שאלה מהסרטים

[הידיעה הלא מוחלטת]

שאלה מהסרטים

הביקורת של נטע אלכסנדר על הסרט 'את לי לילה' (במאי אסף קורמן), שהיתה אוהדת מאוד - גרמה לי לחשוב האם אכן אלך לראות את הסרט.
כרגע, נראה לי שלא. http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2471161

לא חושבת שאוכל להכיל כל כך הרבה כאב. ראיתי כבר סרטים שיש בהם כאב .
סרטים שאני ממש לא לא מסוגלת לצפות בהם הם אלו שמתארים סבל של ילדים.

אולי זו השורה האחרונה שבה נחתמה הביקורת :"לחלופין, הוא מזכיר לנו שיש סיפורים שאין בהם גאולה, אלא רק רגעי חסד ספורים בתוך קיום של סבל מתמשך."
אז לא, אני לא מחפשת סיומי סרטים עם 'גאולה' . להיפך, הסיומים המתקתקים ההוליוודים ממש לא מדברים אלי.
אבל סבל מתמשך כשרגעי החסד בו הם ספורים מטשטש מדי את הקו שבין מציאות לסרט.

איזה קריטריונים יש לכם לצפייה או להחלטה לא לצפות בסרט?