שאלה - מה עושים כשאתם קמים בבוקר

[Iris-1]

שאלה - מה עושים כשאתם קמים בבוקר

והילד שלכם מודיע לכם היום לא הולכים לגן. אתם מנסים לראות מה קורה פה ואחרי שתי דקות הוא משנה את דעתו. בלי הסבר ככה סתם הוא כן הולך בסוף לגן. ישנם ימים שבהם זה הולך עם בכי וישנם ימים שזה עובר חלק. נסיון להבין מה עובר על הפעוט שלכם נוחל אכזבה. אתם הולכים לעבודה או נשארים בבית עם רגשות מעורבים. אז מה פה קורה פה. האם זה הגיל? או שמא התרגיל? לבדוק עד איפה מותחים את הגבול. ובאמת איך אצלכם?

 

[רותי ע]

זה בדיוק מה שקרה לנו הבוקר..

הוא לא הולך לגן ורוצה לראות "פינוקי". אז אני מפתה אותו ע"י השכרת שמות החברים שלו שמחכים לו בגן. אם זה לא עוזר אז אני מסבירה לו שאמא הולכת לעבודה והוא ישאר לבד בבית. אם זה לא עוזר אני אומרת שאני הולכת לגן לשחק עם החברים שלו.. הרבה הרבה שכנועים והוא מתרצה. כי הוא בעצם מאוד מאוד אוהב את הגן..

 

[Iris-1]

רותי הי ובוקר טוב.

אצלנו יש כמה מכשירים "שהתקלקלו" בדרך פלא על הבוקר. ולא תאמיני זה עובד אבל הבוקר לא יודעת היה לה כזה קריז שהכנסתי את השאלה. אבל באמת די נמאס לי הימים האלה שהיא קמה בבוקר ו"מחליטה" היום אין גן. ואז גם נכנסים שמות של ילדים שהרביצו/צבטו וכו´. בירור עם הגננת העלה שאין דבר כזה בגן כי משגיחים עליה ב-4 עיניים. ונמצאות בחצר כמעט כל המטפלות ויש שם רק 11 ילדים ככה שלא יכול לה יות מה שהיא מתארת וגם היא חוזרת ללא סימנים ככה שאני מבינה שזה פינוק להשאר עם אמא. אני באמת בבית בגלל דפנה. וגם עשינו נ סיון שהיא נשארה איתי בבית וראתה בדיוק שאין לי זמן בשבילה עד הצהריים שהכל חסום עם דפנה. ואת חושבת שזה עזר. נבך. כלום הילדה הזו דבק אמיתי כשהיא מחליטה מה שהיא מחליטה. אז החלטתי לא לריב איתה אני זורמת איתה 5 דקות שהיא מחליטה לא ואח"כ פתאום זה כן. מתלבשים מהר ובורחים החוצה. זה הפ תרון שלי אבל עד מתי?

 

[לימור של עמית]

לשמחתי אני עדיין נהנית בבית

אני בחל"ת..כך שבבוקר אני יכולה להנות מעמית שמריח וחם כמו לחמניה שיצאה מהתנור..ואפשר להתפנק עוד קצת..אח"כ מוצאים זמן לכביסות,כלים,בקבוקים,פירות וכו´...

 

[no-a-m]

לקחת את הבאסה בסבאבה

איזה כייף לילדים ואיזה יתרון גדול יש להם עליינו שהם מבטאים מיד מיד את מה שהם מרגישיםומה שהם רוצים, יד על הלב, למי מאיתנו זה לא קורה כל בוקר שהוא קצת מרגיש לעצמו "לא בא לי לצאת מהמיטה" ,"לא בא לי ללכת לעבודה" ועוד כל מיני כאלה אני בטוחה שיש כמוני שיש להם רשימה ארוכה הכוללת קניות, בישולים, נקיון,,,,,,, אלא שאנחנו כבר לא מעיזים לעלות את זה ממש למודעות שלנו, ולאמר את זה בקול וחלילה אפילו מלחשוב או לבצע את זה, זה היתרון של הילדים שלנו עלינו, ובעיני זה קסום אגב אני לשמחתי כבר עברתי 4 פעמים את גילאי הגן וכאשר אני קוראת את מה שכותבות האמהות הצעירות אני יכולה להרגיש ולזכור את הזמנים והמצבים האלה , כמה הם מתסכלים ברגע שהם קורים , וכמה הם נראים אחרת במבט לאחור. מה שאני רוצה בעצם לאמר זה שתלוי איך מסתכלים על הדברים, גם על אלה שהם מאוד מאוד קשים ביום יום וברגע רגע, תהנו מילדיכם כל שניה ושניה גם כשהם כאלה מעצבנים, וגם כאשר הם תוקעים לכם את התכניות, תראו כמה הם משגעים תרתי משמע וכמה הם מקסימים ושלכם , מה שעוזר לי לפעמים זה לראות את עצמי במקומם, מה לי היה בא לעשות ממש עכשיו זה עוזר לי להיות יותר אמפטית ולעבור את הרגעים האלה יותר קל בהצלחה

 

[אילנה של יובל ומיכל]

אני, כרגיל, זורמת איתה.

זה לא קורה הרבה ואם היא כבר מבקשת, אני מסכימה. ואז קורה אחד משניים: או שהיא נשארת בבית ומצטרפת לפעילויות שלי (אני לא מפילה אותה על המטפלת שגם ככה עסוקה מספיק עם מיכל) או שאחרי קצת זמן היא אומרת "חשבתי שוב והחלטתי ללכת לגן" (ככה אנחנו יורדים מהעץ "חשבנו שוב והחלטנו ש....")

 

[רונית של ל&ל]

עדיין אין לי נסיון בזה, אבל זכרונות

ילדות יש גם יש אני זוכרת את הימים שלא התחשק לי ללכת לגן או לבית הספר ואמא שלי הסכימה איזה כיף גדול זה היה לבלות איתה גם בימים "רגילים" ולא רק בשבתות.

 

[אמא של ע,ק,ת]

אנחנו מדברים מה היינו עושים

ביחד בבית. ואז מבהירים שאמא ואבא הולכים לעבוד ולא יהיה ביחד ומסכמים לעשות את התוכניות בשבת. לפעמים אנחנו אפילו מכינים רשימה כדי לא לשכוח עד שבת. אצלינו זה תמיד עוד והולכים לגן שמחים ורגועים, גם אם הבוקר היה סוער.

 

[ofelya]

כולם יוצאים יחד

אצלנו בר מודיע כל בוקר "אבא הולך לעבודה להביא כסף, אמא הולכת לאוניברסיטה , ובר הולך לגן" בדרך כלל מזכירים לו את הגננת וזה מספיק. אם לא אז אין ברירה - קדימה לאוטו. ואגב, אבא הולך להביא כסף כי הכסף נאבד...

 

[Iris-1]

אהבתי. ../images/Emo6.gif