שאלה: מה זה?

רפי עשת

New member
הסבר + הרצל על "סלע משאר"

במשנה מצויינות כמה דרכים להפקת אש: עצים, אבנים, עפר ומים. בד"כ שמרו על האש בתוך רמץ, נוהג שנותר עד למאה ה- 20. רק למקרים מיוחדים הפיקו אש 'חדשה'. מכאן מקור המנהג של אש התמיד במקדש. בדורות האחרונים מקובל היה הכלי הזה, "קaדאחה" / "זנאדה". ע"י הקשתו בצור ניתזו ניצוצות, שהבעירו את החומר היבש (צמרנית הסלעים / פתיל מתפוח סדום לחוף ים המלח). ** הרצל על "סלע משאר". עלינו היום אל פסלו של החוזה, מעל מחלף הסירה. הכל נראה פשוט, כשעלינו ממזרח. עד - שהגענו לתהום, שהפרידה בינינו לבין הפסל. מסתבר, כי קיימת מחצבה ענקית, מאחורי הצוק שמעל כביש 4, ממזרח, וחומר רב הוצא משם. מהרכס, בחלק זה, נותר רק קיר דק, שמשני צידיו נחצב החומר. עליו ניצב החוזה. גם הכביש ניצב "בתוך" אותו רכס. לכן העלייה - רק מצפון.
 
אני תמיד עולה מדרום

העלייה הנוחה ביותר: חונים בתחנת הדלק ועולים לגבעה מדרום. על שפת התהום מעל אגם גלילות, צומח עץ שיזף עלוב, ואילו ממערב לפסל, בשטח המחלף היום, נמצאה ב-1990 חווה ביזנטית שנשאר לי צילום שלה לפני שנמחקה לטובת המחלף. אגם גלילות יושב בדיוק מתחת למקומו של הכפר ג'ליל אל-קיבליה. הכפר השכן, ג'ליל א-שרקיה, היה כמאתיים מטרים צפונה, מתחת למזבלה הישנה של הרצליה. בין השניים היה קבר שייח', ולאחר מלחמת העצמאות - מעברת גלילות. היום לא נותר דבר, לא מהכפר ולא מהמעברה, פרט לשלוש מהבארות העתיקות של ג'ליל אל-קיבליה וכמה עצים עתיקים. לרוע המזל, בית הבאר היותר מרשים נמצא בגבול הכלבייה של הרצליה ותחנת מעבר אשפה, כך שאני ממש לא ממליץ לטייל שם... רק למשוגעים לדבר, שיוכלו אולי לראות את כוכי הקבורה של אל-ג'בל מאחורי הכלבייה. בית הבאר הנגיש ביותר - "חורבת מצוק" - מבנה בודד ומט ליפול על מצוק הכורכר ממש מעל לחנייה החדשה של סינמה-סיטי בגלילות. באר כבר אין אך יש סימנים שהיתה במקום משאבה.
 

רפי עשת

New member
סליחה, טעות בבחירה - זה ההרצל ,

הצילום - ממזרח. בשביל אנשי שטח כעמית - הוא מכיר את זה אבל אני מאמין כי רוב הגולשים לא. מרתק לראות את חצרנו האחורית כ"כ מעניינת. אמנם לא מחצבה עתיקה (בולטות נגיסות שיני כף הטרקטור) אבל - מצוק יפה.
 
למעלה