כתף תומכת ואוזן קשבת אז היא שם בשבילי (קשר ג-ס), וכשהיא צריכה אותי אז אני לא שם בשבילה.
קיצר-הילדה מתוסבכת. לא משנה, זה נפתר, ואני לא הולכת לעבור על דברים כאלה בשתיקה יותר מדי .נמאס לי מהדברים האלה שהיא עושה, מהמצפון שהיא עושה לי.
 

snappa

New member
חח אוי לא..

רק זה היה חסר לי (כן אני יודעת.. יצאתי פולנייה-אבל זה מה יש!! :))
הסיפור הזה יותר מורכב ממה שסיפרתי, תמיד יש עליות ומורדות.. מעניין שכשהיא צריכה אותי אז אני שם בשבילה (פשוט כי אני יושבת רגל על רגל ומחכה שהציונים ייפלו לי מהשמיים, לא עובדת וחיה על חשבון ההורים), אבל ההיפך? no way.
אני חזקה יותר ממה שחושבים למראית עין, עברתי כמה דברים בחיים. אבל תודה!!
ושבוע נפלא!! :)
 
למעלה