שאלה: מה זה צמצום ב', ומה ההבדל בינו ל-א' ?

ינוקא1

New member
אני מניח שצמצום ב' המדובר בצמצום אדם קדמון

הנעשה לאחר עולם העקודים כהכנה לעולם הנקודים (או שהמדובר במושג שמופיע בתורתו של בעל הסולם ואז אינני יודע) אם בזה המדובר , אז הצמצום הראשון הוא צמצום אין סוף (הידוע) בו הקב"ה יצר מסך על מנת לאפשר בריאה מוגבלת. הצמצום השני (בגדול) הוא צמצום הנעשה לאחר שכבר יש כלי בעולם העקודים , וכהכנה לעולם הנקודים בוצע צמצום נוסף - והיינו שכל האור של נקודות הס"ג שהיה מתפשט בתוך הא"ק מהטבור ומטה עלה כלפי החזה , ומהטבור ומטה נשאר בלי אור. כמו כן הא"ק יצר פרסא (=מסך) שמבדילה בין מתחת הטבור למעל לטבור (וזהו שריר הסרעפת באדם הפיזי). יש לזה כמה סיבות ואני מביא מתוך הפירוש "בית שער" : 1. כי על מנת שיצאו עולמות התוהו בנקודים , היה צריך להעלות את הנקודים דווקא כלפי מעלה בבחינת "שתוק כך עלה במחשבה". כי דווקא הבחינה הכי גבוהה מוציאה את הבחינה היותר נמוכה (לשם). 2. החצי העליון של האדם הוא עיקר רוח האדם ששם רצונותיו ומחשבתו , והחצי התחתון של האדם הוא למטה ממדרגתו - מדרגת נפש. לכן גם העולמות שנמצאים מעל לטיבור אדם קדמון הם עולמות מעל מדרגת הזמן (כי זה עיקר הא"ק - עולמות השכר). העולמות מתחת הטיבור הם עולמות בסוד הנהגת הזמן שהם מתחת למדרגתו של אדם קדמון (פתחי שערים). הפרסא שהיא המחיצה בין מעל לטבור לביו מתחת לטבור , יוצרת את המצב שההארה המגיעה לעולמות הנהגת הזמן לא תהיה רבה מידי ותבטל אותם. כי אומנם עולם האצילות היה יכול לקבל את האור גם בלי להתבטל , אך עולמות בי"ע היו זקוקים להגבלת ההארה כדי שלא יתבטלו.
 

ינוקא1

New member
וקצת יותר בקיצור

לפי ההסברים של הרמח"ל והפתחי שערים : הצמצום הראשון הוא בעצם מאפשר את הדרך המוגבלת. הצמצום השני הוא בעצם מאפשר את הנהגת הזמן.
 
כן אתה מבין נכון

ומדובר במושג שמופיע בכתבי האר"י (כמו שכל מושג שבעה"ס מדבר בו מוזכר בכתבי האר"י), בשער ההקדמות בעניין הנקודים, והנה הציטוט משם: "כשעלה ברצון המאציל להאציל עולם הנקודים, וכוונתו היתה לעשות להם בחינת כלים, כדי שיהיה כח בעולמות התחתונים לקבל אור העליון, וראה המאציל א"ס כי עדיין אין כח ויכולת בתחתונים לקבל האורות האלו היוצאים דרך נקבי העינים, אשר הם מתפשטים ממקום הטבור של א"ק עד רגליו, כמו שיתבאר. לכן קודם שהאציל האורות האלו, היה עוד צמצום ב' אחר בא"ק, ע"ד הצמצום הנזכר לעיל בא"ס. והוא שכל האור שהיה מתפשט בתוך פנימיותו של א"ק הזה ממקום טבורו ולמטה העלהו למעלה ממקום הטבור, בחצי גופו העליון, ונשאר מקום הנזכר מן הטבור ולמטה בלי אורות." אבל השאלה היא מה זה אומר במילים שלנו ? מישהו יכול להסביר ליהודים פשוטים כמונו ?
 

גל סופר

New member
כל הסבר פשוט יאבד ממהותו האמיתית

בסוד אור מעובה. ואור דק מעולה מאור מעובה, כידוע. ועל האילו המעוניינים לגשת לנושא ולהבינו כראוי ללמוד את ההקדמות לו.
 

ינוקא1

New member
הסברתי במילים הכי פשוטות

אבל כידוע מישהו עוד מעט יביא ציטוט ארוך מבעל הסולם שאף אחד לא מבין , ואז תכתוב שזו תשובה מליאה ומובנת
 
ינוקא זה לא יפה להשמיץ סתם כך../images/Emo122.gif

בדיון הקודם בקושיה הקבלית בעניין הנהמא דכיסופא, אורלנה הביאה ציטוט ארוך מכתבי אשלג: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=2261&MessageId=153114545 וכתבתי לה בתגובה: "יפה אבל תסבירי לנו במילים שלך מה בעצם נאמר שם". לעומת כן חסיד אשלג כתב במילים שלו את ההסבר של הרב אשלג בצורה הרבה יותר מובנת: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=2261&MessageId=153144813 ורק אז כתבתי: "או, סוף כל סוף תשובה מקיפה ומפורטת". אז בו נקרא לילד בשמו, וגם כאשר אתה כותב תשובות מפורטות במילים שלך, אז אני או אחרים כותבים לך משהוא באותו הסגנון: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=2261&MessageId=152915536 אוהבים גם אותך
אז אל תקנא
 
צמצום א' וצמצום ב' ההבדל והמשותף בניהם

צמצום א': מטרתו הייתה ליצור חלל פנוי מהמילוי של אור אין סוף שהיה ממלא את כל המציאות, שבו יהיה מקום ליציאת כל העולמות עד העולם הזה שלנו, בכדי לאפשר לנבראים להוציא לפועל את שלמות פעולותיו שמותיו וכינוייו של הבורא, ובכך להידבק בו, שנאמר: "איך נדבקים בו? והלא 'ה' אלוקיך אש אוכלה הוא', אלא הדבק במידותיו שמותיו וכינוייו, מה הוא (הקב"ה) נקרא חנון אף אתה היה חנון, מה הוא נקרא רחום אף אתה היה רחום, וכו'." צמצום ב': מטרתו הייתה לשתף את מידת הדין במידת הרחמים, כבר בזמן השתלשלות העולמות, כדי לאפשר למטרת הבריאה שהייתה בצמצום א' להגיעה ליעודה בכל מקרה ולצאת לפועל, שנאמר: "בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במידת הדין, ראה הקב"ה שאין העולם מתקיים, עמד ושתפו במידת הרחמים". לכן לכל אחד מהצמצומים א' ו-ב' יש את התפקיד והסיבה שלו, שביחד משלימים את אותה המטרה.
 
למעלה